Šekalim 2:5 שקלים

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 2:5 · 7 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Přebytek [sbírky] na zajatce jde na zajatce; přebytek na zajatce [jednoho] jde tomu zajatci. Přebytek na chudé jde na chudé; přebytek na chudého jde tomu chudému. Přebytek na mrtvé jde na mrtvé; přebytek na mrtvého jde jeho dědicům. Rabi Meir říká: Přebytek na mrtvého ať leží, dokud nepřijde Elijáš. Rabi Natan říká: Z přebytku na mrtvého mu staví pomník na hrobě.

משנה: מוֹתַר שְׁבוּיִים לַשְּׁבוּיִים מוֹתַר שָׁבוּי לְאוֹתוֹ שָׁבוּי. מוֹתַר עֲנִיִּים לָעֲנִיִּים מוֹתַר עָנִי לְאוֹתוֹ עָנִי. מוֹתַר הַמֵּתִים לַמֵּתִים מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלִיָהוּ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר מוֹתַר הַמֵּת בּוֹנִין לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ:

GEMARA: Vybrali pro něho v domnění, že nic nemá, a ukázalo se, že má. Rabi Jirmeja se domníval: Přebytek na mrtvého jde jeho dědicům. Řekl mu rabi Idi z Chutry: Představ si, že pomýšleli jen na [něho]. Řekl mu: Já jsem to [neřekl]; odkud to máš ty?

הלכה: גָּבוּ לוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁאֵין לֹו וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוֹתַר הַמֵּת לְיוֹרְשָׁיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי אִידִי דְחוּטְרֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דְּלָא כִוְונוּן אֶלָּא [לֵיהּ. אֲמַר] לֵיהּ. אֲנָא [לָא] אָמְרִית. אַתְּ מְנָן לָךְ.

Učí se jménem rabi Natana: Z přebytku na mrtvého ať se mu postaví pomník na hrobě a ať se mu udělá kropení [vonnou vodou] nad márami. Učí se: Nevykupuje se zajatec [penězi] na zajatce a nevybírá se plášť [penězi] na plášť. A správcům se v tom nebrání. Učí se: Raban Šimon ben Gamliel říká: Spravedlivým se pomníky nestaví; jejich slova jsou jejich památkou.

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. מוֹתַר הַמֵּת יִבְנֶה לוֹ נֶפֶשׁ עַל קִבְרוֹ וְיַעֲשֶׂה לוֹ (זלח) [זִילּוּף] עַל גַּבֵּי מִיטָּתוֹ. תַּנֵּי אֵין פּוֹדִין שָׁבוּי בְשָׁבוּי וְאֵין גּוֹבִין טַלִּית בְטַלִּית. וְאֵין מַמְחִין בְּיַד פַּרְנָסִין לְכָךְ. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים. דִּבְרֵיהֶן הֵן זִכְרוֹנָן.

Rabi Jochanan šel opřen o rabi Chiju bar Abu. Rabi Eliezer ho spatřil a skryl se před ním. Řekl: Tyto dvě věci mi ten Babyloňan učinil: jednak mě nepozdravil, jednak se schoval. Řekl mu rabi Jaakov bar Idi: Takový je u nich zvyk: menší nezdraví většího, neboť zachovávají verš: „Mladíci mě viděli a ukryli se, starci vstali a stáli“ (Jb 29,8). Když pak šli, zeptal se ho: Jak je to s přecházením před tou prokletou sochou? Řekl mu: Proč bys jí prokazoval čest? Přejdi před ní a oslep jí oči. Řekl mu: Dobře učinil rabi Eliezer, že nepřešel před tebou. A ještě něco ten Babyloňan učinil: neřekl výrok mým jménem. Vešli před něho rabi Ami a rabi Asi. Řekli mu: Rabi, tak se to stalo v synagoze Tarsijců: šlo o závoru, která měla na hlavě hlavici, a rabi Elazar a rabi Josi se tak přeli, až v hněvu roztrhli svitek Tóry. Roztrhli? Napadlo by tě to? Spíše se svitek Tóry roztrhl. A byl tam jeden starec, rabi Josi ben Kisma. Řekl: Divil bych se, kdyby se tato synagoga nestala modloslužbou. A znovu řekl: Takhle od svého druha! Vešel před něho rabi Jaakov bar Idi. Řekl mu: Je psáno: „Vše, co Hospodin přikázal svému služebníku Mojžíšovi, to přikázal i Jozue“ atd. (Joz 11,15). Copak při každém slově, které Jozue vykládal, říkal: Tak řekl Mojžíš? Jozue seděl a vykládal a všichni věděli, že je to Tóra Mojžíšova. I ty, Elazare, sedíš a vykládáš a všichni vědí, že je to tvá Tóra. Řekl jim: Proč neumíte smiřovat jako ben Idi, náš druh?

[רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַסְמִיךְ וְאָזִיל עַל רִבִּי חִיָיא בַּר אַבָּא וַהֲוָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר חֲמִי לֵיהּ וּמִטַּמֵּר לֵיהּ מִקַּמֵּי וַאֲמַר. הָלֵין תַּרְתֵּין מִילַּיָּא הָדֵין בַּבְלָאָה עֲבִיד בֵּיהּ. חָדָא דְלָא שְׁאִיל בִּשְׁלוֹמֵיהּ וְחָדָה מִיטָּמַר. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי כָּךְ נַהֲגִין גַּבְּהוֹן. זְעִירָא לָא שְׁאִיל בִּשְׁלוּמֵיהּ דְּרַבָּה. דְּאִינּוּן נְהִגִין וּמְקַיְימִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ וִישִׁישִׁים קָמוּ עָמָדוּ. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ לְמֵיעֲבַד קַמֵּי דַאֲרוּרָא צִילְמָא. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ פְּלִיג לֵיהּ יְקָר. עֲבוֹר קַמּוֹהִי וְסַמִּי עֵינוֹיי. אֲמַר לֵיהּ. יְאוּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲבוּד דְּלָא עֲבַר קַמָּךְ. וְעוֹד עֲבִיד הָא בַּבְלָאָה דְלָא אֲמַר שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. נִכְנְסוּ לְפָנָיו רִבִּי אִמּי וְרִבִּי אַסִּי. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים הָיָה בְּנַגָּר שֶׁיֵּשׁ בְרֹאשׁוֹ גְלוּסְטְרָא. שֶׁנֶּחְלְקוּ רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹסֵי עַד שֶׁקָּרְעוּ סֵפֶר תּוֹרָה בָחַמָּתָן. וְקָרְעוּ סַלְקָָא דַּעְתָּךְ. אֶלָּא שֶׁנִיקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה. וְהָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד. וְרִבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא. אָמַר. תְּמוֹהָנִי אִם לֹא הֲוָה בֵּית הַכְּנֶסֶת זֵה עֲבוֹדָה זָרָה. וְחָזַר וְאָמַר. הָכְדֵין מֵחַבְרֵיהּ. נִיכְנַס לְפָנָיו רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי. אָמַר לוֹ כְּתִיב כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְי אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וגו׳. וְכִי כָל דִּיבּוּר וְדִיבּוּר שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ הָיָה אוֹמֵר. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה. אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְיוֹדְעִין שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל מֹשֶׁה הִיא. אַף אַתָּה אֶלְעָזָר יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ. הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁתּוֹרָה שֶׁלָּךְ הִיא. אָמַר לָהֶן. מִפְּנֵי מַה אֵי אַתֵּם יוֹדְעִין לָרַצּוֹת כְּבֶן אִידִי חֲבֵירֵינוּ.

A proč toho všeho rabi Jochanan dbal? Protože chtěl, aby se výroky říkaly jeho jménem. Neboť i David o to prosil, jak se praví: „Rád bych přebýval ve tvém stanu na věky, utekl se do skrýše tvých křídel, sela“ (Ž 61,5). Což by Davidovi přišlo na mysl, že bude živ na věky? Ale takto řekl David před Svatým, budiž požehnán: Pane světa, kéž se stane, že moje slova budou říkána v synagogách a v domech studia. Šimon ben Nezira řekl jménem rabi Jicchaka: Každému učenci, z jehož úst se na tomto světě řekne výrok halachy, se rty pohybují v hrobě, jak se praví: „Rozmlouvající rty spících“ (Pís 7,10). Jako tato hromada hroznů, jakmile na ni člověk položí prst, ihned teče, tak i rty spravedlivých, jakmile se z jejich úst řekne výrok halachy, se jim hýbou v hrobě. Jaký z toho má užitek? Bar Nezira řekl: Jako ten, kdo pije kořeněné víno. Rabi Jicchak řekl: Jako ten, kdo pije staré víno. I když už není co ochutnat.

