Sota 3:1 סוטה

Jeruzalémský talmud · Našim – Ženy · halacha 3:1 · 5 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Otázka 2 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Vzal její moučnou oběť z egyptského koše, dal ji do chrámové nádoby a položil ji na její ruku. A kohen položí svou ruku pod její a kývá s ní. Když zakýval, přinesl ji [k oltáři], vzal z ní hrst a spálil. A zbytek jedí kohani.

משנה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ. וְכֹהֵן מֵנִיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וְהִקְטִיר. וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים.

GEMARA: „Vzal její moučnou oběť“ atd. Je psáno: „A kohen vezme z ruky ženy moučnou oběť žárlivosti“ (Nu 5,25). Což kývá na své ruce? Nekývá snad na její ruce? Nýbrž odtud [víme], že ji vezme z všední nádoby, dá ji do chrámové nádoby a kohen položí svou ruku pod její a kývá s ní. Není to ošklivá věc? Přinese se ubrousek. A nepřehrazuje? Přivede se starý kohen. I kdybys řekl mladý, zlý sklon v té chvíli nepřichází. Rabi Chija učil: Sotě bez rukou kývají dva kohani na jejích pažích.

הלכה: הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ כול׳. כְּתִיב וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֶת מִנְחַת הַקְּנָאוֹת. וְכִי עַל יָדוֹ הוּא מֵנִיף. וְלֹא עַל יָדָהּ הוּא מֵנִיף. אֶלָּא מִיכָּן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ מִתּוֹךְ כְּלִי חוֹל וְנוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת וְכֹהֵן מֵנִיחַ אֶת יָדוֹ תַחְתֶּיהָ וּמֵנִיפָהּ. וְאֵין הַדָּבָר כָאוּר. מֵבִיא מַפָּה. וְאֵינוֹ חוֹצֵץ. וּמֵבִיא כֹהֵן זָקֵן. וַאֲפִילוּ תֵימַר. יֶלֶד. שֶׂאֵין יֶצֶר הָרַע מָצוּי לְשָׁעָה. תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. סוֹטָה גִידֶּמֶת שְׁנֵי כֹהֲנִים מֵנִיפִין עָל יָדֶיהָ.

Rabi Josi řekl: Všude je tato věc pro rabíny otázkou: Co se přináší: sama moučná oběť, nebo sama nádoba?

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכָל אָתָר הָדָא הִיא מִילְתָה צְרִיכִין לְרַבָּנִן. מַהוּ מַגִּישׁ. גּוּפָהּ שֶׁלַּמִּנְחָה גּוּפָהּ שֶׁלַּכֵּלִי.

Odkud [víme], že kývání předchází přinášení? Rabi Jirmeja jménem rabi Pedata: Naučili se to ze soty. Rabi Josi řekl: Sota vyšla kvůli své zvláštnosti, a z toho, co vyšlo kvůli své zvláštnosti, se nevyvozuje. Rabi Bun bar Chija to vyvodil z tohoto: „Toto je zákon moučné oběti: přinášejte“ (Lv 6,7). Kde je kývání? Už předešlo. Rabi Josi řekl: Vylož to o moučných obětech, které nevyžadují kývání, a nevyplývá z toho nic. A který [verš] to říká? Říkají: „A přineseš“ (Lv 2,8) – aby se zahrnula moučná oběť omeru k přinášení. „A přinese“ (Lv 2,8) – aby se zahrnula moučná oběť soty k přinášení. A je psáno za tím: „A pozdvihne“ (Lv 2,9). A kde je kývání? Už předešlo.

תְּנוּפוֹת מְנַיִין שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת לָהַגָּשׁוֹת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. מִסּוֹטָה לָמְדוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. סוֹטָה לְחִידּוּשָׁהּ יָצָאת. וְדָבָר שֶׁהוּא יוֹצֵא לְחִידּוּשׁוֹ אֵין לְמֵידִין הִימֶּינּוּ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב. הֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תִּיפְתָּר בִּמְנָחוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וַיי דָא אָמְרָה דְאָמְרִין וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִיב. לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהֵרִים. וְהֵיכָן הִיא תְּנוּפָה. כְּבָר קָדְמָה.

