Berachot 2:8 ברכות

Jeruzalémský talmud · Zeraim – Semena · halacha 2:8 · 11 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: A když zemřel Tavi, jeho otrok, přijal útěchu. Řekli mu: Cožpak jsi nás neučil, náš mistře, že se nepřijímá útěcha za otroky? Řekl jim: Můj otrok Tavi nebyl jako ostatní otroci; byl bezúhonný.

משנה: וּכְשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָמְרוּ לוֹ לֹא לִימַּדְּתָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶן אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר עֲבָדִים כָּשֶׁר הָיָה.

GEMARA: Z toho by plynulo, že za jiné svobodné se útěcha přijímá. Takto je třeba číst Mišnu: Nepřijímá se útěcha za otroky.

הלכה: הָא בְנֵי חוֹרִים אַחֵרִים מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עֲלֵיהֶן. כֵּינִי מָתְנִיָּיתָה אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים.

Učí se: Stalo se, že zemřela otrokyně rabi Eliezera, a vešli jeho žáci, aby ho utěšili, a nepřijal to. Odešel před nimi na nádvoří a vešli za ním; do domu, a vešli za ním. Řekl jim: Domníval jsem se, že se spálíte vlažnou vodou, a vy se nespálíte ani vroucí. Cožpak neřekli: Nepřijímá se útěcha za otroky, protože otroci jsou jako dobytek? Jestliže se ani za jiné svobodné útěcha nepřijímá, tím spíše za otroky. Komu zemřel otrok nebo dobytče, tomu se říká: Všudypřítomný nechť ti nahradí tvou ztrátu.

תַּנִּי מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה שִׁפְחָתוֹ שֶׁל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְנִכְנְסוּ תַלְמִידָיו לְנַחֲמוֹ וְלֹא קִיבֵּל. נִכְנַס מִפְּנֵיהֶם לֶחָצֵר וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. לְבַיִת וְנִכְנְסוּ אֲחַרָיו. אָמַר לָהֶן כִמְדוּמֶּה הָיִיתִי שֶׁאַתֶּם נִיכְוִין בְּפוֹשְׁרִין וְאִי אַתֶּם נִכְוִין אֲפִילוּ בְרוֹתְחִין. וַהֲלֹא אָמְרוּ אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים מִפְּנֵי שֶׁהָעֲבָדִים כִּבְהֵמָה. אִם עַל בְּנֵי חוֹרִין אֲחֵרִים אֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין כָּל שֶׁכֵּן עַל הָעֲבָדִים. מִי שֶׁמֵּת עַבְדּוֹ אוֹ בְהֶמְתּוֹ אוֹמֵר לוֹ הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָךְ.

