Sanhedrin 7:5 סנהדרין

Jeruzalémský talmud · Nezikin – Škody · halacha 7:5 · 9 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Tito jsou kamenováni: kdo obcuje s matkou, s manželkou otce, se snachou, s mužem, se zvířetem, žena, která na sebe přivede zvíře, rouhač, modloslužebník, kdo dává ze svého potomstva Molochovi, vyvolavač duchů a hadač, kdo znesvěcuje Šabat, kdo zlořečí otci a matce, kdo obcuje se zasnoubenou dívkou, svůdce, podněcovatel, čaroděj a syn vzpurný a neposlušný.

משנה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין. הַבָּא עַל הָאֵם וְעַל אֵשֶׁת אָב וְעַל הַכַּלָּה וְעַל הַזָּכָר וְעַל הַבְּהֵמָה וְהָאִשָּׁה הַמְבִיאָה עָלֶיהָ אֶת הַבְּהֵמָה וְהַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ וּבַעַל אוֹב וְיִדְּעוֹנִי וְהַמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְהַבָּא עַל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה וְהַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ וְהַמְכַשֵּׁף וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.

GEMARA: Tito jsou kamenováni atd. Proto je to potřeba při jednom nevědomí. Ale při dvou nevědomích [je to zřejmé], neboť i s jednou ženou, obcoval-li s ní a znovu s ní obcoval, jde o jedno nevědomí, je vinen za každý případ. Rabi Šimon, syn rabiho Hilela ben Pazi, se dotázal před rabim Hilelem bar Pazi: Mišna [mluví] o jedné ženě, která má mnoho označení. Ale kdyby bylo mnoho žen a mnoho nevědomí, je to jedno nevědomí? Řekl mu: Proto je to potřeba při jednom nevědomí. Neboť se rozcházejí: On v jednom nevědomí a ona v pěti nevědomích. Rabi Jochanan řekl: On přináší jednu oběť a ona pět obětí. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Jako on přináší [jen] jednu oběť, tak i ona přináší jen jednu oběť. Aby sis neřekl: Ať se mnoho žen a mnoho nevědomí počítá za jedno nevědomí, takže je vinen jen jednou – proto bylo třeba říci: Je vinen za každý případ.

הלכה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין כול׳. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי הֶעֱלֵימוֹת. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ בְאִשָׁה אַחַת בָּא עָלֶיהָ וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דִּרִבִּי הִלֵּל בֶּן פָּזִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי הִלֵּל בַּר פָּזִי. מַתְנִיתָא בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁמוֹת הַרְבֶּה. אֲבָל אִם הָיוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד הוּא. אָמַר לֵיהּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הוּא בְהֶעֱלֵם אֶחָד וְהִיא בַחֲמִשָּׁה הֶעֱלֵימוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוּא מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד וְהִיא מֵבִיאָה חֲמִשָּׁה קָרְבָּנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא [אֶלָּא] קָרְבָּן אֶחָד כָּךְ אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשׂוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.

