Megila 1:12 מגילה

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 1:12 · 9 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Mezi Šilem a Jeruzalémem není jiný rozdíl než ten, že v Šilu se jedly oběti nižší svatosti a druhý desátek všude, odkud bylo [Šilo] vidět, kdežto v Jeruzalémě [jen] uvnitř hradeb. A tu i tam se oběti nejvyšší svatosti jedly uvnitř opon. Po svatosti Šila přichází [opět] dovolení [obětních výšin], po svatosti Jeruzaléma dovolení nepřichází.

משנה: אֵין בֵּין שִׁילֹה לִירוּשָׁלַיִם אֶלָּא שֶׁבְּשִׁילֹה אוֹכְלִין קָדָשִׁים קַלִּין וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכָל הָרוֹאֶה וּבִירוּשָׁלַיִם לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. וְכָאן וְכָאן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים. קְדוּשַּׁת שִׁילֹה. יֵשׁ אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר וּקְדוּשַּׁת יְרוּשָׁלַיִם אֵין אַחֲרֶיהָ הֶיתֵּר:

GEMARA: Rabi Jochanan bar Marja to vyvodil odtud: „Tehdy vystavěl Jozue oltář Hospodinu, Bohu Izraele, na hoře Ébal“ (Joz 8,30). Tak to víme jen o hoře Ébal; odkud to víme o Šilu? „Šmuel vzal jedno sající jehně a obětoval je celé jako zápalnou oběť Hospodinu“ (1S 7,9). Rabi Aba bar Kahana řekl: U Šmuelova jehněte byly dovoleny tři přestupky: [obětovalo se] ono i s kůží, nemělo dostatečné stáří a [Šmuel] byl levita. Rabi Josi řekl: Z toho nelze nic vyvodit, neboť rabi Aba bar Kahana řekl: U Gideonova býka bylo dovoleno sedm přestupků: nezpůsobilé kameny, dřevo z ašery, [zvíře] vyhrazené [modle] a uctívané, noc, nekněz a zákaz výšiny. Kdo to chce vyvodit správně, ať to vyvodí ze slov rabi Šmuela bar Nachmana: „A vracel se do Rámy, neboť tam byl jeho dům a tam soudil Izrael; a vystavěl tam oltář Hospodinu“ (1S 7,17). Je psáno: „Kuchař zdvihl kýtu a to, co na ní bylo, a položil to před Saula“ (1S 9,24). Rabi Šmuel bar Nachman řekl: Kýtu a kyčel. Rabi Jochanan řekl: Kýtu a tučný ocas. Rabi Elazar řekl: Hruď a kýtu. Neboť rabi Elazar řekl: Hruď a kýta patří kohanim na velké výšině a majitelům na malé výšině. Rabi Zeira řekl jménem rabi Elazara: Kůže zápalné oběti patří kohanim na velké výšině a majitelům na malé výšině. Rabi Zeira řekl jménem Rava Jirmeji: Pozdvihovaná část z díkůvzdání patří kohanim na velké výšině a majitelům na malé výšině. Rabi Jochanan se ptal: Je noc způsobilá pro [obětování na] výšině? Rabi Elazar namítl: Vždyť je psáno: „Saul řekl: Rozejděte se mezi lid a řekněte jim: Přiveďte ke mně každý svého býka“ (1S 14,34), a je psáno: „Oznámili Saulovi: Hle, lid hřeší proti Hospodinu, když jí s krví“ (1S 14,33). Jak to? Noc je pro nesvaté [maso] a den pro posvěcené. Když to rabi Jochanan uslyšel, řekl: Dobře nás rabi Elazar poučil.

