Roš ha-šana 1:3 ראש השנה

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 1:3 · 7 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Ve čtyřech obdobích je svět souzen: o Pesachu za obilí, o Šavuot za plody stromů a o Roš ha-šana všichni, kdo přišli na svět, procházejí před Ním jako bnej maron, jak se praví: „Ten, který všem utvořil srdce, který rozumí všem jejich činům“ (Ž 33,15). A o Sukot jsou souzeni za vodu.

משנה: בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִידּוֹן בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה. בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָי כִּבְנֵי מָרוֹן שֶׁנֶּאֱמַר הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם:

GEMARA: Někteří tanaité učí: Všichni jsou souzeni o Roš ha-šana a rozsudek každého z nich je zpečetěn o Roš ha-šana. Někteří tanaité učí: Všichni jsou souzeni o Roš ha-šana a rozsudek každého z nich je zpečetěn na Jom Kipur. Někteří tanaité učí: Všichni jsou souzeni o Roš ha-šana a rozsudek každého z nich je zpečetěn v jeho čase. Někteří tanaité učí: Každý je souzen ve svém čase a rozsudek každého z nich je zpečetěn v jeho čase. Mišna [je] podle toho, kdo říká: Všichni jsou souzeni o Roš ha-šana a rozsudek každého z nich je zpečetěn v jeho čase, neboť jsme učili: A o Sukot jsou souzeni za vodu. Ravův výrok praví: Všichni jsou souzeni o Roš ha-šana a rozsudek každého z nich je zpečetěn o Roš ha-šana, neboť se učí v Ravových [modlitbách] k troubení: Tento den je počátkem tvých činů, připomínkou prvního dne. „Neboť je to zákon pro Izrael, právo Boha Jákobova“ (Ž 81,5). A o zemích se v něm rozhoduje: která k meči a která k míru, která k hladu a která k sytosti. A stvoření jsou v něm navštívena, aby byla připomenuta k životu a k smrti. A ne podle rabiho Josiho, neboť rabi Josi řekl: Jednotlivec je souzen každou chvíli. Jaký je důvod? „Navštěvuješ ho každého jitra, každým okamžikem jej zkoušíš“ (Jb 7,18). „Navštěvuješ ho každého jitra“ – to je jeho obživa. „Každým okamžikem jej zkoušíš“ – to je jeho jídlo. Rabi Jicchak Velký jménem rabiho: Král a obec jsou souzeni každý den. Jaký je důvod? „Aby zjednal právo svému služebníku a právo svému lidu Izraeli, den co den“ (1Kr 8,59). Řekl rabi Levi: „On bude soudit svět spravedlivě, soudit národy v přímosti“ (Ž 9,9). Svatý, budiž požehnán, soudí Izrael ve dne, v hodině, kdy se zabývají přikázáními, a národy v noci, v hodině, kdy ustávají od přestoupení. Šmuel řekl: Ten, kdo soudí Izrael, soudí [i] národy. Jak Šmuel vysvětluje: „soudit národy v přímosti“? Soudí je jako ty nejschopnější mezi nimi: Připomíná jim činy Jitra, připomíná jim činy Rachab, nevěstky.

הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִידוֹן בִּזְמַנּוֹ וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. מַתְנִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. דְּתַנִּינָן וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמָּיִם. מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת. וּדְלֹא כְרִבִּי יּוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יָחִיד נִידּוֹן בְּכָל שָׁעָה. מַה טָעַם. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים זוֹ פַּרְנָסָתוֹ. לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ זוֹ אֲכִילָתוֹ. רִבִּי יִצְחָק רֹבָה בְשֵׁם רִבִּי. מֶלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין בְּכָל יוֹם. מַה טָעַם. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּׄוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. אְמַר רִבִּי לֵוִי. וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לִאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עֲסוּקִין בְּמִצוֹת וְאֶת הָאוּמּוֹת בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּטֵילִין מִן הָעֲבֵירוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִי שֶׁהוּא דָן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אֶת הָאוּמּוֹת. מַה מְקַיֵים שְׁמוּאֵל יָדִין לְאוּמִּים בְּמֵישָׁרִים. דָּנָן כִּכְשֵׁירִים שֶׁבָּהֶן. מַזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה יִתְרוֹ. מַזְכִּיר לָהֶן מַעֲשֶׂה רָחָב הַזּוֹנָה.

