Sota 1:10 סוטה

Jeruzalémský talmud · Našim – Ženy · halacha 1:10 · 6 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Důkaz 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Josefovi se dostalo zásluhy pohřbít svého otce, a mezi jeho bratry nebylo většího než on, neboť je řečeno: „A Josef vystoupil, aby pohřbil svého otce“ (Gn 50,7). Kdo je nám větší než Josef, o něhož se nestaral nikdo jiný než Mojžíš? Mojžíšovi se dostalo zásluhy kostí Josefových, a v Izraeli nebylo většího než on, neboť je řečeno: „A Mojžíš vzal s sebou kosti Josefovy“ (Ex 13,19). Kdo je větší než Mojžíš, o něhož se nestaral nikdo jiný než Svatý, budiž požehnán, neboť je řečeno: „A pohřbil ho v údolí“ (Dt 34,6). A neřekli to jen o Mojžíšovi, ale o všech spravedlivých, neboť je řečeno: „A před tebou půjde tvá spravedlnost, sláva Hospodinova tě přijme“ (Iz 58,8).

משנה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַל יוֹסֶף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו. מִי לָנוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. מֹשֶׁה זָכָה בְעַצְמוֹת יוֹסֵף וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ. מִי גָדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בַּגַּיא. וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁנֶּאֱמַר וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד יי יַאַסְפֶךָ.

GEMARA: „Josefovi se dostalo zásluhy pohřbít svého otce, a mezi jeho bratry nebylo většího než on“ atd. Rabi Jicchak řekl: Sláva Živého navěky byla s nimi. Je psáno: „A přišli k humnu Atad“ (Gn 50,10). Což má trní humno? Rabi Šmuel bar Nachman řekl: Prošli jsme celé Písmo a nenašli jsme místo jménem Atad. Co tedy je Atad? To jsou Kenaanci, kteří si zasloužili být vymláceni jako trní. A jakou zásluhou byli zachráněni? Zásluhou verše: „A obyvatel země, Kenaanec, viděl truchlení na humně Atad“ (Gn 50,11). A jakou laskavost mu prokázali? Rabi Elazar řekl: Rozvázali své pásy. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Rozvázali uzly na ramenou. Rabíni říkají: Napřímili svou postavu. Rabi Judan bar Šalom řekl: Ukázali prstem a řekli: „To je těžké truchlení Egypta“ (Gn 50,11). A jestliže těmto, kteří neprokázali laskavost ani rukama, ani nohama, pohleďte, jak jim Svatý, budiž požehnán, odplatil; tím spíše Izraeli, který prokazuje laskavost rukama i nohama svým velkým i svým malým.

הלכה: יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּבוֹד חַי הָעוֹלָמִים הָיָה עִמָּהֶן. כְּתִיב וַיָּבוֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד. וְכִי יֵשׁ גּוֹרֶן לָאָטָד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. חִיזַּרְנוּ בְּכָל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ אָטָד. אֶלָּא מַהוּ אָטָד. אֵילּוּ הַכְּנַעֲנִים שֶׁהָיוּ רְאוּיִין לִידוֹשׁ כְּאָטָד. וּבְאֵי זוֹ זְכוּת נִיצּוֹלוּ. בִּזְכוּת וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל בְּגוֹרֶן הָאָטָד. וּמַה חֶסֶד עָשׂוּ עִמּוֹ. רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר. אֵיזוֹרֵיהֶם הִתִּירוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. קִישְׁרֵי כִתְפֵיהֶן הִתִּירוּ. רַבָּנִן אָמְרִין. זָקְפוּ קוֹמָתָן. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם. הֶרְאוּ בְאֶצְבַּע וְאָמְרוּ אָבֵל כָּבֵד זֶה לְמִצְרַיִם. וּמַה אִם אֵילּוּ שֶׁלֹּא עָשׂוּ חֶסֶד לֹא בִידֵיהֶן וְלֹא בְרַגְלֵיהֶן רָאוּ מַה פָרַע לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עוֹשִׂין חֶסֶד בִּידֵיהֶן וּבְרַגְלֵיהֶן עִם גְּדוֹלֵיהֶן וְעִם קְטָנֵיהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rabi Abahu řekl: Všech těch sedmdesát dní mezi jedněmi listy a druhými listy [v knize Ester] odpovídá sedmdesáti dnům, kdy Egypťané prokazovali laskavost našemu otci Jaakovovi.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּל אוֹתָן שִׁבְעִים יוֹם שֶׁבֵּין אִיגְרוֹת לְאִיגְרוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים יוֹם שֶׁעָשׂוּ הַמִּצְרִיִים חֶסֶד עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב.