הלכה: רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא. אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַיי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל. אֵין לִי אֶלָּא הַר עֵיבָל. שִׁילֹו מְנַיִין. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל טְלֵה חָלָב אֶחָד וַיַּעֲלֵהוּ עוֹלָה כָּלִיל לַיי. אָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שָׁלשׁ עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְשֵׂייוֹ שֶׁלְשְׁמוּאֵל. הוּא (ועירו) [וְעוֹרוֹ] וּמְחוּסָּר זְמַן וְלֵוִי הָיָה. אָמַר רִבִּי יֹוסֵה. אִין מִן הָדָא לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. דְּאָמַר רִבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת הוּתְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁלְגִּדְעוֹן. אֲבָנִים פְּסוּלוֹת וַעֲצֵי אֲשֵׁירָה וּמוּקְצָה וְנֶעֱבַד וְלַיְלָה וְזָר וְאִיסּוּר בָּמָה. מָאן דְּבָעֵי יִשְׁמְעִינָהּ טַבָּאוּת מִן הַהִיא דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיי. כָּתוּב וַיָּרֶם הַטַּבָּח אֶת הַשּׁוֹק וְהֶעָלֶיהָ וַיָּשֶׂם לִפְנֵי שָׁאוּל וגו׳. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. שֻׁקָּא וְשׁוֹפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שֻׁקָּא וְאַלְיָה. רִבִּי לָעְזָר אָמַר. חֲזֶה וְשׁוֹק. דְּאָמַר רִבִּי לָעְזָר. חֲזֶה וְשׁוֹק לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. עוֹר הָעוֹלָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. תְּרוּמַת תּוֹדָה לַכֹּהֲנִים בְּבָמָה גְדוֹלָה וְלַבַּעֲלִים בְּבָמָה קְטַנָּה. רִבִּי יֹוחָנָן בָּעֵי. הַלַּיְלָה מָהוּ שֵׁיְּהֵא כָשֵׁר בַּבָּמָה. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פּוּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וגו׳. וּכְתִיב וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חוֹטִאים לַיִהֹוָה לֶאֱכוֹל עַל הַדָּם וגו׳. הָא כֵיצַד. הַלַּיְלָה לַחוּלִין וְהַיּוֹם לַמּוּקְדָּשִׁין. כַּד שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יָפֶה לִימְּדָנוּ רִבִּי לָעְזָר.

Rabi Pinchas řekl jménem rabi Josiho, syna rabi Ilaje: Jeden verš praví: „Opustil příbytek v Šilu“ (Ž 78,60), a druhý verš praví: „Přivedla ho do domu Hospodinova v Šilu“ (1S 1,24). Jak to? Dům z kamene dole a houně nahoře. A to byl „odpočinek“. Rabi Zeira řekl: A to [jen] do deseti pěstí, jako stavba domu. Vždyť se ale učí: Jak byl napnut Stan setkání, tak byl napnut stan v Šilu. Rabi Josi, syn rabi Buna, řekl: [Měl] své háčky, své desky, své svlaky, své podstavce a své sloupy. A háčky byly vidět zevnitř jako hvězdy na obloze.

רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי אֵילָעִאי. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּטּשׁ מִשְׁכַּן שִׁילֹה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וַתְּבִיאֵהוּ בֵית יי שִׁלֹה. הָא כֵיצַד. בַּיִת שֶׁלְאֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְּמַעֲלָן. וְהִיא הָיְתָה מְנוּחָה. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּבִלְבַד עֲשָׂרָה טְפָחִים כְּבִנְיַין הַבַּיִת. וְהָא תַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁהָיָה אוֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי כָּךְ אוֹהֶל שֶׁבְּשִׁילֹה נָטּוּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. קְרָסָיו קְרָשָׁיו בְּרִיחָיו וַאֲדָנָיו וְעַמּוּדָיו. וְהָיוֹ הַקְּרָסִים נִרְאִין מִתּוֹכוֹ כְּכוֹכָבִים בָּרָקִיעַ.

