Protože se nejprve zabýval noclehem, jak je řečeno: „A stalo se na cestě v noclehárně“ (Ex 4,24).
מפני שנתעסק במלון תחילה שנאמר ויהי בדרך במלון (שמות ד, כד)
Nedarim 32a נדרים
Raban Šimon ben Gamliel říká: Satan nechtěl zabít Mojžíše, našeho učitele, nýbrž to dítě, jak je řečeno: „Neboť jsi mi ženichem krve“ (Ex 4,25). Pojď a viz, kdo se nazývá ženichem? Musíš říci: to dítě.
רבן שמעון בן גמליאל אומר לא למשה רבינו ביקש שטן להרוג אלא לאותו תינוק שנאמר כי חתן דמים אתה לי (שמות ד כה) צא וראה מי קרוי חתן הוי אומר זה התינוק
Rabi Jehuda bar Bizna vykládal: Když Mojžíš, náš učitel, zanedbal obřízku, přišli Hněv a Zloba a pohltili ho a nenechali z něho nic než nohy. Ihned „Cipora vzala kamenný nůž a uřízla předkožku svého syna“ (Ex 4,25), a ihned „nechal ho“ (Ex 4,26).
דרש רבי יהודה בר ביזנא בשעה שנתרשל משה רבינו מן המילה באו אף וחימה ובלעוהו ולא שיירו ממנו אלא רגליו מיד ותקח צפורה צור ותכרת את ערלת בנה (שמות ד, כה) מיד וירף ממנו (שמות ד, כו)
V tu chvíli je chtěl Mojžíš, náš učitel, zabít, jak je řečeno: „Upusť od hněvu a opusť zlobu“ (Ž 37,8). A někteří říkají: Zlobu zabil, jak je řečeno: „Zloby nemám“ (Iz 27,4). Vždyť je psáno: „Neboť jsem se bál hněvu a zloby“ (Dt 9,19)! Byly dvě [zloby]. A chceš-li, řekni: [šlo o] oddíl Zloby.
באותה שעה ביקש משה רבינו להורגן שנאמר הרף מאף ועזוב חמה (תהלים לז, ח) ויש אומרים לחימה הֲרָגוֹ שנאמר חמה אין לי (ישעיהו כז, ד) והכתיב כי יגרתי מפני האף והחמה (דברים ט, יט) תרי חימה הוו ואיבעית אימא גונדא דחימה
Bylo vyučováno: Rabi říká: Velká je obřízka, neboť nikdo se nezabýval přikázáními jako Abraham, náš otec, a přece nebyl nazván dokonalým, leč kvůli obřízce, jak je řečeno: „Choď přede mnou a buď dokonalý“ (Gn 17,1), a je psáno: „A ustanovím svou smlouvu mezi mnou a tebou“ (Gn 17,2).
תניא רבי אומר גדולה מילה שאין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו ולא נקרא תמים אלא על שם מילה שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) וכתיב ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית יז, ב)
Jiný výklad: Velká je obřízka, neboť má stejnou váhu jako všechna přikázání Tóry, jak je řečeno: „Neboť podle těchto slov…“ (Ex 34,27). Jiný výklad: Velká je obřízka, neboť nebýt obřízky, nebe a země by nemohly trvat, jak je řečeno: „Kdyby nebylo mé smlouvy dnem i nocí…“ (Jr 33,25).
דבר אחר גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצוות שבתורה שנאמר כי על פי הדברים האלה וגו' (שמות לד, כז) דבר אחר גדולה מילה שאילמלא מילה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה וגו' (ירמיהו לג, כה)
A to se rozchází s rabim Eliezerem, neboť rabi Eliezer řekl: Velká je Tóra, neboť nebýt Tóry, nebe a země by nemohly trvat, jak je řečeno: „Kdyby nebylo mé smlouvy dnem i nocí, zákony nebes a země bych neustanovil…“ (Jr 33,25).
ופליגא דרבי אליעזר דאמר רבי אליעזר גדולה תורה שאילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי וגו'
Rav Jehuda řekl jménem Rava: Když Svatý, budiž požehnán, řekl Abrahamovi, našemu otci: „Choď přede mnou a buď dokonalý“ (Gn 17,1), zmocnilo se ho chvění. Řekl: Snad je na mně něco hanebného. Jakmile mu řekl: „A ustanovím svou smlouvu mezi mnou a tebou“ (Gn 17,2), uklidnil se.
אמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו הקב"ה לאברהם אבינו התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) אחזתו רעדה אמר שמא יש בי דבר מגונה כיוון שאמר לו ואתנה בריתי ביני ובינך (בראשית יז, ב) נתקררה דעתו
„I vyvedl ho ven“ (Gn 15,5): Řekl před ním: Pane světa, pohlédl jsem do svého horoskopu a mám mít jen jednoho syna. Odpověděl mu: Vyjdi ze své astrologie! Izrael není pod vládou hvězd.
