Suka 5:1 סוכה

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 5:1 · 6 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Flétna pět a šest [dní]. To je flétna Domu nabírání, která nepřevažuje ani Šabat, ani sváteční den. Řekli: Kdo neviděl radost Domu nabírání, neviděl ve svém životě radost.

משנה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה. זֶה חָלִיל שֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה שֶׁאֵינָהּ דּוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב. אָמְרוּ כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו:

GEMARA: „Flétna pět a šest…“ Flétna při oběti tedy [Šabat] převažuje. Tato mišna je [podle] rabi Josiho berabi Jehudy, neboť se učí: Flétna při oběti převažuje Šabat, slova rabi Josiho berabi Jehudy. A mudrci říkají: Nepřevažuje ani Šabat, ani sváteční den. Tam jsme se učili: Dvanáct dní v roce zní flétna před oltářem: při porážce prvního pesachu, při porážce druhého pesachu, první sváteční den Pesachu, v den Aceret a po osm dní Svátku. Cožpak je osm dní bez Šabatu? Rabi Josi to řekl bez uvedení jména. Rabi Josi berabi Bun jménem rabi Jochanana: To je [mínění] rabi Josiho berabi Jehudy. Proč podle názoru těchto rabanů nepřevažuje? Protože to není jasné. Vždyť je psáno: „A lid hrál na flétny“ (1Kr 1,40)! Písmo mluví o radosti Šalomounově. Rabi Jona jménem rabi Ba bar Mamala: „A radost srdce jako toho, kdo jde s flétnou“ (Iz 30,29): kdykoli zní flétna, říká se Hallel. Rabi Josi berabi Bun jménem rabi Ba bar Mamala: Proč se čte Hallel po všech sedm dní Svátku? Odpovídá to lulavu, který se obnovuje všech sedm dní. A proč ze všech těchto věcí právě flétna? Učili jsme se: Toto je jen na určité doby a toto je na určité doby, toto je milé a toto je milé; a tak spojili milé s milým. „A o Aceret se mu říká: Tady máš macu, tady máš chamec.“ Někteří tanaité učí: Tady máš chamec, [tady máš macu]. Kdo říká: Tady máš macu [napřed], [má za to], že je milá. Kdo říká: Tady máš chamec [napřed], [má za to], že je častý.

הלכה: הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה כול׳. הָא שֶׁלְקָרְבָּן דוֹחֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי. חָלִיל שֶׁלְקָרְבָּן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. בִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן. בִּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח הַשֵּׁינִי וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלְפֶּסַח. וּבְיוֹם הָעֲצֶרֶת. וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג. וְיֵשׁ שְׁמוֹנֶה בְלֹא שַׁבָּת. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי יְהוּדָה הִיא. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּאִילֵּין רַבָּנִן. לָמָּה אֵינוּ דוֹחֶה. מִשֵּׁם שֶׁאֵינוֹ מְחוּוָר. וְהָא כְתִיב וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים. בְּשִׂמְחַת שְׁלֹמֹה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל. כָּל זְמַן שֶׁהֶחָלִיל נוֹהֵג הַהַלֵּל נוֹהֵג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. לָמָּה קוֹרִין אֶת הַהַלֵּל כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג. כְּנֶגֶד הַלּוּלָב שֶׁהוּא מִתְחַדֵּשׁ כָּל שִׁבְעָה. וְלָמָּה מִן כָּל אִילֵּין מִילַּיָיא חָלִיל. תַּנִּינָן. שֶׁזֶּה לְקִיצִּים וְזֶה לְקִיצִּין וְזֶה חָבִיב וְזֶה חָבִיב. וְתָלוּ חָבִיב בְּחָבִיב. וּבַעֲצֶרֶת אוֹמֵר לוֹ הֵי לָךְ מַצָּה הֵי לָךְ חָמֵץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הֵי לָךְ חָמֵץ [הֵילָךְ מַצָּה]. מָאן דְּאָמַר. הֵילָךְ מַצָּה. שֶׁהוּא חָבִיב. מָאן דְּאָמַר. הֵי לָךְ חָמֵץ. שֶׁהוּא תָדִיר.