Rabi Chija Velký řekl rabi Šimonovi, synu Rabiho: Slyšel jsem od tvého otce, že všechny svatební přístřešky [Šechiny], které kdy byly, byly jen v podílu Benjamina. Jaký je důvod? „Mezi jeho rameny přebývá“ (Dt 33,12). Vždyť je ale psáno: „Zavrhl stan Josefův a kmen Efrajim si nevyvolil; vyvolil si kmen Juda“ (Ž 78,67–68). Copak si vyvolil Judu? Ale [je tu] „vyvolení“ a „vyvolení“: Jako ve „vyvolení“, o němž se mluví jinde, je zahrnut Benjamin, tak i ve „vyvolení“, o němž se mluví zde, je zahrnut Benjamin. Rabi Jona a rabi Abahu jménem rabi Josiho ben Chaniny: „Přízeň Toho, který přebývá v trnitém keři“ (Dt 33,16): Svaté oběti, které přinášejí smíření, se jedí v podílu Josefa. Rabi Avdima ze Ciporu řekl: Výběžek jako hlava býka zasahoval z podílu Josefa do podílu Benjamina a na něm stál oltář. Jaký je důvod? „Hranice se stáčí k východu k Taanat-Šilo“ (Joz 16,6), až k prahu Šila. Rabi Jona a rabi Abahu jménem rabi Josiho ben Chaniny: „Přízeň Toho, který přebývá v trnitém keři“ (Dt 33,16): že Šechina spočinula u nenávidějících Josefa.

רִבִּי חִיָיה רַבָּה אָמַר לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. אֲנִי שָׁמַעְתִּי מֵאָבִיךָ שֶׁכָּל חוּפּוֹת [שֶׁהָיוּ] לָא הָיוּ אֶלָּא בְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִין. מַה טַעֲמָא. וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן. וְהָא כְתִיב וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר. וַיִּבְחַר בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה. וְכִי בִיהוּדָה בָחַר. אֶלָּא בְחִירָה וּבְחִירָה. מַה בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. אַף בְחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר כָאן בִּנְיָמִן בִּכְלָל. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. קֳדָשִׁים הַמְרַצִּין נֶאֱכָלִין בְּחֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף. אָמַר רִבִּי אֶבְדַּוּמָא דְּצִיפּוֹרִין. כְּרֹאשׁ תּוֹר הָיָה נִכְנַס מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְיוֹסֵף לְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁלְבִּנְיָמִן וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ נָתוּן עָלָיו. מַה טַעַם. וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁילֹה. עַד אַיסִכּוּפִּיָּה דְּשִׁילֹה. רִבִּי יוֹנָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וּרְצוֹן שׁוֹכְנֵי סְנֶה. שֶׁשָּׁרַת שְׁכִינָה בְּסַנְאָיו שְׁלְיוֹסֵף.

Rabi Elazar řekl jménem rabi Hošaji: Protože se oběti nižší svatosti a druhý desátek jedly všude, odkud bylo [Šilo] vidět, nepotřeboval tanaita varovat před jejich jídlem, ale jen před jejich přinášením. Jaký je důvod? „Měj se na pozoru, abys nepřinášel své zápalné oběti“ (Dt 12,13): abys nevynášel svá vynášení. Rabi Šimon bar Miša se ptal před rabi Elazarem: Co znamená „vidět“? Šilo, nebo Šilo i příbytek v Šilu? Řekl mu: Šilo i příbytek v Šilu. Jako zde Bejt Maon; jenže zde [něco výhled] přerušuje a tam nepřerušuje.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֶׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִמָּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ קֳדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל הָרוֹאֶה לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהַזְהִיר עַל אֲכִילָתָן אֶלָּא עַל עֲלִיָיתָן. מַה טַעַם. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ. פֶּן תַּעֲלֶה עֲלִיָיתֶיךָ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר מִיָישָׁא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי לָעְזָר. מָהוּ הָרוֹאֶה. שִׁילֹה אוֹ שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. אָמַר לֵיהּ. שִׁילֹה וּמִשְׁכַּן שִׁילֹה. כְּגוֹן הָדָא בֵית מָעוֹן. אֶלָּא שֶׁזֶּה מַפְסִיק וְזֶה אֵינוֹ מַפְסִיק.

