MIŠNA: Kdo vidí místo, kde se Izraeli staly zázraky, řekne: ‚Požehnaný, jenž učinil zázraky našim otcům na tomto místě.‘ [Kdo vidí] místo, odkud byla vykořeněna modloslužba, řekne: ‚Požehnaný, jenž vykořenil modloslužbu z naší země.‘
מתני׳ הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה מקום שנעקרה ממנו עכו"ם אומר ברוך שעקר עכו"ם מארצנו
Nad meteory, nad zemětřeseními, nad hromy, nad větry a nad blesky říká: ‚Požehnaný, jehož síla a moc naplňují svět.‘ Nad horami, nad pahorky, nad moři, nad řekami a nad pouštěmi říká: ‚Požehnaný, jenž koná dílo stvoření.‘ Rabi Jehuda říká: Kdo vidí Velké moře, řekne: ‚Požehnaný, jenž učinil Velké moře‘ – [to platí], když je vídá jen občas.
על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול בזמן שרואהו לפרקים
Nad deštěm a nad dobrými zprávami říká: ‚Požehnaný, Dobrý a dobro činící.‘ Nad zlými zprávami říká: ‚Požehnaný, Pravdivý soudce.‘ Kdo postavil nový dům nebo koupil nové nádoby, řekne: ‚Požehnaný, jenž nás zachoval naživu, udržel nás a dal nám dospět do této doby.‘ Nad zlým se žehná [, i když z něj] vzejde dobré, a nad dobrým [, i když z něj] vzejde zlé.
על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה
Kdo volá [k Bohu] kvůli minulosti, jeho modlitba je marná. Byla-li jeho žena těhotná a on říká: ‚Budiž vůle, aby má žena porodila chlapce‘ – to je marná modlitba. Šel-li po cestě, uslyšel ve městě křik a říká: ‚Budiž vůle, aby to nebylo v mém domě‘ – to je marná modlitba.
והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא
Kdo vstupuje do velkoměsta, modlí se dvakrát: jednou při svém vstupu a jednou při svém odchodu. Ben Azaj říká: Čtyřikrát – dvakrát při vstupu a dvakrát při odchodu; vzdává díky za minulé a volá [o pomoc] kvůli budoucímu.
הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד
Člověk je povinen žehnat nad zlým, tak jako žehná nad dobrým, neboť je řečeno: „Miluj Hospodina, svého Boha, celým svým srdcem…“ (Dt 6,5). ‚Celým svým srdcem‘ – oběma svými sklony, dobrým sklonem i zlým sklonem. ‚A celou svou duší‘ – i kdyby ti bral duši. ‚A celou svou silou‘ – celým svým majetkem. Jiný výklad: ‚celou svou silou (meodecha)‘ – za každou míru (mida), kterou ti odměřuje, mu vzdávej díky (mode).
חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך ד"א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו
Ať si člověk nepočíná lehkovážně naproti Východní bráně, protože je obrácena přímo k Velesvatyni. Ať nevstupuje na Chrámovou horu se svou holí, ve své obuvi, se svým váčkem [na peníze] a s prachem na nohou, ať si přes ni nedělá zkratku; a plivání [je zakázáno] tím spíše.
לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר
Všichni, kdo v Chrámu uzavírali požehnání, říkali ‚až na věky‘. Když se saduceové zkazili a řekli, že je jen jeden svět, ustanovili [mudrci], aby se říkalo ‚od věků až na věky‘.
כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו הצדוקים ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם
A ustanovili, aby se člověk ptal na zdraví svého bližního [s vyslovením Božího] jména, neboť je řečeno: „A hle, Bóaz přišel z Betléma a řekl žencům: Hospodin s vámi! A oni mu řekli: Ať ti Hospodin žehná“ (Rt 2,4). A [Písmo] říká: „Hospodin s tebou, udatný hrdino“ (Sd 6,12). A říká: „Nepohrdej svou matkou, když zestárne“ (Př 23,22). A říká: „Je čas jednat pro Hospodina, porušili tvou Tóru“ (Ž 119,126). Rabi Natan říká: ‚Porušili tvou Tóru‘ – protože je ‚čas jednat pro Hospodina‘.
והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר (רות ב, ד) והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל ואומר (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה':
Nad zázrakem [učiněným] pro mnohé se žehná, nad zázrakem pro jednotlivce se nežehná? Vždyť jeden muž šel přes Ever Jamina, napadl ho lev, stal se mu zázrak a byl před ním zachráněn. Přišel před Ravu a ten mu řekl: Kdykoli tam přijdeš, řekni požehnání: ‚Požehnaný, jenž mi učinil zázrak na tomto místě.‘
אניסא דרבים מברכינן אניסא דיחיד לא מברכינן והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה אתא לקמיה דרבא וא"ל כל אימת דמטית להתם בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה
A jindy zase šel ulicí v Mechoze a napadl ho divoký velbloud; zeď se před ním rozestoupila a vešel dovnitř. Když přišel do Aravot, řekl požehnání: ‚Požehnaný, jenž mi učinil zázrak v Aravot a s velbloudem‘; když přišel do ulice v Mechoze, řekl požehnání: ‚Požehnaný, jenž mi učinil zázrak s velbloudem a v Aravot.‘ Řekli: Nad zázrakem pro mnohé jsou povinni žehnat všichni, nad zázrakem pro jednotlivce je povinen žehnat on [sám].
ותו זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה כי מטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות אמרי אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי אניסא דיחיד איהו חייב לברוכי
Rabíni učili: Kdo vidí brody moře, brody Jordánu, brody potoků Arnonu, kameny krupobití na svahu u Bet Choronu, kámen, který chtěl Og, král Bášanu, hodit na Izrael, kámen, na němž seděl Mojžíš, když Jozue bojoval s Amalekem, Lotovu ženu a hradby Jericha, které se propadly na svém místě – nad tím vším musí vzdát díky a chválu Všudypřítomnému.
תנו רבנן הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום
Chápu brody moře, neboť je psáno: „Izraelité šli prostředkem moře po suchu“ (Ex 14,16); brody Jordánu, neboť je psáno: „Kněží nesoucí archu Hospodinovy smlouvy stáli pevně na suchu uprostřed Jordánu, zatímco celý Izrael přecházel po suchu, dokud celý národ nedokončil přechod přes Jordán“ (Joz 3,17).
בשלמא מעברות הים דכתיב (שמות יד, טז) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה מעברות הירדן דכתיב (יהושע ג, יז) ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן
Ale brody potoků Arnonu – odkud to [víme]? Neboť je psáno: „Proto se praví v Knize Hospodinových válek: Et a Vahev v Sufě…“ (Nu 21,14). Bylo učeno: ‚Et a Vahev v Sufě‘ – to byli dva malomocní, kteří chodili na konci (sof) izraelského tábora. Když Izraelité procházeli, přišli Emorejci,
אלא מעברות נחלי ארנון מנלן דכתיב (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' תנא את והב בסופה שני מצורעים היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל כי הוו קא חלפי ישראל אתו אמוראי
Originál: Berakhot 54a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.