Rabi Bun bar Chija řekl: Rabi Jišmael to takto učil: „Nebudete věštit ani provozovat kouzla“ (Lv 19,26). Nebylo snad věštění a kouzla zahrnuto v obecném pravidle a bylo vyňato z pravidla, aby se od pravidla oddělilo? Obecné pravidlo s vyhlazením a jednotlivost s vyhlazením. Z výroku rabiho Jochanana plyne, že jde o obecné a zvláštní. Neboť rabi Abahu řekl jménem rabiho Jochanana: „Neboť každý, kdo učiní některou z těchto ohavností, bude vyhlazen“ atd. (Lv 18,29). Nebyla snad sestra zahrnuta v pravidle a byla vyňata z pravidla, aby se od pravidla oddělila? Rabi Lazar namítl: Vždyť je psáno: „Nahotu sestry své matky a sestry svého otce neodkryješ“ (Lv 20,19). Řekl mu: Byla vyňata pro potřebu, aby byla souzena [podle zákona o] obnažení. Vždyť je psáno: „Muž, který by ležel se ženou v jejím krvácení a odkryl její nahotu, obnažil její zřídlo a ona odkryla zřídlo své krve“ (Lv 20,18). Řekl mu: Byla vyňata pro potřebu, aby byla souzena [podle zákona o] obnažení. Aby sis neřekl: Protože se za ni je vinen jen kvůli nečistotě, ať ten, kdo jen obnaží, není počítán jako ten, kdo dokončí. Proto bylo třeba říci: [Je vinen za každý případ.] Vždyť je psáno: „Muž, který by ležel se svou tetou, odkryl nahotu svého strýce“ (Lv 20,20). Řekl mu: Byla vyňata pro potřebu, aby byla souzena [trestem] bezdětnosti. Neboť rabi Judan řekl: Kdekoli je řečeno „budou bezdětní“ (Lv 20,21), budou bez dítěte. A kdekoli je řečeno „zemřou bezdětní“ (Lv 20,20), pohřbívají své děti.

אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל כֵּן. לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ. וַהֲלֹא הַנִּיחוּשׁ וְהָעִינּוּן בִּכְלָל הָיוּ וְיָצְאוּ מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. כְּלָל בְּהִיכָּרֵת וּפְרָט בְּהִיכָּרֵת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה. כְּלָל וּפְרָט הוּא. דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ וגו׳. וַהֲלֹא אֲחוֹתוֹ בִּכְלָל הָיָית וְיָצָאת מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וְעֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָיָה. וְהָכְתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלְּתָה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִיא גִּילְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָיָיה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין חַיָיבִין עָלֶיהָ אֶלָּא מִשּׁוּם טוּמְאַת עֲרָיָיה לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. [חַיָיב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.] וְהָכְתִיב וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דּוֹדוֹ גִּלָּה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרִירִי. דְּאָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּל אֲתַר דְּתֵימַר עֲרִירִים יִהְיוּ הַוְויָן בְּלָא וְולָד. וְכָל אֲתַר דְּתֵימַר עֲרִירִים יָמוּתוּ קוֹבְרִין אֶת בְּנֵיהֶן.

Rabi Josi řekl: Teta vyšla pro potřebu: aby vyloučila ženu bratra z matčiny strany. Jaký je důvod? Je řečeno zde „teta“ a je řečeno jinde: „Nebo jeho strýc nebo syn jeho strýce ho vykoupí“ (Lv 25,49). Jako „strýc“ řečený jinde mluví o bratrovi otce z otcovy strany, tak i „teta“ řečená zde mluví o ženě bratra otce z otcovy strany. I žena bratra se učí z tety. Jako teta řečená jinde mluví o ženě bratra otce z otcovy strany, tak i žena bratra řečená zde mluví o ženě jeho bratra z otcovy strany. Dosud podle rabiho Akivy. Podle rabiho Jišmaela? Rabi Jišmael učil: Je řečeno zde „žena jeho bratra“ a je řečeno jinde: „Muž, který by vzal ženu svého bratra – je to nida“ (Lv 20,21). Jako nida má povolení po svém zákazu, tak i žena bratra [z otcovy strany] má povolení [po svém zákazu]. Vyjde žena bratra z matčiny strany, která nemá povolení po svém zákazu.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דּוֹדָתוֹ לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְמָעֵט אֶת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן דּוֹדָתוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אוֹ דוֹדוֹ אוֹ בֶן דּוֹדוֹ יִגְאָלֶנּוּ. מַה דּוֹדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בַּאֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו לִימְּדָה מִדּוֹדָתוֹ. מַה דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַד כְּדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר כָּאן אֵשֶׁת אָחִיו וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא. מַה נִדָּה יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. אַף אֵשֶׁת אָחִיו [מֵאָבִיו] יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר [לְאַחַר אִיסּוּרָהּ]. יָצָאת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ.