ויוצא אותו החוצה (בראשית טו, ה) אמר לפניו רבונו של עולם הסתכלתי במזל שלי ואין לי אלא בן אחד אמר לו צא מאיצטגנינות שלך אין מזל לישראל
Rabi Jicchak řekl: Kdo jedná bezúhonně, s tím Svatý, budiž požehnán, jedná bezúhonně, jak je řečeno: „S věrným jednáš věrně, s bezúhonným mužem jednáš bezúhonně“ (Ž 18,26).
אמר רבי יצחק כל המתמים עצמו הקב"ה מתמים עמו שנאמר עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם (תהלים יח, כו)
Rabi Hošaja řekl: Kdo jedná bezúhonně, tomu je hodina příznivá, jak je řečeno: „Choď přede mnou a buď dokonalý“ (Gn 17,1), a je psáno: „A staneš se otcem množství národů“ (Gn 17,4).
אמר רבי הושעיא כל המתמים עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א) וכתיב והיית לאב המון גוים (בראשית יז, ד)
Rabi řekl: Kdo věští, toho věštba stihne, jak je řečeno: „Neboť není věštby v Jákobovi“ (Nu 23,23) [čteno: věštba je mu]. Vždyť je psáno s lamed a alef [tj. lo = ne]! Nýbrž [je to] kvůli [zásadě] míra za míru.
אמר רבי כל המנחש לו נחש שנאמר כי לא נחש ביעקב (במדבר כג, כג) והא בלמ"ד אל"ף כתיב אלא משום מידה כנגד מידה
Ahava, syn rabiho Zeiry, učil: Každého člověka, který nevěští, uvádějí do oddílu, do něhož nemohou vstoupit ani služební andělé, jak je řečeno: „Neboť není věštby v Jákobovi ani kouzla v Izraeli…“ (Nu 23,23).
תני אהבה בריה דרבי זירא כל אדם שאינו מנחש מכניסין אותו במחיצה שאפילו מלאכי השרת אין יכולין ליכנס בתוכה שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל וגו' (במדבר כג, כג)
Rabi Abahu řekl jménem rabiho Elazara: Proč byl Abraham, náš otec, potrestán a jeho synové byli zotročeni v Egyptě po dvě stě deset let? Protože nuceně zaměstnal učence Tóry, jak je řečeno: „Vyzbrojil své zasvěcence, zrozené v jeho domě“ (Gn 14,14).
אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתיים ועשר שנים מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו (בראשית יד, יד)
A Šmuel řekl: Protože přespříliš zkoušel vlastnosti Svatého, budiž požehnán, jak je řečeno: „Podle čeho poznám, že ji zdědím?“ (Gn 15,8). A rabi Jochanan řekl: Protože bránil lidem vejít pod křídla Šechiny, jak je řečeno: „Dej mi lidi a jmění si vezmi“ (Gn 14,21).
ושמואל אמר מפני שהפריז על מדותיו של הקב"ה שנאמר במה אדע כי אירשנה (בראשית טו, ח) ורבי יוחנן אמר שהפריש בני אדם מלהכנס תחת כנפי השכינה שנאמר תן לי הנפש והרכוש קח לך (בראשית יד, כא)
„Vyzbrojil (va-jarek) své zasvěcence, zrozené v jeho domě“ (Gn 14,14): Rav řekl: že je rozzářil Tórou; a Šmuel řekl: že je rozzářil zlatem.
וירק את חניכיו ילידי ביתו (בראשית יד, יד) רב אמר שהוריקן בתורה ושמואל אמר שהוריקן בזהב
„Tři sta osmnáct“ (Gn 14,14): Rabi Ami bar Aba řekl: Eliezer vyvážil všechny. Někteří říkají: Byl to Eliezer, neboť číselná hodnota [jeho jména] je taková.
שמנה עשר ושלש מאות (בראשית יד, יד) אמר רבי אמי בר אבא אליעזר כנגד כולם איכא דאמרי אליעזר הוא דחושבניה הכי הוי
A rabi Ami bar Aba řekl: Ve třech letech poznal Abraham svého Stvořitele, jak je řečeno: „Protože (ekev) Abraham poslouchal můj hlas“ (Gn 26,5) – číselná hodnota [slova ekev] je sto sedmdesát dva.
ואמר רבי אמי בר אבא בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו, ה) חושבניה מאה ושבעין ותרין
A Rami bar Aba řekl:
ואמר רמי בר אבא
Originál: Nedarim 32a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.