Jedna baraita říká: Modla je jako nida a její náčiní jako nida. A jiná baraita říká: Modla je jako nida a její náčiní jako plaz. Kdo říká, že modla je jako nida a její náčiní jako nida, to je v pořádku. Ale kdo říká, že modla je jako nida a její náčiní jako plaz? Vždyť o nidě je psáno právě jen u náčiní: „A budete mít za nečisté pokrytí svých stříbrných model a obložení svých litých zlatých soch“
(Iz 30,22). Vylož to o
[náčiní] vyrytém na jejím těle. Rabi Jaakov z Kefar Chananu řekl: Vylož to o tom, kdo se klaní samotnému efodu, jak je řečeno: „A Gideon z toho udělal efod“
(Sd 8,27). Naše Mišna je podle toho, kdo říká, že modla je jako nida a její náčiní jako nida. Vždyť jsme se učili: Jeho kameny, dřevo a prach činí nečistým jako plaz! Vylož to tak, že se klaněl domu a potom ho postavil. Vždyť jsme se učili: Jsou tři domy! Vylož to tak, že se klaněl domu a potom ho obnovil. Neboť
rabi Zeira a
Rav Huna ve jménu
Rava řekli: Kdo se klaní domu, učinil ho zakázaným.
Rabi Zeira a
rabi Abahu ve jménu
rabi Jochanana [řekli]: Zasvětí-li někdo dům, dopouští se na něm člověk zpronevěry.
Rabi Zeira řekl: Mudrci v tom viděli spor: Kdo říká, že ho učinil zakázaným,
[říká], že se na něm dopouští zpronevěry; kdo říká, že ho neučinil zakázaným,
[říká], že se na něm zpronevěry nedopouští.
Rabi Chagaj namítl před
rabi Josim: Baraita je v rozporu s
Ravem: Ze žlabu ve skále se
[očistná voda] nenabírá, protože ho vytesal a potom připevnil. Pokud ho tedy připevnil a potom vytesal, ne. A ten dům není jako něco, co vytesal a potom připevnil? Co s tím udělá
Rav? Vykládá to tak, že otesání kamenů je dokončením jejich práce. A není to v rozporu s
rabi Jochananem? Neboť
rabi Jochanan řekl: Rozbitá modla je zakázaná. Nepředpokládali jsme snad, že nezamýšlí-li je znovu složit, je podle všech dovolena? Vždyť jsme se učili: Jsou tři kameny! Vylož to tak, že se klaněl každému kameni zvlášť a potom je zabudoval. A ani s
rabi Šimonem ben Lakišem to není v rozporu. Neboť
rabi Šimon ben Lakiš řekl: Rozbitá modla je dovolena. Nepředpokládali jsme snad, že zamýšlí-li je znovu složit, je podle všech zakázána? A
rabi Judan, otec
rabi Matanji, řekl: Kdyby ležely na svém místě, nebylo by to jako by je zamýšlel znovu složit? A tyto jsou na svém místě.
Rabi Ba ve jménu
Rava [řekl]: Kdo se klaní domu, učinil ho zakázaným;
[kdo se klaní] stromu, neučinil ho zakázaným. Vždyť jsme se učili: Jsou tři ašery! Vylož to tak, že se klaněl proutku a potom ho zasadil.
אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. וְאִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְשֶׁרֶץ. מָאן דְּאָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. נִיחָא. וּמָאן דְּאָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְשֶׁרֶץ. כָּל עַצָמוֹ אֵין כָּתוּב נִידָּה אֶלָּא בִמְשַׁמְּשִׁין. וְטִמֵּאתֶם אֶת צִיפּוּי אֵלִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ. תִּיפְתָּר בַּחֲקוּקִים עַל גּוּפָהּ. רִבִּי יַעֲקֹב דִּכְפַר חָנָן אָמַר. תִּפְתָּר בְּמִשְׁתַּחֲוֶה לָאֵפוֹד עַצְמוֹ. כְּעִנְיָין שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד. מַתְנִיתִין כְּמָאן דְּאָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה כְנִידָּה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ כְנִידָּה. וְתַנִּינָן. אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ מְטַמְּאִין כַּשֶּׁרֶץ. תִּיפְתָּר שֶׁהִשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ בְּנָייוֹ. וְהָא תַנִּינָן. שְׁלֹשָׁה בָתִּים הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁהִשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ חִידְּשׁוֹ. דְּאָמַר רִבִּי זְעוּרָא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת אֲסָרוֹ. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַבַּיִת מוֹעֲלִין בּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. הֲוֵויי בָהּ רַבָּנִן פְלוּגָא. מָאן דְּאָמַר. אֲסָרוֹ. מוֹעֲלִין בּוֹ. מָאן דְּאָמַר. לֹא אֲסָרוֹ. אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ. הָתִיב רִבִּי חַגַּי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַשּׁוֹקֶת שֶׁבַּסֶּלַע אֵין מְמַלִּין בָּהּ. מִפְּנֵי שֶׁחֲקָקָהּ וְאַחַר כָּךְ חִיבְּרָהּ. הָא אִם חִיבְּרָהּ וְאַחַר כָּךְ חֲקָקָהּ לֹא. וְהָהֵן בַּיִת לָאו כְּמִי שֶׁחֲקָקוֹ וְאַחַר כָּךְ חִיבְּרוֹ הוּא. מָה עֲבַד לָהּ רַב. פָּתַר לָהּ. סִיתוּתָן שֶׁלָּאֲבָנִים הִיא גְמַר מְלַאכְתָן. וְלֵית הָדָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה אֲסוּרָה. לֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְיָין. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. וְהָא תַנִּינָן. שָׁלֹשׁ אֲבָנִים הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁנִּשְׁתַּחֲוֶה לְכָל אֶבֶן וָאֶבֶן וְאַחַר כָּךְ בְּנָיָיהּ. וַאֲפִילוּ עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֵית הִיא פְלִיגָא. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מוּתֶּרֶת. לֹא כֵן סָבְרִנָן מֵימַר. אִם בְּעָתִיד לְחֲזִירָן לְכִלְיָין. דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. וְאָמַר רִבִּי יוּדָן אֲבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָה. אִם הָיוּ מוּנָחִין בִּמְקוֹמָן לֹא כְמִי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָן לְכִלְיָין הֵן. וְאֵילּוּ בִּמְקוֹמָן הֵן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב. הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַבַּיִת אֲסָרוֹ. לְאִילָן לֹא אֲסָרוֹ. וְהָא תַנִּינָן. שָׁלֹשׁ אֲשֵׁירוֹת הֵן. תִּיפְתָּר שֶׁנִּשְׁתַּחֲוֶה לַזְּמוֹרָה וְאַחַר כָּךְ נְטָעָהּ.