Joma 8:1 יומא

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 8:1 · 13 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: V Den smíření je zakázáno jídlo, pití, mytí, mazání, obouvání sandálů a manželský styk. Král a nevěsta si smějí umýt tvář a šestinedělka si smí obout sandál – slova rabiho Eliezera; a mudrci to zakazují.

משנה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. הַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם. וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין:

GEMARA: V Den smíření je zakázáno jídlo a pití atd. Vždyť se to trestá karet, a ty říkáš takto [jen „zakázáno“]? Rabi Hila řekl: Je to potřeba pro menší množství, než jsou předepsané míry.

הלכה: יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה כול׳. עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי הִילָא. לְפָחוּת מִכְּשִׂיעוּרִין נִצְרָכָה.

„Budete trápit své duše“ (Lv 16,29). Mohl bych myslet, že bude sedět na slunci nebo v zimě, aby trpěl? Proto je řečeno: „Žádnou práci nebudete konat“ (Lv 16,29). Práci jsem ti zakázal na jiném místě a trápení jsem ti zakázal na jiném místě. Jako práce, kterou jsem ti zakázal na jiném místě, je práce, za niž se trestá karet, tak trápení, které jsem ti zakázal na jiném místě, je trápení, za něž se trestá karet. A které jsou to? To je piggul a notar. Odkud plyne, že se zahrnuje tevel? Je řečeno: „budete trápit své duše“: to zahrnuje. Zahrnu tevel, který je pod trestem smrti, a nezahrnu mršinu, která není pod trestem smrti? Je řečeno: „budete trápit své duše“: to zahrnuje. Zahrnu mršiny, které jsou pod zákazem, a nezahrnu profánní pokrmy, které nejsou pod zákazem? Je řečeno: „budete trápit své duše“: to zahrnuje. Zahrnu profánní pokrmy, na něž se nevztahuje „vstaň a jez“, a nezahrnu pozdvihovanou dávku a druhý desátek, na něž se vztahuje „vstaň a jez“? Je řečeno: „budete trápit své duše“: to zahrnuje. Zahrnu pozdvihovanou dávku a desátek, na něž se nevztahuje [zákaz] „nenecháš zbýt“, a nezahrnu svaté oběti, na něž se „nenecháš zbýt“ vztahuje? Je řečeno: „budete trápit své duše“: to zahrnuje. Jiný výklad: „Budete trápit své duše“: věc, která je trápením v domě duše. Která je to? Jídlo a pití. Jménem rabiho Jišmaela řekli: Zde je řečeno „budete trápit své duše“ a tam je řečeno „trápil tě a nechal tě hladovět“ (Dt 8,3). Jako trápení řečené tam je trápení hladem, tak trápení řečené zde je trápení hladem.

תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. יָכוֹל יֵשֵׁב לֹו בַחַמָּה וּבְצִינָּה כְדֵי שֶׁיִּצְטָעֵר. תַּלְמוּד לֹומַר כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. מְלָאכָה אָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר. וְעִינּוּי אָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר. מַה מְלָאכָה שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר [מְלָאכָה] שָׁחַיָיבִין עָלֶיהָ כָרֵת. אַף עִינּוּי שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ בְמָקוֹם אַחֵר עִינּוּי שָׁחַיָיבִין עָלָיו כָרֵת. וְאֵילּוּ הֵן. אֵילּוּ הַפִּיגוּלִין וְהַנּוֹתָרִין. מְנַיִין לְרַבּוֹת אֶת הַטְּבָלִין. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. [מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הַטְּבָלִים שֶׁהֵן בְּמִיתָה. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵלְה שֶׁאֵינָן בְּמִיתָה. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה.] אַרְבֶּה אֶת הַנְּבֵילוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַחוּלִין שֶׁאֵינָן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. אַרְבֶּה אֶת הַחוּלִין שֶׁאֵינָן בַעֲמוֹד וַאֶכוֹל. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי שֶׁהֵן בַעֲמוֹד אֶכוֹל. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. אַרְבֶּה אֶת הַתְּרוּמָה וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁאֵינָן בְּבַל תוֹתִּיר. וְלֹא אַרְבֶּה אֶת הַקָּדָשִׁים שֶׁהֵן בְּבַל תוֹתִּיר. תַּלְמוּד לוֹמַר תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. רִיבָה. דָּבָר אַחֵר. תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. דָּבָר שֶׁהוּא עִינּוּי אב בִית נֶפֶשׁ. וְאֵי זוֹ זּוֹ. זוֹ אֲכִילְה וּשְׁתִיָיה. מִשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ. נֶאֱמַר כָּאן תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִיבֶךָ. מַה עִינּוּי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עִינּוּי רַעֲבוֹן. אַף עִינּוּי שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עִינּוּי רַעֲבוֹן.