Když zemřel rabi Chija bar Ada, synovec Bar Kapary, přijal za něho Reš Lakiš [útěchu], protože byl jeho učitelem; řekněme [spíše], že žák je člověku drahý jako syn. Vešel a pronesl nad ním smuteční řeč: „Můj milý sestoupil do své zahrady, k záhonům balzámu, aby pásl v zahradách“ (Pís 6,2). Nebylo zapotřebí [říci] než: „Můj milý sestoupil do své zahrady, aby pásl v zahradách“ (Pís 6,2). „Můj milý“, to je Svatý, budiž požehnán. „Sestoupil do své zahrady“, to je svět. „K záhonům balzámu“, to je Izrael. „Aby pásl v zahradách“, to jsou národy světa. „A sbíral lilie“ (Pís 6,2), to jsou spravedliví, které odstraňuje z jejich středu. Vyprávěli podobenství: Čemu se ta věc podobá? Králi, který měl syna a miloval ho nade vše. Co král udělal? Zasadil mu sad. Když syn plnil vůli svého otce, [král] procházel celý svět, hledal, která sazenice je na světě nejkrásnější, a sázel ji ve svém sadu. A když ho rozhněval, vysekal všechny jeho sazenice. Tak i když Izrael plní vůli Svatého, budiž požehnán, prochází celý svět, hledá, kdo je spravedlivý mezi národy světa, přivádí ho a připojuje k Izraeli, jako Jitra a Rachav. A když ho rozhněvají, odstraňuje spravedlivé z jejich středu.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא בַּר אַחְתֵּיהּ דְּבַר קַפָּרָא קִבֵּיל רֵישׁ לָקִישׁ עִילוֹי דַּהֲוָה רַבֵּיהּ נֵימָא תַלְמִידֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא חָבִיב עֲלֵיהּ כִּבְרֵיהּ עָאַל וְאִיפְטַר עִילוֹי דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגֹת הַבּוֹשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. לֹא צוּרְכָה אֶלָּא דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לִרְעוֹת בַּגַּנִּים. דוֹדִי זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יַָרַד לְגַנּוֹ זֶה הָעוֹלָם. לַעֲרוּגֹת הַבּוֹשֶׂם אֵילּוּ יִשְׂרָאֵל. לִרְעוֹת בַּגַּנִּים אֵילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם. וְלִלְקוֹט בַּשׁוֹשַׁנִּים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּסַלְּקָן מִבֵּינֵיהֶן. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וְהָיָה חָבִיב עָלָיו יוֹתֵר מִדַּאי. מַה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטַע לוֹ פַּרְדֵּס. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַבֵּן עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ שֶׁל אָבִיו הָיָה מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵי זוֹ נְטִיעָה יָפָה בָעוֹלָם וְנוֹטְעָהּ בְּתוֹךְ פַּרְדֵּיסוֹ. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מַכְעִיסוֹ הָיָה מְקַצֵּץ כָּל נְטִיעוֹתָיו. כַּךְ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַזֵּר בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ וְרוֹאֶה אֵי זֶה צַדִּיק בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וּמֵבִיאוֹ וּמְדַבְּקוֹ לְיִשְׂרָאֵל. כְּגוֹן יִתְרוֹ וְרָחָב. וּבְשָׁעָה שֶׁהֵן מַכְעִיסִין אוֹתוֹ הָיָה מְסַלֵּק הַצַּדִּיקִים שֶׁבֵּינֵיהֶן.

Příklad. Rabi Chija bar Aba a jeho družina, a někteří říkají rabi Josi ben Chalafta a jeho družina, a někteří říkají rabi Akiva a jeho družina, sedávali a studovali Tóru pod jedním fíkovníkem. A majitel fíkovníku vstával časně a každý den z něho sbíral. Řekli si: Snad nás podezřívá. Změňme své místo. Nazítří přišel majitel fíkovníku k nim a řekl jim: Pánové moji, i to jediné přikázání, které jste zvykli konat u mne, jste mi odepřeli. Řekli mu: Říkali jsme si, snad nás podezříváš. Ráno přišel, aby jim to ukázal: Vzešlo nad ním slunce a jeho fíky začervivěly. V té chvíli řekli: Majitel fíkovníku ví, kdy je čas sbírat fíky, a sbírá je. Tak i Svatý, budiž požehnán, ví, kdy je čas odstranit spravedlivé ze světa, a odstraňuje je.

דֵּלֹמָא. רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַחֲבוּרָתֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא וַחֲבוּרָתֵיהּ. וְאִית דָּמְרִין רִבִּי עֲקִיבָה וַחֲבוּרָתֵיהּ. הֲווּ יָתְבִין לָעֵיי בְּאוֹרַיְּתָא תְחוֹת חָדָא תְאֵינָה וַהֲוָה מָרָא דִתְאֵינְתָא קָרֵיץ וְלָקֵיט לָהּ בְּכָל יוֹם. אָמְרֵי שֶׁמָּא הוּא חוֹשְׁדֵינִי. נַחְלוֹף אֶת מְקוֹמֵינוּ. לְמָחָר אַתְיָא מָרָהּ דִּתְאֵינְתָא גַבּוֹן אָמַר לוֹן מָרַיי אַף חָדָא מִצְוָה דַהֲוִיתֶן נְהִיגִין וְעָבְדִין עִמִּי מְנַעְתּוּנִין מִינִּי. אָמְרוּן לֵיהּ אָמְרִינָן דִּילְמָא דְאַחְשַׁד לָן. בְּצַפְרָא אָתֵי מוֹדָעָא יַתְהוֹן זָרְחָה עָלָיו הַחַמָּה וְהִתְלִיעוּ תְאֵינוֹתֵיהּ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ בַּעַל הַתְּאֵנָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָהּ שֶׁל תְּאֵינָה לִלְקוֹט וְהָיָה לוֹקְטָהּ. כַּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ אֵימָתַי עוֹנָתָן שֶׁל צַדִּיקִים לְסַלֵּק מִן הָעוֹלָם וְהוּא מְסַלְּקָן.