Rabi Jasa řekl jménem rabi Jochanana: Toto je znamení: Pokud je archa uvnitř, výšiny jsou zakázány; vyšla-li, výšiny jsou dovoleny. Rabi Zeira se ptal před rabi Jasou: I na chvíli? Například jako za Élího? Rabi Abahu řekl jménem rabi Jochanana: „Tam“ a „tam“: Jako u „tam“, řečeného jinde, jsou výšiny zakázány, tak i u „tam“, řečeného zde, jsou výšiny zakázány. Rabi Šimon ben Lakiš se ptal před rabi Jochananem: Potom tedy, není-li archa, není ani pesach? Rabi Josi, syn rabi Buna, řekl: „Připomenutí“ a „připomenutí“: Jako u „připomenutí“, řečeného jinde, jsou výšiny zakázány, tak i u „připomenutí“, řečeného zde, jsou výšiny zakázány. A tak říkali rabi Jehuda a rabi Šimon: [Jedl se] druhý desátek v Novu a v Gibeonu. To je pochopitelné podle rabi Jehudy, neboť rabi Jehuda řekl: Oběť za hřích a pesach přináší jednotlivec na velké výšině; oběť za hřích a pesach nepřináší jednotlivec na malé výšině. [Ale] podle rabi Šimona? Neboť rabi Šimon řekl: Ani obec nepřináší nic než to, co jí stanovilo Písmo. Rabi Šimon soudí: Od chvíle, kdy byl stanoven druhý desátek, již nepřestal.

רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. זֶה סִימָן. כָּל זְמַן שֶׁהָאָרוֹן מִבִּפְנִים הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. יָצָא הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי זְעוּרָא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יָסָא. אֲפִילוּ לְשָׁעָה. כְּגוֹן הַהוּא דְּעֵילִי. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יֹוחָנָן. שָׁם שָׁם. מַה שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מֶעַתָּה אִם אֵין אָרוֹן אֵין פֶּסַח. אָמַר רִבִּי יוֹסִי בֵּירִבִּי בּוּן. אַזְכָּרָה אַזְכָּרָה. מַה אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. אַף אַזְכָּרָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן הַבָּמוֹת אֲסוּרוֹת. וְכֵן הָיָה רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים. מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. נִיחָה כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. אַף הַצִּיבּוּר אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא מַה שֶׁקָּבַע עָלָיו הַכָּתוּב. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִשֶּׁנִּקֵבַּע מַעֲשֵׂר שֵׁינִי עוֹד לֹא פָסַק.

Odkud víme, že kohanim splní svou povinnost [o Pesachu] chalou a pozdvihovanou dávkou a Izraelité druhým desátkem? Písmo praví: „Budete jíst nekvašené chleby“ (Ex 12,20) – to rozšiřuje. Mohl bych se domnívat, že splní svou povinnost i prvotinami; proto Písmo praví: „Ve všech svých sídlech budete jíst nekvašené chleby“ (Ex 12,20): nekvašený chléb, který se jí ve všech sídlech. To vylučuje prvotiny, které se nejedí ve všech sídlech. Namítli: Ale což se druhý desátek jí ve všech sídlech? Je způsobilý k tomu, aby byl vykoupen a jeden ve všech sídlech. Rabi Bun bar Chija se ptal: Potom by se tedy [o chlebu] koupeném za peníze druhého desátku, který je nečistý, podle rabi Jehudy, protože není způsobilý k vykoupení a k jídlu ve všech sídlech, povinnost nesplnila? Rabi Šimon ben Lakiš se ptal: Potom by se tedy chalou z těsta druhého desátku v Jeruzalémě, protože není způsobilá k vykoupení a k jídlu ve všech sídlech, povinnost nesplnila?

