[a] odpočítání se děje ve dne.
ספירה ביממא היא:
Megila 20b מגילה
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ale všichni, kdo [to] učinili od chvíle, kdy vzešel ranní sloup, [učinili to] platně: Odkud to je? Řekl Rava: Neboť Písmo říká: „A Bůh nazval světlo dnem“ (Gn 1,5) – to, co se rozjasňuje a přichází, nazval dnem.
וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (בראשית א, ה) ויקרא אלהים לאור יום למאיר ובא קראו יום
Ale je-li tomu tak: „A tmu nazval nocí“ – to, co se stmívá a přichází, nazval nocí? Vždyť máme ustáleno, že dokud nevyjdou hvězdy, není to noc!
אלא מעתה ולחשך קרא לילה [למחשיך ובא קרא לילה] הא קיי"ל דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא
Nýbrž řekl rabi Zera: Odtud: „A my jsme konali práci a polovina z nich držela kopí od vzejití jitřenky až do vyjití hvězd“ (Neh 4,15), a říká [také]: „A noc nám bude stráží [a den prací]“ (Neh 4,16).
אלא אמר רבי זירא מהכא (נחמיה ד, טו) ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר (נחמיה ד, טז) (והיה) לנו הלילה (למשמר)
Proč [je třeba] „a říká [také]“? Kdybys řekl, že od vzejití jitřenky to ještě není den a od západu slunce už je noc, a oni [pouze] přicházeli brzy a odcházeli pozdě, pojď a slyš: „A noc nám bude stráží a den prací.“
מאי ואומר וכ"ת משעלה עמוד השחר לאו יממא ומכי ערבא שמשא ליליא ואינהו מקדמי ומחשכי ת"ש (והיה) לנו הלילה משמר והיום מלאכה:
MIŠNA: Celý den je způsobilý pro čtení svitku, pro recitaci Halelu, pro troubení na šofar, pro vzetí lulavu, pro modlitbu Musaf a pro přídavné oběti (musafim),
מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין
pro vyznání [nad] býky, pro vyznání [o] desátku a pro vyznání v Den smíření,
ולוידוי הפרים ולוידוי מעשר ולוידוי יוהכ"פ
pro vkládání [rukou], pro porážení, pro mávání, pro přinášení [moučné oběti k oltáři], pro odebrání hrsti a pro zapálení [na oltáři], pro zaškrcení [ptačí oběti], pro zachycení [krve] a pro kropení,
לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזיה
pro napojení ženy podezřelé z cizoložství (soty), pro zlomení vazu jalovici a pro očištění malomocného.
ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע
Celá noc je způsobilá pro žnutí omeru a pro zapalování tuků a údů [obětí]. Toto je pravidlo: Věc, jejíž přikázání je ve dne, je způsobilá po celý den; věc, jejíž přikázání je v noci, je způsobilá po celou noc.
כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה:
GEMARA: Odkud to máme? Neboť Písmo říká: „A tyto dny se připomínají a slaví“ (Est 9,28). Pro recitaci Halelu, neboť je psáno: „Od východu slunce až k jeho západu“ (Ž 113,3); rabi Josi říká: „Toto je den, který učinil Hospodin“ (Ž 118,24).
גמ׳ מנלן דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים לקריאת ההלל דכתיב (תהלים קיג, ג) ממזרח שמש עד מבואו (רבי יוסי) אומר (תהלים קיח, כד) זה היום עשה ה'
Pro vzetí lulavu, neboť je psáno: „A vezmete si v první den“ (Lv 23,40). Pro troubení na šofar, neboť je psáno: „Bude vám dnem troubení“ (Nu 29,1). Pro přídavné oběti, neboť je psáno: „Každý den, co jemu náleží“ (Lv 23,37). A modlitbu Musaf postavili mudrci na roveň přídavným obětem.
ולנטילת לולב דכתיב (ויקרא כג, מ) ולקחתם לכם ביום הראשון ולתקיעת שופר דכתיב (במדבר כט, א) יום תרועה יהיה לכם ולמוספין דכתיב (ויקרא כג, לז) דבר יום ביומו ולתפלת המוספין כמוספין שויוה רבנן
Pro vyznání nad býky, neboť se vyvozuje „smíření“ – „smíření“ z Dne smíření. Neboť se učí v baraitě o Dni smíření: „A vykoná smíření za sebe a za svůj dům“ (Lv 16,6) – Písmo mluví o smíření slovy, a smíření je ve dne, neboť je psáno: „Neboť v tento den za vás bude vykonáno smíření“ (Lv 16,30).
ולוידוי פרים דיליף כפרה כפרה מיום הכפורים דתניא גבי יוה"כ (ויקרא טז, ו) וכפר בעדו ובעד ביתו בכפרת דברים הכתוב מדבר וכפרה ביממא הוא דכתיב (ויקרא טז, ל) ביום הזה יכפר עליכם:
Pro vyznání o desátku atd.: Neboť je psáno: „A řekneš před Hospodinem, svým Bohem: Odstranil jsem svaté z domu“ (Dt 26,13), a hned vedle toho: „Dnešního dne ti Hospodin, tvůj Bůh, přikazuje“ (Dt 26,16).
ולוידוי מעשר וכו': דכתיב (דברים כו, יג) ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקדש מן הבית וסמיך ליה היום הזה ה' אלהיך מצוך:
Pro vkládání [rukou] a pro porážení: Neboť je psáno: „A vloží [ruku] a zabije“ (Lv 3,8), a o porážení je psáno: „V den, kdy budete obětovat“ (Lv 19,6). Pro mávání, neboť je psáno: „V den, kdy budete mávat omerem“ (Lv 23,12).
לסמיכה ולשחיטה: דכתיב (ויקרא ג, ח) וסמך ושחט וכתיב בה בשחיטה (ויקרא יט, ו) ביום זבחכם ולתנופה דכתיב (ויקרא כג, יב) ביום הניפכם את העומר
Pro přinášení, neboť je přirovnáno k mávání, jak je psáno: „A kněz vezme z ruky ženy moučnou oběť žárlivosti, zamává [jí] a přinese [ji]“ (Nu 5,25). Pro zaškrcení, pro odebrání hrsti, pro zapálení a pro kropení, neboť je psáno: „V den, kdy přikázal synům Izraele“ (Lv 7,38).
ולהגשה דאיתקש לתנופה דכתיב (במדבר ה, כה) ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאות והניף והקריב ולמליקה ולקמיצה ולהקטרה ולהזיה דכתיב (ויקרא ז, לח) ביום צוותו את בני ישראל
Pro napojení soty: Vyvozuje se „zákon“ – „zákon“. Zde je psáno: „A kněz s ní vykoná celý tento zákon“ (Nu 5,30), a tam je psáno: „Podle zákona, který tě naučí, a podle rozsudku“ (Dt 17,11).
ולהשקיית סוטה אתיא תורה תורה כתיב הכא (במדבר ה, ל) ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם (דברים יז, יא) על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט
Originál: Megillah 20b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.