Když zemřel rabi Bun bar rabi Chija, vešel rabi Zeira a pronesl nad ním smuteční řeč: „Sladký je spánek pracujícího“ (Kaz 5,11). „Spí“ tu není psáno, ale: „ať málo, či mnoho jí“ (Kaz 5,11). Čemu se podobal rabi Bun bar rabi Chija? Králi, který najal mnoho dělníků, a byl tam jeden dělník, který ve své práci vynikal nad míru. Co král udělal? Vzal ho a procházel se s ním po dlouhých i krátkých cestách. Navečer přišli dělníci pro svou mzdu a dal mu s nimi plnou mzdu. Dělníci reptali a říkali: My jsme se lopotili celý den a tento se lopotil jen dvě hodiny, a dal mu s námi plnou mzdu! Řekl jim král: Tento se za dvě hodiny nalopotil víc, než vy za celý den. Tak se rabi Bun nalopotil v Tóře za dvacet osm let tolik, co se zkušený žák nemůže naučit za sto let.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי בּוּן בַּר רִבִּי חִיָיא עָל רִבִּי זְעִירָא וְאַפְטַר עִילוֹי מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד. יָשֵׂן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אִם מְעַט אִם הַרְבֵּה יֹאכֵל. לְמַה הָיָה רִבִּי בּוּן בַּר רִבִּי חִיָיא דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים הַרְבֶּה וְהָיָה שָׁם פּוֹעֵל אֶחָד וְהָיָה מִשְׂתַּכֵּר בִּמְלַאכְתּוֹ יוֹתֵר מִדַּאי. מַה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ נָטְלוֹ וְהָיָה מְטַיֵּיל עִמּוֹ אֲרוּכוֹת וּקְצָרוֹת. לְעִיתּוֹתֵי עֶרֶב בָּאוּ אוֹתָם פּוֹעֲלִים לִיטוֹל שְׂכָרָן וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּהֶן מֻשְׁלָם. וְהָיוּ הַפּוֹעֲלִים מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִין אָנוּ יָגַעְנוּ כָל הַיּוֹם וְזֶה לֹא יָגַע אֶלָּא שְׁתֵּי שָׁעוֹת וְנָתַן לוֹ שְׂכָרוֹ עִמָּנוּ מֻשְׁלָם. אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ יָגַע זֶה לִשְׁתֵּי שָׁעוֹת יוֹתֵר מִמָּה שֶׁלֹּא יְגַעְתֶּם אַתֶּם כָּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. כָּךְ יָגַע רִבִּי בּוּן בַּתּוֹרָה לְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה מַה שֶׁאֵין תַּלְמִיד וָותִיק יָכוֹל לִלְמֹד לְמֵאָה שָׁנָה.