מְנַיִין שֶׁהַכֹּהֲנִים יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲשֵׂר שֵׂינִי בַפֶּסַח. תַּלְמוּד לֹומַר תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. רִיבָה. יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּבִּיכּוּרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁב. יָצְאוּ בִּיכּוּרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין בְּכָל מוֹשָׁב. הָתִיבוּן. הֲרֵי מַעֲשֵׂר שֵׁינִי הֲרֵי הוּא נֶאֱכָל בְּכָל מוֹשָׁב. רָאוּי הוּא לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָעֵי. מֵעַתָּה הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁינִי טָמֵא כְרִבִּי יְהוּדָה. הוֹאִיל וְאֵינוֹ רָאוּי לְהִיִפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. [מֵעַתָּה] חַלַּת עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׂינִי בִירוּשָׁלִַם. הוֹאִיל וְאֵינָהּ רָאוּיָה לְהִיפָּדוֹת וּלְהֵיאָכֵל בְּכָל מוֹשָׁב אֵין יוֹצְאִין בָּהּ.

Mohl bych se domnívat, že splní svou povinnost chleby z díkůvzdání a oplatkami nazíra; proto Písmo praví: „Sedm dní budete jíst nekvašené chleby“ (Ex 12,15): nekvašený chléb, který se jí celých sedm dní. To vylučuje chleby z díkůvzdání a oplatky nazíra, které se nejedí celých sedm dní. Rabi Jona řekl jménem rabi Šimona ben Lakiše: Protože se chleby z díkůvzdání a oplatky nazíra jedly ve všech městech Izraele, nepotřeboval tanaita vyloučit je pomocí „sídla“. Rabi Josi řekl jménem rabi Šimona ben Lakiše: To znamená, že se chleby z díkůvzdání a oplatky nazíra jedly ve všech městech Izraele; [proto] nepotřeboval tanaita vyloučit je pomocí „sídla“. U chlebů z díkůvzdání je to pochopitelné. Ale oplatky nazíra? Což neřekl rabi Jochanan: Není tu nazirát [na výšině], neboť nazirát je povinností? Rabi Bun bar Kahana řekl: Vylož to tak, že jeho oběť za hřích byla přinesena v Šilu a jeho zápalná a pokojná oběť v Novu a v Gibeonu. Rabi Chananja a rabi Ezra se ptali před rabi Manou: Což neřekl Rabi jménem rabi Josiho: Pokojné oběti chagiga, přinesené na výšině, jsou platné, jen se majitelům nezapočítávají k splnění povinnosti? Tedy podle rabi Jehudy? Neboť rabi Jehuda řekl: Oběť za hřích a pesach přináší jednotlivec na velké výšině; oběť za hřích a pesach nepřináší jednotlivec na malé výšině. Lze to vysvětlit jen podle rabi Šimona, neboť rabi Šimon řekl: Jakmile byla za něj pokropena krev jedné z obětí, je nazírovi dovoleno víno a znečištění mrtvými.

יָכוֹל יֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן בַּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר. תַּלְמוּד לוֹמַר שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ. מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁבְעָה. יָצְאוּ חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מִמַּה שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלּוֹת תּוֹדָה (וּשְׂעִירֵי) [וּרְקִיקֵי] נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁנֶּאֶכְלוּ חַלֹּות תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לֹא צָרַךְ הַשּׁוֹנֶה לְהוֹצִיאָן מִמּוֹשָׁב. נִיחָה חַלּוֹת תּוֹדָה. רְקִיקֵי נָזִיר. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֵית כָּאן נְזִירוּת. נְזִירוּת חוֹבָה הִיא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. תִּיפְתָּר שֶׁקָּרְבָה חַטָּאתוֹ בְשִׁילֹה. עוֹלָתוֹ וּשְׁלָמָיו בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי עֶזְרָה בְעוֹן קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה. שַׁלְמֵי חֲגִיגָה הַבָּאִים בְּבָמָה כְּשֵׂירִים אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבַּעֲלִים לְשֵׁם חוֹבָה. אֶלָּא כְרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר. חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה גְדוֹלָה. אֵין חַטָּאת פֶּסַח לְיָחִיד בְּבָמָה קְטַנָּה. לֹא אַתְיָא אֶלָּא כְרִבִּי שִׂמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מִכֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים הוּתַּר הַנָּזִיר בַּיַּיִן וְלִיטַּמֵּא לַמֵּתִים.