Je psáno: „A David zapěl tento žalozpěv“ atd. „A řekl, aby učili syny Jehudovy luk“ (2S 1,17–18). Není to rozumné. Čemu by měli učit syny Jehudovy? Nýbrž David řekl: Když spravedliví odcházejí, přicházejí nepřátelé a útočí na Izrael. „Hle, je to psáno v Knize Přímého“ (2S 1,18). Dva amoraité: Jeden řekl: To je kniha Genesis. Druhý řekl: To je kniha Numeri. Kdo říká, že je to kniha Genesis, dobře. Kdo však říká, že je to kniha Numeri: jaká válka tam byla? „Synové Izraele vytáhli ze Studní synů Jaakanových do Mosery; tam zemřel Aharon“ (Dt 10,6). Což zemřel Aharon v Moseře? Což nezemřel na hoře Hor? Vždyť je psáno: „A kohen Aharon vystoupil na horu Hor a tam zemřel“ (Nu 33,38). Nýbrž když Aharon zemřel, odešla oblaka slávy a Kenaanci chtěli zaútočit na Izrael. Proto je psáno: „A Kenaanec, král Aradu, sídlící v Negevu, uslyšel, že Izrael přichází cestou Atarim“ (Nu 21,1). Co je „cesta Atarim“? Uslyšel, že zemřel Aharon, jejich velký průzkumník, který jim prozkoumával cestu. [Řekl:] Pojďme a zaútočme na ně. A Izrael se chtěl vrátit do Egypta a couvl o osm zastávek zpět. Kmen Levi za ním vyběhl a zabil z nich osm rodů. I oni z něho zabili čtyři. Proto je psáno: „Amramité, Jicharité, Chevronité, Uzielité“ (1Pa 26,23). Kdy se vrátili? Za dnů Davidových. Proto je psáno: „Za jeho dnů rozkvete spravedlivý“ (Ž 72,7). Řekli: Kdo nám způsobil všechnu tuto krev? Řekli: To proto, že jsme neprokázali laskavost tomu spravedlivému. Šli a uspořádali mu smuteční pocty a prokázali spravedlivému laskavost. A Písmo jim to přičetlo, jako by tam zemřel a byl tam pohřben, neboť prokázali spravedlivému laskavost.

כְּתִיב וַיְקוֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת וגו׳ וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא. לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה מִי הָיָה. אֶלָּא אָמַר דָּוִד. כֵּיוָן שֶׁהַצַּדִּיקִים מִסְתַּלְּקִין הַשּׂוֹנְאִין בָּאִין וּמִתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל. הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר. תְּרִין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. זֶה סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. וְחָרָנָה אָמַר. זֶה חוּמָשׁ הַפִּיקּוּדִים. מָאן דְּאָמַר. זֶה סֵפֶר בְּרֵאשִׁית. נִיחָא. וּמָאן דְּאָמַר. זֶה חוּמָשׁ פִּיקּוּדִים. מַה מִלְחָמָה הָיְתָה שָׁם. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקֹן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן. וְכִי בְמוֹסֵירוֹת מֵת אַהֲרֹן. וַהֲלֹא בְהֹר הָהָר מֵת. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֶן אֶל הֹר הָהָר וָיָּמָת שָׁם. אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עֲנָנֵי כָּבוֹד וּבִיקְּשׁוּ הַכְּנַעֲנִים לְהִתְגָּרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יוֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים. מַהוּ דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים. שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן הַתַּיָיר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶן שֶׁהָיָה תָר לָהֶן אֶת הַדֶּרֶךְ. בּוֹאוּ וְנִתְגָּרֶה בֵהֶן. וּבִיקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וְנָסְעוּ לָאַחֲרֵיהֶן שְׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת. וְרָץ אַחֲרָיו שִׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי וְהָרַג בָּהֶן שְׁמוֹנֶה מִשְׁפָּחוֹת. אַף הֵן הָרְגוּ מִמֶּנּוּ אַרְבַּע. הָדָא הִיא דִכְתִיב לְעַמְרָמִי לְיִצְהָרִי לְחֶבְרוֹנִי לְעוֹזִּיאֵלִי. אֵימָתַי חָזְרוּ. בִּימֵי דָוִד. הָדָא הִיא דִכְתִיב יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק. אָמְרוּ. מִי גָרַם לָנוּ כָל הַדָּמִים הַלָּלוּ. אָמְרוּ. עַל שֶלֹּא עָשִׂינוּ חֶסֶד עִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק. וְהָלְכוּ וְקָשְׁרוּ לוֹ הֶסְפֵּד וְגָמְלוּ לַצַּדִיק חֶסֶד. וְהֶעֱלָה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מֵת שָׁם וְנִקְבַּר שָׁם. שֶׁגָּמְלוּ לַצַּדִיק חֶסֶד.