וְרִבִּי יוֹחָנָן מַאי כוּלֵּי הַאי. דְּבָעֵי דְּיֵימְרוּן שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ. דְּאַף דָּוִד בִּיקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִית אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶּלָה. וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁיְּהֵא חַי וְקַיָים לְעוֹלָמִים. אֶלָּא כָךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. אֶזְכֶּה שֶׁיְּהוּ דְבָרַיי נֶאֱמָרִין בְּבָתֵּי כְנֶיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. שִׁמְעוֹן בֶּן נְזִירָא בְשֵׁם רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיו בָעוֹלָם הַזֶּה שְׂפָתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. שֶׁנֶּאֱמַר דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁינִים. מַה כֹמֶר שֶׁל עֲנָבִים זֶה כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דוֹבֵב אַף שִׂפתּוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִין דְּבַר הֲלָכָה מִפִּיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים שִׂפְתּוֹתֵיהֶן מְרַחֲשׁוֹת עִמָּהֶן בַקֶּבֶר. מַה הֲנְָאָה לוֹ. בַּר נְזִירָא אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. רִבִּי יִצְחָק אָמַר. כְּהָדֵין דְּשָׁאת חֲמַר עָתִיק. אַף עַל גַּב דְּלֵית לֵיהּ טַעֲמָא.

Gidul řekl: Kdo říká výrok jménem jeho autora, ať si představí autora výroku, jako by stál před ním, jak se praví: „Jen v obraze chodí člověk“ (Ž 39,7). „Mnozí lidé se dovolávají každý své dobroty“ (Př 20,6) – to jsou všichni ostatní lidé. „Ale muže věrného kdo najde?“ (Př 20,6) – to je rabi Zeira. Neboť rabi Zeira řekl: Proč musíme šeptat výrok Rava Šešeta, který je muž otevřený? Řekl rabi Zeira rabi Asimu: Zná rabi bar Patju, že říkáš výrok jeho jménem? Řekl mu: Rabi Jochanan ho řekl jeho jménem. Řekl rabi Zeira rabi Asimu: Zná rabi Rava, že říkáš výrok jeho jménem? Řekl mu: Rav Ada bar Ahava ho řekl jeho jménem.

גִּדּוּל אָמַר. כָּאן שְׁמוּעָה בְשֵׁם אוֹמְרָהּ יִרְאֶה בַּעַל שְׁמוּעָה כְּאִילּוּ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ. רוֹב אָדָם יִקְרָא אֶת אִישׁ חַסְדּוֹ. זֶה שְׁאָר כָּל אָדַם. וְאִישׁ אֱמוּנִים מִי יִמְצָא. זֶה רִבִּי זְעִירָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָא. לָמָּה לִי שֶׁאֲנִי צְרִיכִין רְחוּשִׁין לִשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת דְּהוּא גַבְרָא מְפַתְחָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְבַר פַּתְיָיה דְאָתָא אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָהּ מִשְׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי אַסִּי. חֲכִים רִבִּי לְרַב דְאַתּ אֲמַר שְׂמוּעָתָא מִשְּׁמֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה אָמְרָן מִשְּׁמֵיהּ.

Není pokolení, v němž by nebyli posměvači. Co dělali v Davidově pokolení ti nevázaní? Chodili k Davidovým oknům a říkali mu: Davide, Davide, kdy bude vystavěn Chrám? Kdy půjdeme do domu Hospodinova? A David říkal: I když mě chtějí rozhněvat, ať na mě přijde [zlo], jestliže jsem se z jejich slov neradoval. Neboť je psáno: „Radoval jsem se, když mi řekli: Půjdeme do domu Hospodinova“ (Ž 122,1). „Až se naplní tvé dny a ulehneš se svými otci“ (2S 7,12). Řekl Svatý, budiž požehnán, Davidovi: Odpočítávám ti dny plné, a ne dny kusé. Copak tvůj syn Šalomoun nevystaví Chrám jen proto, aby se přinášely oběti veřejnosti? Milejší je mi spravedlnost a právo, které činíš, než oběti, jak se praví: „Činit spravedlnost a právo je Hospodinu milejší než oběť“ (Př 21,3).

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. בְּדוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד מֶה הָיוּ פְרוּצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין. הָיוּ הוֹלְכִים אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָּוִד. אוֹמְרִין לוֹ. דָּוִד דָּוִד. אֵימָתַי יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֵימָתַי בֵּית יי נֵלֵךְ. וְהָיְה דָּוִד אֹמֵר. אַף עַל פִּי שֶׁמִתְכַּוְונִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבֹאוּ עָלַי אִם לֹא הָיִיתִי שָׂמֵחַ בְדִבְרֵיהֶם. דִּכְתִיב שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית יְהֹוָה נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ עִם אֲבוֹתֶיךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד. יָמִים שְׁלֵמִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ וְלֹא יָמִים חֲסֵרִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ יִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֶלָּא לְהַקְרִיב קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. חָבִיב עָלַי צְדָקָה וּמִשְׁפָּט שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבַּן. שֶׁנֶּאֱמַר עֲשֶֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לַה׳ מִזָּבַח.]

Originál: Jerusalem Talmud Shekalim 2:5 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.