Někteří tanaité učí: „Odpočinek“ je Šilo, „dědictví“ je Jeruzalém. Někteří tanaité učí: „Odpočinek“ je Jeruzalém, „dědictví“ je Šilo. Kdo říká, že „odpočinek“ je Šilo: „Neboť jste dosud nepřišli k odpočinku“ (Dt 12,9). „Dědictví“ je Jeruzalém: „Je mi mé dědictví jako pestrý dravý pták?“ (Jr 12,9). Kdo říká, že „dědictví“ je Šilo: „Mé dědictví se mi stalo jako lev v lese“ (Jr 12,8). „Odpočinek“ je Jeruzalém: „Toto je můj odpočinek navěky“ (Ž 132,14). Je to jako člověk, který si udělal otep a odpočíval na ní. Tak ve Stanu setkání byly výšiny zakázány; v Gilgalu byly výšiny dovoleny; v Šilu byly výšiny zakázány; v Novu a v Gibeonu byly výšiny dovoleny; v Jeruzalémě byly výšiny zakázány. Je to jako král, který řekl svému služebníku: Nepij víno ani z Tiberiady, ani z Cesareje, ani ze Ciporu; [víno] z míst mezi nimi je tedy dovoleno. Tak [Stan setkání] trval na poušti třicet devět let. V Gilgalu byli čtrnáct let: sedm, kdy dobývali, a sedm, kdy rozdělovali. V Šilu byli tři sta šedesát devět let. V Novu a v Gibeonu byli padesát sedm let: třináct v Novu a čtyřicet čtyři v Gibeonu. A v Jeruzalémě byli v prvním Chrámu čtyři sta deset let a v posledním Chrámu čtyři sta dvacet let, aby se naplnilo, co je řečeno: „Větší bude sláva tohoto posledního domu než prvního“ (Ag 2,9).

אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. מָאן דְּאָמַר. מְנוּחָה זוֹ שִׁילֹה. כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה. נַחֲלָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי. מָאן דְּאָמַר. נַחֲלָה זוֹ שִׁילֹה. הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר. מְנוּחָה זוֹ יְרוּשָׁלִַם. זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד וגו׳. לְאֶחָד שֶׁעָשָׂה לוֹ חֲבִילָה וְהָיָה נִינֻחַ בָּהּ. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בַּגִּלְגַּל הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בְּשִׁילֹה נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. בִּירוּשָׁלִַם נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. לַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ. אֶל תִּשְׁתֶּה יַיִן לֹא מִטִּבֵּרִיָּא וְלֹא מִקַּיְסָרִין וְלֹא מִצִּיפּוֹרִין. הָא בֵּינְתַיִים מוּתָּר. כָּךְ בְּאוֹהֶל מוֹעֵד עָשׂוּ אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. בַּגִּלְגַּל עָשׂוּ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְקוּ. בְּשִׁילֹה עָשׂוּ שְׁלֹשׁ מְאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתֵשַׁע. בְּנוֹב וּבְגִבְעוֹן עָשׂוּ חֲמִשִּׁים וְשֶׁבַע. שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְנוֹב וְאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע בְּגִבְעוֹן. וּבִירוּשָׁלִַם עָשׂוּ בְּבִנְיָין הָרִאשׁוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשֶׂר וּבְבִנְיָין הָאַחֲרוֹן אַרְבַּע מְאוֹת וָעֶשְׂרִים. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

Originál: Jerusalem Talmud Megillah 1:12 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.