Když zemřel rabi Simon bar Zevid, vešel rabi La a pronesl nad ním smuteční řeč: Čtyři věci slouží světu, a všechny, když se ztratí, mají náhradu. „Neboť stříbro má své naleziště a zlato místo, kde je přetavují; železo se bere z prachu a z kamene se lije měď“ (Jb 28,1-2). Tyto věci, když se ztratí, mají náhradu. Ale učenec, který zemřel, kdo nám přinese jeho náhradu? Kdo nám přinese, co by ho vyměnilo? „Ale moudrost, odkud se bere, a kde je místo rozumnosti?“ (Jb 28,12) „A je skryta před očima všeho živého“ (Jb 28,21). Rabi Levi řekl: Jestliže bratrům Josefovým, když našli nález, vyšlo srdce, jak je psáno: „I vyšlo jim srdce“ (Gn 42,28), o co více nám, kteří jsme ztratili rabi Simona bar Zevida.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עָאַל רִבִּי לַיא וְאַפְטַר עִילוֹי אַרְבָּעָה דְּבָרִים תַּשְׁמִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּלָּן אִם אָבְדוּ יֵשׁ לָהֶן חֲלִיפִּין כִּי יֵשׁ לַכֶּסֶף מוֹצָא וּמָקוֹם לַזָּהָב יָזוֹקוּ בַּרְזֶל מֵעָפָר יוּקָּח וְאֶבֶן יָצוּק נְחוּשָׁה. אֵילּוּ אִם אָבְדוּ יֵשּׁ לָהֶן חֲלִיפִּין. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמֵּת מִי מֵבִיא לָנוּ חֲלִיפָתוֹ. מִי מֵבִיא לָנוּ תְמוּרָתוֹ. וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מָקוֹם בִּינָה וְנֶעֱלְמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי. אָמַר רִבִּי לֵוִי מָה אִם אֲחֵי יוֹסֵף עַל שֶׁמָּצְאוּ מְצִיאָה יָצָא לִבָּם דִּכְתִיב וַיֵּצֵא לִבָּם. אָנוּ שֶׁאָבַדְנוּ אֶת רִבִּי סִימוֹן בַּר זְבִיד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Když zemřel rabi Levi bar Sisi, vešel otec Šmuela a pronesl nad ním smuteční řeč: „Konec řeči, všechno bylo slyšeno: Boha se boj“ (Kaz 12,13). Čemu se podobal Levi ben Sisi? Králi, který měl vinici, v níž bylo sto keřů révy, a každý rok dávaly sto džbánů vína. Klesl počet na padesát, na čtyřicet, na třicet, na dvacet, na deset, na jeden, a ten dával sto džbánů vína. A ten keř mu byl drahý jako celá vinice. Tak byl rabi Levi bar Sisi drahý před Svatým, budiž požehnán, jako všichni lidé. To je to, co je psáno: „Neboť to je celý člověk“ (Kaz 12,13), neboť tento je jako všichni lidé.

כַּד דָּמַךְ רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי עָל אָבִיו דִּשְׁמוּאֵל וְאַפְטַר עִילוֹי סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא. לְמַה הָיָה לֵוִי בֶּן סִיסִי דוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כֶרֶם וְהָיוּ בוֹ מֵאָה גְפָנִים וְהָיוּ עוֹשׂוֹת כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. עָמַד עַל חֲמִשִּׁים עָמַד עַל אַרְבָּעִים עָמַד עַל שְׁלֹשִׁים עָמַד עַל עֶשְׂרִים עָמַד עַל עֶשֶׂר עָמַד עַל אֶחָד וְהָיָה עוֹשֶה מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן. וְהָיָה אוֹתוֹ הַגֶּפֶן חָבִיב עָלָיו כְּכָל הַכֶּרֶם כּוּלּוֹ. כַּךְ הָיָה רִבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּכָל אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב כִּי זֶה כָּל הָאָדָם כִּי זֶה כְּכָל הָאָדָם.

Kahana byl velmi mladý, když sem přišel. Spatřil ho jeden nestydatý člověk a řekl mu: Jaký hlas je v nebi? Řekl mu: Rozsudek toho muže je zpečetěn. A tak se mu stalo. A setkal se s dalším. Spatřil ho jiný a řekl mu: Jaký hlas je v nebi? Řekl mu: Rozsudek toho muže je zpečetěn. A tak se mu stalo. Řekl: Proč jsem sem přišel? Abych získal zásluhu, a já hřeším. Proč jsem přišel? Abych zabíjel lidi země Izraele? Vrátím se tam, odkud jsem přišel. Přišel k rabi Jochananovi a řekl mu: Člověk, jehož matka jím pohrdá a žena jeho otce ho ctí, kam má jít? Řekl mu: Ať jde k těm, kdo ho ctí. Kahana se tedy vrátil, odkud přišel. Přišli a řekli rabi Jochananovi: Hle, Kahana sestoupil do Babylónie. Řekl: Cože, odešel bez svolení? Řekli mu: Ta věc, kterou ti řekl, byla jeho žádostí o svolení.