A rabi Jochanan, který to namítá, odkud to má? Rabi Abahu jménem rabiho Lazara jménem rabiho Hošaji: Dva zákazy a jedno vyhlazení – zákazy vyhlazení rozdělují. Jaký je důvod? „Na tělo člověka se nebude lít a podle jeho složení nic takového nedělejte“ (Ex 30,32). A je psáno: „Kdo by namíchal něco takového a dal by z toho na cizího, bude vyhlazen ze svého lidu“ (Ex 30,33). Hle, zde jsou dva zákazy a jedno vyhlazení. Zákazy vyhlazení rozdělují. A ještě z tohoto: Šmuel bar Aba se dotázal před rabim Zeirou: Ať vyjdou pokojné oběti a rozdělí všechny svaté věci, pokud jde o nečistotu. Řekl mu: Vyšly pro potřebu: aby vyloučily svaté věci pro údržbu Chrámu [ohledně zpronevěry svatých věcí], za něž se není vinen kvůli piggul, notar a nečistotě. A není to baraita? Svaté věci oltáře se ohledně zpronevěry sčítají a je se za ně vinen kvůli piggul, notar a nečistotě, což neplatí o svatých věcech pro údržbu Chrámu: protože se nesčítají, (ne)rozdělují. Rabi Chanina řekl: A tak to potřebuje: Ať rozdělují a nesčítají se.

וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד לָאוִין חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. מַה טַעַם. עַל בְּשַֹר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. וְכָתוּב אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמוֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. הֲרֵי כָאן שְׁנֵי לָאוִין וְכָרֵת אֶחָד. לָאוִין חוֹלְקִין אֶת הַהִכָּרֵת. וְעוֹד מִן הָדָא. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָה. וְיֵצְאוּ שְׁלָמִים וִיחַלְּקוּ עַל כָּל הַקֳּדָשִׁים בְּטוּמְאָה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצְאוּ. לְמָעֵט קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת [לִמְעִילָה] שֶׁאֵין חַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. וְלָא מַתְנִיתָא הִיא. קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה וְחַיָיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. מַה שֶׁאין כֵּן בְּקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִכֵּיוָן שֶׁאֵינָן מִצְטָרְפִין (אֵינָן) חוֹלְקִין. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְכֵן הִיא צְרִיכָה לֵיהּ. וִיחַלְּקוּ וְלֹא יִצְטָרְפוּ.

Obecné pravidlo v příkazu a zvláštní případ v zákazu. Z výroku rabiho Lazara plyne, že jde o obecné a zvláštní. Rabi Lazar řekl: Bičuje se za orbu v sedmém roce. Rabi Jochanan řekl: Nebičuje se za orbu v sedmém roce. Jaký je důvod rabiho Lazara? „Země bude slavit šabat Hospodinu“ (Lv 25,2) je obecné. „Své pole nebudeš osévat a svou vinici nebudeš prořezávat“ (Lv 25,4) je zvláštní. Setí a prořezávání byly zahrnuty, a proč vyšly? Aby se k nim připodobnilo: Jako setí a prořezávání jsou zvláštní tím, že jsou prací na zemi a na stromě, tak platí jen to, co je prací na zemi a na stromě. Co s tím dělá rabi Jochanan? Jsou to dvě věci, a dvě věci, které vyšly z pravidla, rozdělují. Podle rabiho Elazara nerozdělují. A on zastává: Rozdělovat nerozdělují, ale učit učí. Podle rabiho Jochanana neučí. Jiné je to proto, že pravidlo je v příkazu a zvláštní v zákazu, a příkaz neučí o zákazu a zákaz neučí o příkazu. Podle rabiho Lazara příkaz učí o zákazu, ale zákaz neučí o příkazu. Podle rabiho Jochanana je to dobré: je dovoleno v něm kopat studny, jámy a jeskyně. Podle rabiho Lazara, smí se v něm kopat studny, jámy a jeskyně? Jako se neučí ohledně zákazu, tak ať se neučí ani ohledně povolení. Rabi Ba Kartigna řekl: Důvod rabiho Jochanana: „Šest let budeš osévat své pole“ (Lv 25,3) – ne v sedmém; „a šest let budeš prořezávat svou vinici“ (tamtéž) – ne v sedmém. Každý zákaz, který plyne z příkazu, je příkazem, a přestupuje se tím příkaz. Rabi Jirmeja řekl: Přestupuje se příkaz. Rabi Josi říká: Není v tom ani příkaz. Vždyť je výslovně psáno: „Země bude slavit šabat Hospodinu“! To se týká zákazu v něm obsaženého.