Tam jsme se učili: Z těchto moučných obětí se bere hrst a jejich zbytek patří kohanům. Rabi Ba bar Mamal a rabi Šimon bar Rav Jicchak seděli spolu. Rabi Ba bar Mamal se tázal před rabi Šmuelem bar Rav Jicchakem: Odkud [víme], že se zbytky moučné oběti omeru jedí? Řekl mu: Což neřekl rabi Jochanan jménem rabi Jišmaela: „Moučná oběť“ a „moučná oběť“: Jako moučná oběť řečená jinde je z ječmene, tak i zde je z ječmene. Jako se zbytky moučné oběti soty jedí, tak se jedí i zbytky moučné oběti omeru. Rabi Akiva řekl: Když vstali, stál rabi Ba bar Mamal s rabi Jirmejou. Řekl mu: Viděl jsi, jak ti to tento tvůj vyřešil? Odkud [víme], že se jedí zbytky samotné moučné oběti soty? Rabi Zeira přivedl rabi Jicchaka Atošiju a ten mu učil: „A každá moučná oběť smíšená s olejem“ (Lv 7,10). Čím se zabýváme? Jde-li o smíšenou z pšenice, je to už řečeno. Nýbrž není-li to k věci pro smíšenou z pšenice, vztáhni to na smíšenou z ječmene. A druhý říká: [„A suchá“ (Lv 7,10).] Čím se zabýváme? Jde-li o suchou z pšenice, je to už řečeno. Nýbrž není-li to k věci pro suchou z pšenice, vztáhni to na suchou z ječmene. Rabi Josi řekl: Zabýváme se smíšenou z pšenice a suchou z ječmene. A bylo to řečeno kvůli potřebě: „Všem synům Aharonovým bude patřit, každému jako jeho bratru“ (Lv 7,10). Muž má podíl, i když má vadu, a nezletilý nemá podíl, i když je bez vady. Rabi Josi be-rabi Bun řekl: Protože Tóra zahrnula jednu věc, zahrnuješ ji pro všechny věci? Nýbrž „připomínka“ a „připomínka“: Jako se zbytky „připomínky“ řečené jinde (Lv 2,2–3) jedí, tak se jedí i zbytky „připomínky“ řečené zde (Nu 5,26). Který [verš] to říká? „A přineseš“ (Lv 2,8) – aby se zahrnula moučná oběť omeru k přinášení. „A přinese ji“ (Lv 2,8) – aby se zahrnula moučná oběť soty k přinášení. A je psáno za tím: „A zbytek moučné oběti patří Aharonovi a jeho synům, svatosvaté“ (Lv 2,10).

תַּמָּן תַּנִינָן. אֵילּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיֵרֶיהֶן לַכֹּהֲנִים. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל וְרִבִּי שמעון בַּר רַב יִצְחָק הֲווֹן יְתִיבִין. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִנְחַת הָעוֹמֶר מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר לֵיהּ. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִנְחַת מִנְחַת. מַה מִנְחַת שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַף כָּאן מִן הַשְּׂעוֹרִין. מַה מִנְחַת סוֹטָה שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף מִנְחַת הָעוֹמֶר שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. מִן דְּקַיְימִין קָם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל עִם רִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. חֲמִית הֵיךְ אַפְרְחֵי הָדֵין דִּידָךְ. מִנְחַת סוֹטָה עַצְמָהּ מְנַיִין שֶׁשְּׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַייתֵי רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשִׁיָּא וְתַנָּא לֵיהּ. וְכָל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶׁמֶן. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין. כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לְבָלוּל שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. וְחָרָנָה אָמַר [וַחֲרֵבָה.] מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּים כְּבָר הוּא אָמוּר. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּחִיטִּין תְּנֵיהוּ עִנְיָין לֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּבָלוּל שֶׁלַּחִיטִּין וּבֶחָרֵב שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין אֲנָן קַיָימִין. וּלְצוֹרֵךְ אִיתְאֲמָרַת. לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו. הָאִישׁ חוֹלֵק אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּעַל מוּם. וְאֵין הַקָּטָן חוֹלֵק אַף עַל פִּי [שֶׁהוּא] תָמִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁרִיבְתָה תוֹרָה בְּדָבָר אֶחָד אַתְּ מַרְבֶּה אוֹתָהּ לְכָל הַדְּבָרִים. אֶלָּא אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּאן שְׁיֵרֶיהָ נֶאֱכָלִין. וְיֵידָא אָמְרָה דָא. וְהֵבֵאתָ לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לָהַגָּשָׁה. וְהִקְרִבָהּ. לִרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לָהַגָּשָׁה. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קוֹדֶשׁ קָדָשִׁים.

Originál: Jerusalem Talmud Sotah 3:1 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.