כַּהֲנָא הֲוָה עוּלֶם סַגִּין כַּד סְלִיק לְהָכָא חַמְתֵּיהּ חַד בַּר פַּחִין. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ. וּמִתְפְּגַע בֵּיהּ. חַמְתֵּיהּ חַד חָרָן. אָמַר לֵיהּ מַה קָלָא בִשְׁמַיָּא. אָמַר לֵיהּ גְּזַר דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא מִיחְתָּם. וְכֵן הֲוָות לֵיהּ. אָמַר מַה סְלִיקִית מְזַכֵּי וַאֲנָא אִיחֲטֵי. מַה סְלִיקִית לְמִיקְטְלָה בְנֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל נִיזוּל וְנִיחוּת לִי מִן הֵן דִּסְלִיקִית. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לֵיהּ בַּר נַשׁ דְּאִימֵּיהּ מְבַסְּרָא לֵיהּ וְאִיתָּתֵיהּ דַּאֲבוּהִי מוֹקְרָא לֵיהּ לְהֵן יֵיזִיל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יֵיזִיל לְהוֹן דְּמוֹקְרִין לֵיהּ. נָחַת לֵיהּ כַּהֲנָא מִן הֵן דִּסְלִק. אֲתוּן אָמְרִין לֵיהּ לְרִבִּי יוֹחָנָן הָא נְחִית כַּהֲנָא לְבָבֶל. אָמַר מַה הֲוָה מֵיזַל לֵיהּ דְּלָא מֵיסַב רְשׁוּתָא. אָמְרִין לֵיהּ הַהִיא מִילְתָא דְאָמַר לָךְ הִיא הֲוָה נְטִילַת רְשׁוּת דִּידֵיהּ.

Rabi Zeira, když sem přišel, šel si dát pustit žilou. Šel si koupit libru masa od řezníka. Řekl mu: Kolik stojí tato libra? Řekl mu: Padesát min a jednu ránu pěstí. Řekl mu: Vezmi si šedesát; a nepřijal. Vezmi si sedmdesát; a nepřijal. Vezmi si osmdesát, vezmi si devadesát, až došel ke stu, a nepřijal. Řekl mu: Udělej podle svého zvyku. Večer sešel do domu učení. Řekl jim: Rabani, jak zlý je zdejší zvyk, že člověk nesní libru masa, dokud mu nedají jednu ránu pěstí. Řekli mu: Kdo je to? Řekl jim: Ten a ten řezník. Poslali pro něho a zjistili, že vynášejí jeho rakev. Řekli mu: Rabi, až tak? Řekl [jim]: Ať to na mě přijde, jestli jsem se na něho hněval; myslel jsem, že takový je zvyk.

רִבִּי זְעִירָא כַּד סָלַק לְהָכָא אָזַל אַקִּיז דָּם. אֲזַל בָּעֵי מִיזְבוֹן חָדָא לִיטְרָא דְקוּפָּד מִן טַבְּחָא. אָמַר לֵיהּ בְּכַמָּה הָדֵין לִיטְרְתָא אָמַר לֵיהּ בְּחַמְשִׁין מָנַיי וְחַד קוּרְסָם. אָמַר לֵיהּ סַב לָךְ שִׁיתִּין וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ שִׁבְעִין וְלָא קְבִיל עִילוֹי. סַב לָךְ תְּמַנִּין. סַב לָךְ תִּשְׁעִין. עַד דְּמָטָא מֵאָה וְלָא קְבִיל עִילוֹי. אָמַר לֵיהּ עֲבִיד כְּמִנְהָגָךְ. בְּרוּמְשָׁא נְחִית לְבֵית וַועֲדָא. אָמַר לוֹן רַבָּנָן מַה בִּישׁ מִנְהָגָא דְהָכָא דְּלָא אָכִיל בַּר נַשׁ לִיטְרָא דְקוּפָּד עַד דְּמָחוֹ לֵיהּ חַד קוּרְסָם. אָמְרִין לֵיהּ וּמַה הוּא דֵין. אָמַר לוֹן פַּלָּן טַבְּחָא. שָׁלְחוּן בָּעֵיי מֵייתְיתֵיהּ וְאַשְׁכְּחוּן אֲרוֹנֵיהּ נַפְקָא. אָמְרִין לֵיהּ רִבִּי כָּל הָכִין אָמַר [לוֹן] וְיֵיתֵי עָלַיי דְּלָא כָעַסִּית עִילוֹי מִי סְבָרִת דְּמִנְהָגָא כֵן.

