„Kdo tě rozhořčil, že ses rozhořčila, a kdo k tobě přišel, že ses usmířila?“
מאן אמריך (להא) דאימריית ומאן אתא עלך דאיפייסת
Sota 35b סוטה
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
„A zasáhl z lidu sedmdesát mužů, padesát tisíc mužů“ (1S 6,19). Rabi Abahu a rabi Elazar: Jeden říká: Bylo jich sedmdesát mužů, a každý z nich vážil jako padesát tisíc. A druhý říká: Bylo jich padesát tisíc, a každý z nich vážil jako sedmdesát [členů] Sanhedrinu.
(שמואל א ו, יט) ויך בעם שבעים איש וחמשים אלף איש רבי אבהו ורבי אלעזר חד אמר שבעים איש היו וכל אחד ואחד שקול כחמשים אלף וחד אמר חמשים אלף היו וכל אחד ואחד שקול כשבעים סנהדרין
„A když nosiči Hospodinovy schrány ušli šest kroků, obětoval býka a vykrmené tele“ (2S 6,13), a je psáno: „sedm býků a sedm beranů“ (1Pa 15,26). Řekl Rav Papa bar Šmuel: Za každý jednotlivý krok býka a vykrmené tele, za každých šest kroků sedm býků a sedm beranů.
(שמואל ב ו, יג) ויהי כי צעדו נושאי ארון ה' ששה צעדים ויזבח שור ומריא וכתיב (דברי הימים א טו, כו) שבעה פרים ושבעה אילים אמר רב פפא בר שמואל על כל פסיעה ופסיעה שור ומריא על כל שש ושש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים
Řekl mu Rav Chisda: Pak bys naplnil celou zemi Izraele obětními výšinami! Nýbrž řekl Rav Chisda: Za každých šest kroků býka a vykrmené tele, za každých šest řad po šesti krocích sedm býků a sedm beranů.
אמר ליה רב חסדא אם כן מילאת את כל ארץ ישראל במות אלא אמר רב חסדא על כל שש ושש פסיעות שור ומריא על כל ששה סדרים של שש פסיעות שבעה פרים ושבעה אילים
Je psáno „Kidon“ (1Pa 13,9) a je psáno „Nachon“ (2S 6,6). Řekl rabi Jochanan: Nejprve Kidon [kopí, tj. zkáza] a nakonec Nachon [ustálený].
כתיב (דברי הימים א יג, ט) כידון וכתיב (שמואל ב ו, ו) נכון אמר רבי יוחנן בתחלה כידון ולבסוף נכון
Shledáváš tedy, že byly tři druhy kamenů: jedny, které postavil Mojžíš v zemi Moab, jak je řečeno: „Za Jordánem v zemi Moab začal Mojžíš vykládat [beer]“ atd. (Dt 1,5), a jinde říká: „A napíšeš na ně všechna slova této Tóry“ atd. (Dt 27,3) – a odvozuje se [analogií] „beer“, „beer“;
נמצאת אתה אומר שלשה מיני אבנים היו אחד שהקים משה בארץ מואב שנאמר (דברים א, ה) בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר וגו' ולהלן הוא אומר (דברים כז, ג) וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת וגו' ואתיא באר באר
a jedny, které postavil Jozue uprostřed Jordánu, jak je řečeno: „A dvanáct kamenů postavil Jozue uprostřed Jordánu“ (Joz 4,9); a jedny, které postavil v Gilgalu, jak je řečeno: „A těch dvanáct kamenů, které vzali“ atd. (Joz 4,20).
ואחד שהקים יהושע בתוך הירדן שנאמר (יהושע ד, ט) ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן ואחד שהקים בגלגל שנאמר (יהושע ד, כ) ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו וגו'
Naši mistři učili: Jak Izraelité napsali Tóru? Rabi Jehuda říká: Napsali ji na kameny, jak je řečeno: „A napíšeš na kameny všechna slova této Tóry“ atd. (Dt 27,8), a potom je obílili vápnem.
ת"ר כיצד כתבו ישראל את התורה רבי יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר (דברים כז, ח) וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגו' ואחר כך סדו אותן בסיד
Řekl mu rabi Šimon: Podle tvých slov – jak se národy té doby naučily Tóru? Řekl mu: Svatý, budiž požehnán, jim dal mimořádný rozum, a poslali své písaře, a ti oloupali vápno a opsali ji. A kvůli této věci bylo zpečetěno jejich odsouzení do jámy zkázy, neboť se měli učit, a neučili se.
אמר לו רבי שמעון לדבריך היאך למדו אומות של אותו הזמן תורה אמר לו בינה יתירה נתן בהם הקב"ה ושיגרו נוטירין שלהן וקילפו את הסיד והשיאוה ועל דבר זה נתחתם גזר דינם לבאר שחת שהיה להן ללמד ולא למדו
Rabi Šimon říká: Napsali ji na vápno, a dole jim napsali: „aby vás nenaučili jednat podle všech [jejich ohavností]“ atd. (Dt 20,18). Hle, naučil ses, že kdyby se kajícně obrátili, byli by je přijali.
ר' שמעון אומר על גבי סיד כתבוה וכתבו להן למטה (דברים כ, יח) למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל וגו' הא למדת שאם היו חוזרין בתשובה היו מקבלין אותן
Řekl Rava bar Šila: Jaký je důvod rabiho Šimona? Neboť je psáno: „A národy budou jako pálení vápna“ (Iz 33,12) – kvůli vápnu.
אמר רבא בר שילא מ"ט דרבי שמעון דכתיב (ישעיהו לג, יב) והיו עמים משרפות סיד על עסקי סיד
A rabi Jehuda? Jako vápno: jako vápno nemá jinou nápravu než spálení, tak ani ti Kutejci nemají jinou nápravu než spálení.
ור' יהודה כי סיד מה סיד אין לו תקנה אלא שריפה אף אותם הכותים אין להם תקנה אלא שריפה
Podle koho se řídí to, co bylo učeno: „A zajmeš jeho zajatce“ (Dt 21,10) – to zahrnuje Kenaance, kteří jsou mimo zemi [Izraele]: že obrátí-li se kajícně, přijmou je?
כמאן אזלא הא דתניא (דברים כא, י) ושבית שביו לרבות כנענים שבחוצה לארץ שאם חוזרין בתשובה מקבלין אותן
Originál: Sotah 35b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.