כָּלַל בַּעֲשֵׂה וּפָרַט בְּלֹא תַעֲשֶׂה. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר אָמְרָה. כְּלָל וּפְרָט הוּא. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵין לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בַשְּׁבִיעִית. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי לָעְזָר. וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי כְּלָל. שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר פְּרָט. הַזּוֹרֵעַ וְהַזּוֹמֵר בִּכָלָל הָיוּ. וְלָמָּה יָצְאוּ. לְהַקִּישׁ אֲלֵיהֶם. אֶלָּא מַה הַזּוֹרֵעַ וְהַזּוֹמֵר מְיוּחָדִין שֶׁהֵן עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן אַף אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא עֲבוֹדָה בָאָרֶץ וּבְאִילָן. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵי דְבָרִים הֵן. וּשְׁנֵי דְבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַכְּלָל חוֹלְקִין. עַל דָּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֶלְעָזָר אֵינָן חוֹלְקִין. וְאִית לֵיהּ. לַחֲלוֹק אֵינָן חוֹלְקִין הָא לְלַמֵּד מְלַמְּדִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אֵינָן מְלַמְּדִין. שַׁנְיָיא הִיא שֶׁכָּלַל בַּעֲשֵׂה וּפָרַט בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵין עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין לֹא תַעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל לֹא תַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן נִיחָא מוּתָּר לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָעְזָר מָהוּ לַחְפּוֹר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְלַמְּדִין לְעִנְיָין אִיסּוּר כָּךְ לְעִנְיָין הֵיתֵר לֹא יְלַמְּדוּ. אָמַר רִבִּי בָּא קַרָתֵּיגִנָאָה. טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ לֹא בַשְּׁבִיעִית וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ לֹא בַשְׁבִיעִית. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא וְעוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ בַעֲשֵׂה אֵין בּוֹ. וְהָכְתִיב מָלֵא וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיי. לְעִנְיָין לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבּוֹ.

„Ať jsou bičováni za dodatek [k sedmému roku]“: Rabi Jochanan vykládá baraitu: Mohl bych si myslet, že se bičuje za orbu v sedmém roce. Rabi Lazar vykládá baraitu: Mohl bych si myslet, že se bičuje za zákaz dvou prvních období. Někteří tanaité učí: „Šest let budeš osévat své pole a šest let budeš prořezávat svou vinici.“ A někteří tanaité učí: „Své pole nebudeš osévat“ atd. Kdo říká „šest let“, podporuje rabiho Jochanana. A kdo říká „své pole nebudeš osévat“, podporuje rabiho Lazara.

יְהוּ לוֹקִין עַל הַתּוֹסֶפֶת. רִבִּי יוֹחָנָן פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִין עַל יְדֵי חֲרִישָׁה בשְּׂבִיעִית. הֲרֵי רִבִּי לָעְזָר פָּתַר מַתְנִיתָא יָכוֹל יְהוּ לוֹקִים עַל אִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וגו׳. מָאן דָּמַר שֵׁשׁ שָׁנִים מְסַיֵיעַ לְרִבִּי יוֹחָנָן. וּמָאן דָּמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע מְסַיֵיעַ לְרִבִּי לָעְזָר.