A proč šest věcí? Odpovídají šesti trápením, o nichž se mluví v oddíle. Ale vždyť je jich jen pět! Rabi Tanchuma řekl: A jedno v [oddíle] přídavné oběti (Nu 29,7).

וְלָמָּה שִׁשָּׁה דְבָרִים. כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה עִינּוּיִין הָאֲמוּרִין בַפָּרָשָׁה. וְהָא לֵיתנוֹן אֶלָּא חֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. וְאֶחָד מוּסַף.

„Mytí.“ Rabi Zeira bar Chama, rabi Josi ben rabi Chanina jménem rabiho Jehošuy ben Levi: O veřejném postu si umývá tvář, ruce a nohy jako obvykle. Devátého av si umývá ruce a přejíždí jimi po tváři. V Den smíření si umývá ruce, otře je do ubrousku a přejíždí ubrouskem po tváři. Rabi Jona namočil hadřík a dal ho pod džbán. Vždyť se učí: Mezi devátým av a veřejným postem není rozdíl, leč zákaz práce v místě, kde je to zvykem. Šel-li ke svému učiteli nebo ke své dceři a přešel moře nebo řeku, nemusí se obávat. Ušpinil-li si nohy, ponoří je do vody a nemusí se obávat. Rabi Ba rozhodl podle této baraity. Rabi Acha rozhodl: Přišel-li z cesty a nohy ho bolí, smí si je umýt ve vodě. Učí se: Truchlící a vyobcovaný, kteří jdou po cestě, smějí nosit sandály. Až přijdou do města, vyzují se. A tak i devátého av a tak i o veřejném postu.

בִּרְחִיצָה. רִבִּי זְעוּרָה בַּר חָמָא [רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָא] בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּתַעֲנִית צִיבּוּר מַרְחִיץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו כְּדַרְכּוֹ. בְּתִשְׁעָה בְאַב מַרְחִיץ יָדָיו וּמַעֲבִירָן עַל פָּנָיו. בָּיוֹם הַכִּיפּוּרִים מַרְחִיץ יָדָיו וּמְקַנְּחָן בְמַפָּה וּמַעֲבִיר אֶת הַמַּפָּה עַל פָּנָיו. רִבִּי יוֹנָה תָרִי מַרְטוּטָה וִיהַב לָהּ תּוּתֵי כַדָּה. וְהַא תַנֵּי. אֵין בֵּין תִּשְׁעָה בְאַב לְתַעֲנִית צִיבּוּר אֶלָּא אִיסּוּר מְלָאכָה בְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ. הָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ אֵצֶל בִּתּוֹ וְעָבַר בַּיָּם אוֹ בַנָּהָר אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. נִיטַּנְּפוּ רַגְלָיו מַטְבִּילָן בַּמַּיִם וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. הוֹרֵי רִבִּי בָּא כָּהֵן תַּנָּיָיא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא. בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קִיהוֹת עָלָיו. שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ בָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.

„Mazání.“ Jak se učí: V Šabat je dovoleno mazání pro potěšení i mazání ne pro potěšení. V Den smíření je zakázáno mazání pro potěšení i mazání ne pro potěšení. Devátého av a o veřejném postu je mazání pro potěšení zakázáno, ne pro potěšení dovoleno. Vždyť se učí: Mazání se rovná pití co do zákazu a co do náhrady, ale ne co do trestu. V Den smíření co do zákazu, ale ne co do trestu. Vždyť se učí: „Ať neznesvěcují“ (Lv 22,15): to zahrnuje toho, kdo se maže, a toho, kdo pije. Rabi Jochanan řekl: Není tu „kdo se maže“. Rabi Abamari řekl: Není-li tu „kdo se maže“, není tu ani „kdo pije“. Neboť jinak by se věc přicházející ze dvou zákazů spojovala.

בְּסִיכָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. בַּשַּׁבָּת בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים בֵּין סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג בֵּין סִיכָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. בְּתִשְׁעָה בְאַב וּבְתַעֲנִית צִיבּוּר סִיכָה שֶׁהִיא שֶׁלְתַּעֲנוֹג אָסוּר. שֶׁאֵינָהּ שֶׁלְתַּעֲנוֹג מוּתָּר. וְהָא תַּנֵּי. שָׁוַות סִיכָה לִשְׁתִיָיה לְאִיסּוּר וּלְתַשְׁלוּמִין. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים לְאִיסּוּר. אֲבָל לֹא לָעוֹנֵשׁ. וְהָא תַנֵּי. וְלֹא יְחַלְּלוּ. לָהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן סָךְ. אָמַר רִבִּי אַבָּמָרִי. אִין לֵית כָּאן סָךְ. לֵית כָּאן שׁוֹתֶה. דִּלֹ כֵן דָּבָר שֶׁהוּא בָא מִשְׁנֵי לָוִוין מִצְטָרֵף.

Studuj dále až k [slovům] „to svaté tělo že zapomnělo“.

גָּרַשׂ עַד הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.

Odkud plyne, že je [mazání] jasné v přikázání? Rabi Elazar řekl jménem rabiho Simaje: „Nedal jsem z toho mrtvému“ (Dt 26,14). O čem tu mluvíme? Jde-li o to pořídit mu rakev a rubáš, to je zakázáno živému, a tím spíše mrtvému. Která věc je dovolena živému a zakázána mrtvému? Řekni: to je mazání.

[מְנַיִין שֶׁהוּא מְחוּוָּר בַּעֲשֵׂה. אָמַר רִבִּי אֶלָעָזָר בְשֵׁם רִבִּי סִימַיי. לֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. מָה נָן קַיָימִין. אִם לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. לַחַי הוּא אָסוּר כָּל שֶׁכֵּן לָמֵת. וְאֵיזֶה דָבָר שֶׁמּוּתָּר לַחַי וְאָסוּר לַמֵּת. הֲוֵי אוֹמֵר. זוֹ סִיכָה.

„A obouvání sandálů.“ Učí se: Všichni ti, o nichž řekli, že nesmějí obouvat sandály: vyjde-li na cestu, obuje se; dojde-li do velkoměsta, vyzuje se. A tak i truchlící a tak i vyobcovaný. Někteří tanaité učí: V Den smíření se smí vycházet v empilii. A někteří tanaité učí: Nesmí se vycházet. Rav Chisda řekl: Kdo říká: smí se vycházet, [myslí] v empilii z látky. A kdo říká: nesmí se vycházet, v empilii z kůže. Rabi Jicchak bar Nachman vystoupil k rabimu Jehošuovi ben Levi v noci Velkého postu. Vyšel k němu obutý v soleách. Řekl mu: Co je to? Řekl mu: Jsem choulostivý. Rabi Šmuel bar Nachman vystoupil k rabimu Jehošuovi ben Levi v noci postu. Vyšel k němu obutý v soleách. Řekl mu: Co je to? Řekl mu: Jsem choulostivý. Rabiho Simaje viděli vycházet v noci postu obutého v soleách. Jeden z žáků rabiho Many poučil jednoho z příbuzných nasiho, že smí obouvat soley. [Rabi Mana] mu řekl: Odkud to máš? Řekl mu: Od rabiho Jehošuy ben Levi. Řekl mu: Rabi Jehošua ben Levi byl choulostivý.

וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָמְרוּ. אֲסוּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. יָצָא לַדֶּרֶךְ נוֹעֵל. הִגִּיעַ לְכַרַךְ חוֹלֵץ. וְכֵן בְּאָבֵל וְכֵן בִּמְנודֶּה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יוֹצְאִין בִּאִמְפִּלִיָּא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין יוֹצְאִין. אָמַר רַב חִסְדָּא. מָאן דָּמַר. יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל בֶּגֶד. וּמָאן דָּמַר. אֵין יוֹצְאִין. בִּאִמְפִּלִיָּא שֶׁל עוֹר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי צוֹמָא רַבָּא. נְפַק לְגַבֵּי לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן סְלַק לְגַבֵּיהּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא. נְפַק לְגַבֵּיהּ. לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. אָמַר לֵיהּ. מָה הוּא דֵין. אָמַר לֵיהּ. אַיסְתְּנֵיס אָנִי. רִבִּי סִמַיי חֲמוּנֵהּ נְפִיק בְּלֵילֵי תַעֲנִיתָא לְבוּשׁ סוֹלְיָסָה. חַד תַּלְמִיד מִן דְּרִבִּי מָנָא הוּרֵי לְחַד מִן קְרִיבוֹיי דִנְשִׂיָא לְמַלְבֵּשׁ סוֹלְיָסָה. אֲמַר לֵיהּ. אַן מִן הָדָה. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אַיסְתְּנֵיס הֲוָה.

„A manželský styk.“ Pojď a pohleď: Mytí je zakázáno, a manželský styk ne tím spíše? Vysvětli to o místě, kde se neponořují, nebo o době předtím, než Ezra zavedl ponoření pro ty, kdo měli výron semene. Rabi Jaakov bar Acha, rabi Jasa jménem rabiho Jehošuy ben Levi: Výron je jen z manželského styku. Rav Huna řekl: I když se ve snu viděl, že měl požitek. Chtěli říci: Jen se ženou. Rabi Jona a rabi Josi oba řekli: I z jiné věci. Vždyť učíme: V Den smíření je zakázáno jídlo, pití, mytí, mazání, obouvání sandálů a manželský styk. A učí se k tomu: Ti, kdo měli výron, se v Den smíření ponořují obvyklým způsobem v soukromí. Není to v rozporu s rabim Jehošuou ben Levi, neboť rabi Jehošua ben Levi řekl: Výron je jen z manželského styku? Vyložil to: Když měl styk ještě za dne, zapomněl a neponořil se. Vždyť se učí: Příhoda s rabim Josim bar Chalaftou, kterého viděli, jak se v Den smíření v soukromí ponořuje. Můžeš říci o tom svatém těle, že zapomnělo?

וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה. אֲתִי חֲמִי. בִּרְחִיצָה הוּא אָסוּר. בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּיטָּה לֹא כָל שֶׁכֵּן. תִּפְתָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין טוֹבְלִין. אוֹ קוֹדֶם שֶׁהִתְקִין עֶזְרָא טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרִיִּין. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא רִבִּי יָיסָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. רַב הוּנָא אָמַר. אֲפִילוּ רָאָה עַצְמוֹ נִיאוֹת תוֹךְ חֲלוֹם. הֲווּ בְּעַיָין מֵימַר. וּבִלְבַד הָאִשָּׁה. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַוֵויהוֹן אָמְרִין. אֲפִילוּ מִדָּבָר אַחֵר. וְהָא תַנִּינָן. יוֹם הַכִּיפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָיה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. וְתַנֵּי עֲלָהּ. בַּעֲלֵי קֶרִיִין טוֹבְלִין כְדַרְכָּן בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. לֵית הָדָא פְלִיגָא אַדְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין קֶרִי אֶלָּא מִתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. פָּתַר לָהּ. בְּשֶׁשִּׁימֵּשּׁ מִטָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְשָׁכַח וְלֹא טָבַל. וְהָא תַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְרִבִּי יוֹסִי בַּר חֲלַפְתָּא שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל בְּצִנְעָה בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ למֵימַר בְּאוֹתוֹ הַגּוּף הַקָּדוֹשׁ בְּשׁוֹכֵחַ.]

Král, podle verše „Krále v jeho kráse uzří tvé oči“ (Iz 33,17).

הַמֶּלֶךְ עַל שֵׁם מֶלֶךְ בְּיוֹפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ.

Nevěsta kvůli nevraživosti [aby se nezošklivila manželovi].

הַכַּלָּה מִפְּנֵי אֵיבָה.

„A šestinedělka si smí obout sandál – slova rabiho Eliezera.“ Mysleli jsme, že se to říká jen o posledním. Našlo se, že se to učí o všech.

וְהֶחָיָה תִנְעוֹל אֶת הַסַּנְדָּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר עַל סוֹפָה. אַשְׁכַּח תַּנֵּי עַל כּוּלְּהוֹן.

Originál: Jerusalem Talmud Yoma 8:1 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.