Vždy ať člověk vchází za dobrého [světla] a vychází za dobrého [světla], neboť je řečeno: „A vy nevyjdete nikdo ze dveří svého domu až do rána“ (Ex 12,22).
לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב שנאמר (שמות יב, כב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
Bava kama 60b בבא קמא
Struktura debaty:Baraita 5
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Učili naši mistři: Je-li ve městě mor, stáhni své nohy [domů], neboť je řečeno: „A vy nevyjdete nikdo ze dveří svého domu až do rána“; a praví [také]: „Jdi, můj lide, vejdi do svých komnat a zavři za sebou své dveře“ (Iz 26,20); a praví [také]: „Venku bude meč zabíjet a v komnatách hrůza“ (Dt 32,25).
ת"ר דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ואומר (ישעיהו כו, כ) לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך ואומר (דברים לב, כה) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה
Proč „a praví [také]“? Kdybys řekl, že to platí jen v noci, avšak ve dne ne, pojď a slyš: „Jdi, můj lide, vejdi do svých komnat a zavři své dveře“.
מאי ואומר וכי תימא ה"מ בליליא אבל ביממא לא תא שמע לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך
A kdybys řekl, že to platí jen tam, kde uvnitř není hrůza, avšak tam, kde je uvnitř hrůza, je lepší, když vyjde a sedí mezi lidmi ve společnosti, pojď a slyš: „Venku bude meč zabíjet a v komnatách hrůza“ – třebaže v komnatách je hrůza, venku bude meč zabíjet.
וכי תימא ה"מ [היכא] דליכא אימה מגואי אבל היכא דאיכא אימה מגואי כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא טפי מעלי ת"ש מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה אע"ג דמחדרים אימה מחוץ תשכל חרב
Rava v době hněvu [moru] zatarasil okna, neboť je psáno: „Neboť smrt vystoupila do našich oken“ (Jr 9,20).
רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתי' (ירמיהו ט, כ) כי עלה מות בחלונינו
Učili naši mistři: Je-li ve městě hlad, rozptyl své nohy [odejdi], neboť je řečeno: „Nastal v zemi hlad a Abram sestoupil do Egypta, aby tam pobyl jako host“ (Gn 12,10); a praví [také]: „Řekneme-li: Vejdeme do města – ve městě je hlad, a zemřeme tam“ (2Kr 7,4).
ת"ר רעב בעיר פזר רגליך שנא' (בראשית יב, י) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה [לגור] (ויגר) שם ואומר (מלכים ב ז, ד) אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם
Proč „a praví [také]“? Kdybys řekl, že to platí jen tam, kde není nebezpečí života, avšak tam, kde je nebezpečí života, ne, pojď a slyš: „Pojďte a přeběhněme do tábora Aramejců; ponechají-li nás naživu, budeme žít“ (2Kr 7,4).
מאי ואומר וכי תימא ה"מ היכא דליכא ספק נפשות אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא ת"ש (מלכים ב ז, ד) לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה
Učili naši mistři: Je-li ve městě mor, ať člověk nechodí prostředkem cesty, protože anděl smrti chodí prostředkem cest; neboť jelikož mu bylo dáno svolení, kráčí otevřeně. Je-li ve městě pokoj, ať nechodí po okrajích cest; neboť jelikož nemá svolení, kráčí skrytě.
ת"ר דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים דכיון דלית ליה רשותא מחבי חבויי ומסגי
Učili naši mistři: Je-li ve městě mor, ať člověk nevchází sám do synagogy, protože anděl smrti tam ukládá své nástroje. A to platí jen tam, kde v ní nečtou děti a nemodlí se v ní deset [mužů].
ת"ר דבר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת שמלאך המות מפקיד שם כליו וה"מ היכא דלא קרו ביה דרדקי ולא מצלו ביה עשרה
Učili naši mistři: Pláčou-li psi, přichází do města anděl smrti; hrají-li si psi, přichází do města prorok Elijáš. A to platí, když mezi nimi není samice.
ת"ר כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר וה"מ דלית בהו נקבה:
Rav Ami a Rav Asi seděli před rabi Jicchakem Nafchou. Jeden mistr mu řekl: Ať mistr řekne halachické učení; a druhý mistr mu řekl: Ať mistr řekne agadu. Začal říkat agadu, a jeden mistr ho nenechal; začal říkat halachické učení, a druhý mistr ho nenechal.
יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא מר א"ל לימא מר שמעתתא ומר א"ל לימא מר אגדתא פתח למימר אגדתא ולא שביק מר פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר
Řekl jim: Povím vám podobenství. Čemu se ta věc podobá? Muži, který má dvě ženy, jednu mladou a jednu starou. Mladá mu vytrhává bílé [vlasy], stará mu vytrhává černé; nakonec je holý z jedné i z druhé strany.
אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן
Řekl jim: Je-li tomu tak, řeknu vám věc, která je vhodná pro vás oba: „Když vyšlehne oheň a zachvátí trní“ (Ex 22,5) – vyšlehne sám od sebe; „ten, kdo zapálil oheň, musí jistě nahradit“ – řekl Svatý, budiž požehnán: Na mně je nahradit [škodu za] oheň, který jsem zapálil.
אמר להן אי הכי אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו (שמות כב, ה) כי תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי
Já jsem zapálil oheň na Sijónu, neboť je řečeno: „A zapálil oheň na Sijónu a ten strávil jeho základy“ (Pl 4,11); a já jej v budoucnu vystavím ohněm, neboť je řečeno: „A já mu budu ohnivou hradbou kolem dokola a budu slávou v jeho středu“ (Za 2,9).
אני הציתי אש בציון שנאמר (איכה ד, יא) ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב, ט) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה
Halachické učení: Písmo začalo škodami způsobenými jeho majetkem a skončilo škodami způsobenými jeho tělem, aby ti řeklo, že [odpovědnost za] jeho oheň je jako za jeho šípy.
שמעתתא פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו:
„A David zatoužil a řekl: Kdo mi dá napít vody ze studny v Betlémě, která je u brány? A tři hrdinové pronikli táborem Pelištejců a načerpali vodu ze studny v Betlémě, která je u brány“ atd. (2S 23,15–16).
(שמואל ב כג, טו) ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער [וגו']
Na co se ptal? Řekl Rava, řekl Rav Nachman: Ptal se na [věci] skryté v ohni, zda [je zákon] podle rabi Jehudy, nebo podle rabanan. A rozhodli mu, co mu rozhodli.
מאי קא מיבעיא ליה אמר רבא אמר ר"נ טמון באש קמיבעיא ליה אי כר' יהודה אי כרבנן ופשטו ליה מאי דפשטו ליה
Rav Huna řekl: Byly tam stohy ječmene patřící Izraelitům, v nichž se skrývali Pelištejci, a ptal se, zda se smí zachránit majetkem svého bližního.
רב הונא אמר גדישים דשעורים דישראל הוו דהוו מטמרי פלשתים בהו וקא מיבעיא ליה מהו להציל עצמו בממון חבירו
Poslali mu [odpověď]: Je zakázáno zachránit se majetkem svého bližního; avšak ty jsi král, a král smí prorazit [zeď], aby si udělal cestu, a nikdo mu v tom nebrání.
שלחו ליה אסור להציל עצמו בממון חבירו אבל אתה מלך אתה [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו
A rabanan, a někteří říkají Raba bar Mari, řekli: Byly tam stohy ječmene patřící Izraelitům a stohy čočky patřící Pelištejcům, a ptali se: Smí se vzít stohy ječmene patřící Izraelitům a dát je před svůj dobytek s tím, že [je] nahradí stohy čočky patřícími Pelištejcům?
ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרו גדישים דשעורין דישראל הוו וגדישין דעדשים דפלשתים וקא מיבעיא להו מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים
Poslali mu [odpověď]: „vrátí-li ničema zástavu, nahradí-li uloupené“ (Ez 33,15) – třebaže uloupené nahrazuje, je ničemou. Avšak ty jsi král, a král smí prorazit [zeď], aby si udělal cestu, a nikdo mu v tom nebrání.
שלחו ליה (יחזקאל לג, טו) חבול ישיב רשע גזילה ישלם אע"פ שגזילה משלם רשע הוא אבל אתה מלך אתה ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו
Podle toho, kdo říká, [že šlo o] výměnu, je to pochopitelné, neboť jeden verš praví: „A byl tam kus pole plný čočky“ (2S 23,11), a jiný verš praví: „A byl tam kus pole plný ječmene“ (1Pa 11,13).
בשלמא למאן דאמר לאחלופי היינו דכתיב חד קרא (שמואל ב כג, יא) ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים וכתיב חד קרא (דברי הימים א יא, יג) ותהי חלקת השדה מלאה שעורים
Avšak podle toho, kdo říká, [že šlo o] spálení, k čemu jsou mu tyto dva verše? Řekne ti: Byly tam také stohy čočky patřící Izraelitům, v nichž se skrývali Pelištejci.
אלא למאן דאמר למקלי מאי איבעיא להו להני תרי קראי אמר לך דהוו נמי גדישים דעדשים דישראל דהוו מיטמרו בהו פלשתים
Podle toho, kdo říká, [že šlo o] spálení, je pochopitelné, co je psáno: „A postavil se doprostřed toho kusu pole a zachránil ho“ (2S 23,12). Avšak podle toho, kdo říká, [že šlo o] výměnu, co znamená „a zachránil ho“?
בשלמא למאן דאמר למקלי היינו דכתיב (שמואל ב כג, יב) ויתיצב בתוך החלקה ויצילה אלא למ"ד לאחלופי מאי ויצילה
Že je nenechal [to] vyměnit.
דלא שבק להו לאחלופי
Podle těch dvou [výkladů] je pochopitelné, proč jsou psány dva verše.
בשלמא הני תרתי היינו דכתיב תרי קראי
Originál: Bava Kamma 60b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.