Řekl rabi Jehošua ben Levi: Proč se jmenuje Dům nabírání? Protože odtud nabírají Ducha svatého, podle verše: „S radostí budete nabírat vodu ze zdrojů spásy“ (Iz 12,3). Například: Rabi Levi a Jehuda bar Nachman brávali dvě sely za to, že přijdou a shromáždí kahal před rabi Jochananem. Vešel rabi Levi a vykládal: Jona, syn Amitajův, byl z Ašera, neboť je psáno: „Ašer nevyhnal obyvatele Akka ani obyvatele Sidónu“ (Sd 1,31), a je psáno: „Vstaň, jdi do Sarepty, která patří k Sidónu“ (1Kr 17,9). Vešel rabi Jochanan a vykládal: Jona, syn Amitajův, byl ze Zevuluna, neboť je psáno: „Třetí los padl na syny Zevulunovy podle jejich rodin“ (Joz 19,10), a je psáno: „Odtud přešla na východ, k východu slunce, ke Gat-Cheferu, k Et-Kacinu“ (Joz 19,13), a je psáno: „Podle slova Hospodina, Boha Izraele, které promluvil skrze svého služebníka Jonu, syna Amitajova, proroka z Gat-Cheferu“ (2Kr 14,25). Příštího Šabatu řekl rabi Levi Jehudovi bar Nachmanovi: Vezmi si ty dvě sely a jdi shromáždit kahal před rabi Jochananem. Vešel a řekl před nimi: Dobře nás naučil rabi Jochanan: jeho matka byla z Ašera a jeho otec ze Zevuluna. A „jeho bok u Sidónu“ (Gn 49,13): bok, z něhož vyšel, byl ze Sidónu. A je psáno: „Sestoupil do Jafy“ (Jon 1,3); nebylo-li to třeba, [bylo by psáno]: Sestoupil do Akka. Řekl rabi Jona: Jona, syn Amitajův, patřil k poutníkům; vešel na radost Domu nabírání a spočinul na něm Duch svatý. To tě učí, že Duch svatý spočívá jen na radostném srdci. Proč? „Když hudebník hrál, spočinul na něm duch Boží“ (2Kr 3,15). Řekl rabi Binjamin bar Levi: Není zde psáno „když hrál na hudebníka“, ale „když hudebník hrál, spočinul na něm duch Boží“.

אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ בֵּית שׁוֹאֵבָה. שֶׁמִּשָּׁם שׁוֹאֲבִים רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. עַל שֵׁם וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְינֵי הַיְשׁוּעָה. דְּלֹמָא. רִבִּי לֵוִי וִיהוּדָה בַּר נַחְמָן הֲווֹן נָסְבִין תַּרְתֵּין סִילְעִין מֵיעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל רִבִּי לֵוִי וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵאָשֵׁר הָיָה. דִּכְתִיב אֲשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן. וּכְתִיב קוּם לֵךְ צָרְפָתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן. עָאַל רִבִּי יוֹחָנָן וְדָרַשׁ. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מִזְּבוּלוּן הָיָה. דִּכְתִיב וַיַּעַל הַגּוֹרָל הַשְּׁלִישִׁי לִבְנֵן זְבוּלֻן לְמִשְׁפְּחֹתָם. וּכְתִיב מִשָּׁם עָבַר קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר עִתָּה קָצִין. וּכְתִיב כִּדְבַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִיתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. בְּשׁוּבְתָא חוֹרִיָיתָא אָמַר רִבִּי לֵוִי לִיהוּדָה בַּר נַחְמָן. סַב לָךְ אִילֵּין תַּרְתֵּין סִילְעַיָּא וְעוֹל מְצַמְתָּה קָהָלָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. עָאַל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי יוֹחָנָן. אִמּוֹ מֵאָשֵׁר וְאָבִיו מִזְּבוּלֻן. וְיַרְכָתוֹ עַל צִידוֹן. יֶרֶךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּהּ מִצִּידוֹן הָיָה. וּכְתִיב וַיֵּרֶד יָפוֹ. לָא צוֹרְכָא דְילָא וַיֵּרֶד עַכּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. יוֹנָה בֶּן אַמִיתַּי מֵעוֹלֵי רְגָלִים הָיָה וְנִכְנַס לְשִׂמְחַת בֵּית שׁוֹאֵבָה וְשָׁרָת עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל לֵב שָׂמֵחַ. מַה טַעֲמָא. וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. אָמַר רִבִּי בִּנִיָמִן בַּר לֵוִי. וְהָיָה כְּנַגֵּן בַּמְנַגֵּן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְהָיָה כְּנַגֵּן הַמְנַגֵּן וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים.