Baraita podporuje rabiho Lazara: „Střež se“ (Dt 12,13) – to je zákaz, „aby ne“ – to je zákaz. A je psáno: „Tam budeš přinášet své zápalné oběti a tam budeš činit“ (Dt 12,14). „Tam budeš přinášet“ – to je vynesení [na oltář]. „A tam budeš činit“ – to je zabití a pokropení. Jako vynesení, které je v příkazu, je i v zákazu, tak i zabití a pokropení, které jsou v příkazu, ať jsou i v zákazu. To proto, že je psáno „tam budeš přinášet a tam budeš činit“. A kdyby nebylo psáno „tam budeš přinášet a tam budeš činit“, příkaz neučí o zákazu a zákaz neučí o příkazu. Co s tím dělá rabi Jochanan? Aby sis neřekl, jak říkáš u Šabatu: Vykopal, vyhloubil příkop, zarazil [kůl], je vinen jen jednou, a obdobně: Zabil a vynesl, ať je vinen jen jednou. Proto bylo třeba říci: Je vinen za každý úkon.

מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרִבִּי לָעְזָר. הִשָּׁמֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פֶּן לֹא תַעֲשֶׂה. וְכָתוּב שָׁם תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה. שָׁם תַּעֲלֶה זוֹ הַעֲלִיָיה. וְשָׁם תַּעֲשֶׂה זוֹ הַשְּׁחִיטָה וּזְרִיקָה. מָה הָעֲלִיָיה שֶׁהִיא בַעֲשֵׂה הֲרֵי הִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה. אַף שְׁחִיטָה וּזְרִיקָה שֶׁהֵן בַּעֲשֵׂה יְהוּ בְלֹא תַעֲשֶׂה. בְּגִין דִּכְתִיב שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה. וְהָא אִילּוּ לֹא כָתַב שָׁם תַּעֲלֶה וְשָׁם תַּעֲשֶׂה אֵין עֲשֵׂה מְלַמֵּד עַל לֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין לֹא תַעֲשֶׂה מְלַמֵּד עַל עֲשֵׂה. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁלֹּא תֹאמַר כְּמַה דְתֵימַר גַּבֵּי שַׁבָּת חָפַר חָרַץ נָעַץ אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. וְדִכְוָותָהּ שָׁחַט וְהֶעֱלָה לֹא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כֵּן צָרַךְ מֵימַר. חַיָיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

Rabi Zeira, Rav Chija bar Aši jménem Kahany: Kdo sází o Šabatu, je vinen jako za setí. Rabi Zeira řekl: Prořezávající je jako sázející. Zasadil a prořezal o Šabatu: Podle Kahany je vinen dvakrát. Podle rabiho Zeiry je vinen jen jednou. Řekl snad rabi Zeira něco jiného než „prořezávající je jako sázející“? Snad sázející je jako prořezávající? Všechno bylo zahrnuto v setí a prořezávání bylo vyňato, aby se zpřísnilo samo o sobě. Protože prořezávání vyšlo, aby se zpřísnilo samo o sobě, ty ho osvobodíš z viny za setí? Není tedy rozdílu: Zasadil a prořezal o Šabatu, jak podle Kahany, tak podle rabiho Zeiry je vinen dvakrát.

רִבִּי זְעִירָה רַב חִיָיה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם כָּהֲנָא. הַנּוֹטֵעַ בַּשַּׁבָּת חַיָיב מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא חַיָיב שְׁתַּיִם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. כְּלוּם אָמַר רִבִּי זְעוּרָה אֶלָּא זוֹמֵר כְּנוֹטֵעַ. דִּילְמָא נוֹטֵעַ כְּזוֹמֵר. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל זְרִיעָה וְיָצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ. מִפְּנֵי שֶׁיָּצָאת זְמִירָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָהּ אַתְּ פּוֹטְרוֹ מִשּׁוּם זוֹרֵעַ. הָוֵי לֹא שַׁנְיָיא. נָטַע וְזָמַר בַּשַּׁבָּת. בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּכָהֲנָא בֵּין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה חַיָיב שְׁתַּיִם.

Originál: Jerusalem Talmud Sanhedrin 7:5 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.