Rabi Jasa, když sem přišel, šel k holiči. Chtěl se vykoupat v tamější veřejné lázni v Tiberiadě. Potkal ho jeden posměvač a dal mu pohlavek. Řekl mu: Dosud je smyčka toho člověka volná. A archón stál a soudil jednoho lupiče; [posměvač] šel a postavil se a smál se proti němu. Archón [lupiči] řekl: Kdo byl s tebou? Zvedl oči a uviděl, že se směje, a řekl mu: Tento, který se směje, byl se mnou. Vzal ho, soudil ho a přiznal se k jedné vraždě. Když vycházeli oba, nesouce dvě břevna, tudy, kudy se rabi Jasa šel koupat, řekl mu: Ta smyčka, která byla volná, se už utáhla. Řekl mu: Zlé štěstí toho muže! Není snad psáno: „A nyní se neposmívejte, aby se vaše pouta neutáhla“ (Iz 28,22)? Rabi Pinchas, rabi Jirmeja ve jménu rabi Šmuela bar Rav Jicchaka: Těžký je výsměch, jehož začátek je utrpení a konec zkáza. Začátek utrpení, jak je psáno: „A nyní se neposmívejte, aby se vaše pouta neutáhla“ (Iz 28,22). A konec zkáza, jak je psáno: „Neboť zkázu a rozhodnutí jsem slyšel od Hospodina zástupů nad celou zemí“ (Iz 28,22).

רִבִּי יָסָא כַד סְלִיק לְהָכָא אֲזַל סְפָר. בָּעֵי מַסְחֵי בְּאַהֵן דֵּימוֹסִן דְּטִיבֵּרִיָא. פָּגַע בֵּיהּ חַד לֵיצָן וְיָהִב לֵיהּ פּוּרְקְדָל חַד. אָמַר לֵיהּ עַד כְּדוֹן [עֲנוּבְתָּא] דְּהַהוּא גַבְרָא רַפְיָא. וְהֲוָה אַרְכוֹנָא קָאִים דָּאִין אֶחָד לֵיסְטֵיס וְאָזַל קָם לֵיהּ גָחֵיךְ כָּל קִבְּלֵיהּ. אָמַר לֵיהּ אַרְכוֹנָא מָאן הֲוָה עִמָּךְ תָּלָה עֵינוֹי וְחָמַא דְהוּא גָחֵיךְ אָמַר לֵיהּ אָהֵן דְּגָחֵיךְ הֲוָא עִמִּי. נָסְבֵיהּ וְדָנֵיהּ וְאוֹדֵי לֵיהּ עַל חַד קְטִיל. מִי נַפְקִין תְּרַוֵּיהוֹן טְעֵינִין תַּרְתֵּי שֵׁרִין דְּעָבַד רִבִּי יָסָא מַסְחֵי. אָמַר לֵיהּ [הַהִיא עֲנוּבְתָּא] דַהֲוָת רַפְיָא כְּבָר שִׁנְצָת. אָמַר לֵיהּ בִּישׁ גַּדָּא דְהַהוּא גַבְרָא וְלָא כְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק קָשָׁה הִיא הַלֵּיצָנוּת שֶׁתְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין וְסוֹפָן כְּלִיָּיה. תְּחִילָּתָהּ יִיסוּרִין דִּכְתִיב וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם. וְסוֹפָן כְּלִיָּיה דִּכְתִיב כִּי כָלָה וְנֶחֶרָצָה שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יי צְבָאוֹת עַל כָּל הָאָרֶץ.

Originál: Jerusalem Talmud Berakhot 2:8 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.