Učí se: Řekl rabi Jehuda: Kdo neviděl dvojité sloupořadí v Alexandrii, neviděl ve svém životě slávu Izraele. Bylo jako velká bazilika, sloupořadí uvnitř sloupořadí. Někdy v něm bylo dvojnásobek těch, kdo vyšli z Egypta. Bylo tam sedmdesát zlatých katedr vykládaných drahokamy a perlami, odpovídajících sedmdesáti starším, a každá měla cenu dvaceti pěti myriád zlatých denárů. Uprostřed byla dřevěná bima a na ní stál správce synagogy. Když jeden z nich vstal, aby četl v Tóře, mával pověřenec šátky a oni po něm odpovídali: Amen. Při každém požehnání, které pronášel, mával pověřenec šátky a oni po něm odpovídali: Amen. Přesto neseděli promíšeně, ale každé řemeslo sedělo zvlášť, aby se cizinec, když přijde, mohl přidat k lidem svého řemesla, a odtud se mu dostalo obživy. A kdo ji zničil? Traján ničemný.

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּל שֶׁלֹּא רָאָה דִיפְּלֵי אִיסְטֳבָה שֶׁל אֲכְסַנְדְּרִיאָה לֹא רָאָה כְּבוֹד יִשְׂרָאֵל מִיָּמָיו. כְּמִין בַּסִילִקֵי גְדוֹלָה הָיָה וְאַסְטיוֹ לִפְנִים מִסְטיוֹ הָיְתָה. פְּעָמִים הָיוּ בָהּ כִּפְלַיִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם. וְשִׁבְעִים קַתֶידְרָאוֹת שֶׁלְזָהָב הָיוּ שָׁם מְקוּבְּעוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵינִים. וְכָל אַחַת וְאַחַת הָיְתָה עוֹמֶדֶת בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ רִיבּוֹא דֵינָרֵי זָהָב. וּבִימָה שֶׁלְעֵץ בָּאֶמְצַע וַחֲזָן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ. עָמַד אֶחָד מֵהֶן לִקְראוֹת בַּתּוֹרָה הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. עַל כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה שֶׁהָיָה מְבָרֵךְ הָיָה הַמְמוּנֶה מֵנִיף בְּסוּדָרִין וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיוּ יוֹשְׁבִין מְעוּרְבָבִין אֶלָּא יוֹשְׁבִין כָּל אוּמָנוּת וְאוּמָנוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. שֶׁאִם יָבוֹא אַכְסְנַאִי יְהֵא מִידְבַּק בִּבְנֵי אוּמָּנוּתוֹ. וּמִשָּׁם הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ יוֹצְאָה. וּמִי הֶחֱרִיבָהּ. טְרוֹגְיָינוּס הָרָשָׁע.