„S sebou“ (Ex 13,19): Rabi Krispa jménem rabi Jochanana: „S sebou“ – činíš to se sebou samým. Rabi Chama bar Chanina řekl: Podobenství o králi, který ženil svého syna. Přišel eparcha, aby nesl nosítka, a nedovolili mu to. Král řekl: Dovolte mu. Zítra bude on vdávat svou dceru a já ho poctím tím, čím poctil mne. Jak je psáno: „Já sestoupím s tebou do Egypta a já tě také vyvedu, ano vyvedu“ (Gn 46,4). Co učí „také vyvedu“? Řekl: Tebe vyvedu a všechny ostatní kmeny vyvedu. To učí, že každý kmen s sebou vyvedl kosti hlavy svého kmene.

עִמּוֹ. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עִמּוֹ. עִם נַפְשָׁךְ אַתְּ עֲבַד. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מֵשִׂיא אֶת בְּנוֹ. וּבָא אֵיפַּרְכוֹס לִטְעוֹן בָּאַפִּירְיוֹן וְלֹא הָנִיחוּ לוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ. הָנִיחוּ לוֹ. לְמָחָר הוּא מֵשִׂיא אֶת בִּתּוֹ וַאֲנִי מְכַבְּדוֹ בְמַה שֶׁכִּיבְּדָנִי. כַּכָּתוּב אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיִםָ וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר גַּם עָלֹה. אָמַר. אוֹתְךָ אֲנִי מַעֲלֶה וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים אֲנִי מַעֲלֶה. מְלַמֵּד שֶׁכָּל שֶׁבֶט וְשֶׁבֶט הֶעֱלָה עַצְמוֹת רֹאשׁ שִׁבְטוֹ עִמּוֹ.

Bylo učeno jménem rabi Jehudy: Kdyby ta věc nebyla psána, nebylo by možné ji vyslovit. To učí, že když Mojžíš zemřel, ležel na křídlech Šechiny asi čtyři míle z údělu synů Reuvenových do údělu synů Gadových. Neboť zemřel v údělu synů Reuvenových a byl pohřben v údělu synů Gadových. Odkud [víme], že zemřel v údělu synů Reuvenových? Neboť je řečeno: „A synové Reuvenovi vystavěli Chešbon, Elale, Kirjatajim a Nebo“ (Nu 32,37–38). A je psáno: „Vystup na tuto horu Avarim, horu Nebo, a zemři na hoře, na niž vystupuješ“ (Dt 32,49–50). A odkud [víme], že byl pohřben v údělu synů Gadových? Neboť je řečeno: „A o Gadovi řekl: Požehnán, kdo Gadovi rozšiřuje“ atd. „Neboť tam je skrytý podíl zákonodárce“ (Dt 33,20–21). A Svatý, budiž požehnán, říkal: „A přišel s hlavami lidu“. A andělé služby říkali: „Vykonal spravedlnost Hospodinovu“. A Izrael říkal: „A jeho soudy s Izraelem“ (Dt 33,21). Jedni i druzí říkali: „Přijde pokoj, odpočinou na svých ložích, kdo kráčel přímo“ (Iz 57,2).

תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. אִילּוּלֵא שֶׁהַדָּבָר כָּתוּב לֹא הָיָה אֶיפְשַׁר לְאוֹמְרוֹ. מְלַמֵּד כְּשֶׁמֵּת מֹשֶׁה הָיָה מוּטָּל עַל כַּנְפֵי שְׁכִינָה כְּאַרְבָּעַת מִיל מִנַּחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן עַד נַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן וְנִקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. וּמְנַיִין שֶׁמֵּת בְּנַחֲלַת בְּנֵי רְאוּבֵן. שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֶה וְאֶת קִרְיָיתַיִם וְאֶת נְבוֹ. וּכְתִיב עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ וּמוּת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹלֶה שָׁמָּה. וּמְנַיִין שֶׁנִּקְבַּר בְּנַחֲלַת בְּנֵי גָד. שֶׁנֶּאֱמַר וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד וגו׳ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה אוֹמֵר. וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם. וּמַלְאֲכֵי שָׁרֵת הָיוּ אוֹמְרִים. צִדְקַת יי עָשָׂה. וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִין. וּמִשְפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. אֵילּוּ וָאֵילּוּ הָיוּ אוֹמְרִים. יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הוֹלֵךְ נְכוֹחוֹ.

Originál: Jerusalem Talmud Sotah 1:10 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.