Učil rabi Šimon ben Jochaj: Na třech místech byl Izrael varován, aby se nevracel do země egyptské, [jak je řečeno:] „Neboť jak jste dnes spatřili Egypťany, už je nikdy neuvidíte“ (Ex 14,13); „Hospodin vám řekl: Už se touto cestou nevracejte“ (Dt 17,16); „Hospodin tě přivede zpět do Egypta na lodích“ (Dt 28,68). A všechny tři krát se vrátili a všechny tři krát padli. Jednou za dnů Sancheriva, krále asyrského, [jak je řečeno:] „Běda těm, kdo sestupují do Egypta pro pomoc“ (Iz 31,1). Co je psáno potom? „Egypťané jsou lidé, a ne Bůh, a jejich koně tělo…“ (Iz 31,3). Jednou za dnů Jochanana ben Kareacha: „Meč, kterého se bojíte, vás tam dostihne…“ (Jr 42,16). A jednou za dnů Trajána ničemného.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוּזְהָרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לָשׁוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם. [שֶׁנֶּאֱמַר] כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תוֹסִיפוּ לִרְאוֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם. וַיי אָמַר לָכֶם לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. וֶהֱשִׁיבְךָ יְי מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת. וּבִשְׁלָשְׁתָּן חָזְרוּ וּבִשְׁלָשְׁתָּן נָפְלוּ. אַחַת בִּימֵי סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר. [שֶׁנֶּאֱמַר] הוֹי הַיּוֹרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי יוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ. וְהָיְתָה הַחֶרֶב אֲשֶׁר אַתֶּם יְרֵיאִים מִמֶּנָּה שָׁם תַּשִּׂיג אֶתְכֶם וגו׳. וְאַחַת בִּימֵי טְרַוגְיָינוּס הָרָשָׁע.

Narodil se mu syn na devátého avu a oni se postili. Zemřela mu dcera o Chanuce a oni zapalovali světla. Jeho žena mu vzkázala: Místo abys podmaňoval barbary, pojď a podmaň Židy, kteří se proti tobě vzbouřili. Počítal, že přijde za deset dní, a přišel za pět. Přišel a zastihl je, jak se zabývají [Tórou, veršem]: „Pozvedne proti tobě národ zdaleka, z konce země…“ (Dt 28,49). Řekl jim: Čím jste se zabývali? Řekli mu: Tím a tím. Řekl jim: To je ten muž, který počítal, že přijde za deset dní, a přišel za pět. Obklíčil je legiemi a pobil je. Řekl jejich ženám: Podvolíte-li se mým legiím, nezabiju vás. Řekly mu: Co jsi učinil těm dole, učiň i těm nahoře. A smísil krev jedněch s krví druhých a krev tekla mořem až na Kypr. V tu hodinu byl uťat roh Izraele a nevrátí se na své místo, dokud nepřijde syn Davidův.

נוֹלַד לוֹ בֶן בְתִשְׁעָה בְאַב וְהָיוּ מִתְעַנִּין. מֵת בִּתּוֹ בַחֲנוכָּה וְהִדְלִיקוּ נֵירוֹת. שָׁלְחָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה לוֹ. עַד שֶׁאַתְּ מְכַבֵּשׁ אֶת הַבַּרְבָּרִיִּים בוֹא וּכְבִישׁ אֶת הַיְּהוּדִים שֶׁמָּרְדוּ בָךְ. חָשֵׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. אֲתַא וָאַשְׁכַּחוֹן עֲסִיקִין [בְּאוֹרַיְיתָא בִּפְסוּקָא] יִשָּׂא עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ וגו׳. אֲמַר לוֹן. מַה הֲוִיתוֹן עֲסִיקִין. אָמְרוֹן לֵיהּ. הָכֵין וָכֵן. אֲמַר לוֹן. הַהוּא גַבְרָא הוּא דַחֲשַׁב מֵיתֵי לַעֲשָׂרָה יוֹמִין וַאֲתַא לַחֲמִשָּׁה. וְהִקִּיפָן לִיגְיוֹנוֹת וְהָרְגָן. אֲמַר לִנְשֵׁיהֶן. נִשְׁמָעוֹת אַתֶּם לְלִיגְיוֹנוֹתַיי וְאֵין אֲנִי הוֹרֵג אֶתְכֶם. אָמְרוֹן לֵיהּ. מַה דְעַבְדַּת בָּאֲרַעִיָיא עֲבִיד בְּעִילִיָיא. וְעִירֵב דָּמָן בְּדָמָן וְהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם עַד קִיפְּרוֹס. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְדְּעָה קֶרֶן יִשְׂרָאֵל וְעוֹד אֵינָהּ עֲתִידָה לַחְזוֹר לִמְקוֹמָהּ עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן דָּוִד.

Originál: Jerusalem Talmud Sukkah 5:1 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.