Rabi Chija bar Ba se tázal: Obilí, které bylo postiženo v předvečer Pesachu, podle kterého rozsudku je postiženo? Řekneš-li, podle roku, který přichází, ten ještě nepřišel. Řekneš-li, podle roku, který odchází, tak se [má] postihnout v každém roce až do tohoto [času]? Ti, kteří zemřou od Roš ha-šana do Jom Kipuru, podle kterého rozsudku umírají? Řekneš-li, podle roku, který přichází, ten ještě nepřišel. Řekneš-li, podle roku, který odchází, tak v každém roce umírají až do tohoto [času]? Copak neslyšel, co řekl rabi Krospa jménem rabiho Jochanana: Jsou tři knihy: jedna spravedlivých zcela, jedna zcela zlých a jedna těch prostředních. Těm zcela spravedlivým už byl od Roš ha-šana vydán rozsudek života. Těm zcela zlým už byl vydán jejich rozsudek od Roš ha-šana. Těm prostředním je dáno deset dnů pokání mezi Roš ha-šana a Jom Kipurem. Činili-li pokání, jsou zapsáni se spravedlivými; a pokud ne, jsou zapsáni se zlými. Jaký je důvod? „Ať jsou vymazáni z knihy“ – to jsou zlí; „života“ – to jsou spravedliví; „a se spravedlivými ať nejsou zapsáni“ (Ž 69,29) – to jsou prostřední.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בָעֵי. תְּבוּאָה שֶׁלָּקַת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח מֵאֵי זֶה דִין לוֹקָה. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָת. הָכֵן הֲוָות מוּרְכָה כָל שַׁתָּא מַלְקִי כְדוֹן. אֵילּוּ שֶׁמֵּתִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּיפּוּרִים מֵאֵי זֶה דִין הֵם מֵתִים. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דַעֲלָת. עַד כְּדוֹן לָא עֲלָת. אִין תֵּימַר מִשַּׁתָּא דְנַפְקָא. הָכֵן הֲווֹן מוּרְכִין כָל שַׁתָּא מֵמוֹת כְּדוֹן. וְלָא שְׁמִיעַ דַּאֲמַר רִבִּי קְרוּסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁלֹשׁ פִּינְקַסִּיוֹת הֵם. אַחַת שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין. וְאַחַת שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים. זֶה שֶׁלְצַדִּיקִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ (איפיכי) [איפופסי] שֶׁל חַיִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. זֶה שֶׁלְרְשָׁעִים גְּמוּרִין כְּבָר נָטְלוּ אֵיפּוֹפֵיס שֶׁלָּהֶן מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה. שֶׁלְבֵּינוֹנִיִּים כְּבָר נִיתַּן לָהֶן עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִם עָשׂוּ תְשׁוּבָה נִכְתָּבִין עִם הַצַּדִּיקִים. וְאִם לָאו נִכְתָּבִין עִם הָרְשָׁעִים. מַה טַעַם. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר אֵילּוּ הָרְשָׁעִים. חַיִּים אֵילּוּ הַצַּדִּיקִים. וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ אֵילּוּ הַבֵּינוֹנִיִּים.

Rabi Chananja, druh rabanů, se tázal: A nevidí snad Svatý, budiž požehnán, co se narodí? Copak neslyšel, co řekl rabi Simon jménem rabiho Jehošuy ben Leviho: Svatý, budiž požehnán, soudí člověka jen podle hodiny, ve které je. Jaký je důvod? „Neboj se, neboť Bůh uslyšel hlas chlapce tam, kde je“ (Gn 21,17). Řekl rabi Levi: Je psáno: „Pošetilci neobstojí před tvýma očima“ (Ž 5,6). Proč? Protože „nenávidíš všechny, kdo páchají [zlo]“ (tamtéž). Rabi Jisachar z Kfar Mandi vykládal: „Neboť on zná lidi falešné a vidí zlo, a nemá si ho všímat?“ (Jb 11,11). Řekl rabi Jehošua ben Levi: Není zde psáno: Byl-li jsi čistý a přímý, ale: „Jsi-li čistý a přímý“ (Jb 8,6). Řekl rabi Chija bar Ba: „Přepásaný zápasník nebo kozel a král, proti němuž nelze povstat“ (Př 30,31). Ve zvyku světa tento chce, aby zvítězil jeho zápasník, a tento chce, aby zvítězil jeho zápasník. Ale Svatý, budiž požehnán, není takový, ale „král, proti němuž nelze povstat“ – nechce, abys povstal proti němu. „Nebude se přít navěky“ (Ž 103,9) – nebude se přít, aby zvítězil.

רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. לָמָּה. [שֶׁ]שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי [אָוֶן]. דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. [כִּי] לֹא לָנֶצַח יָרִיב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.

Řekl rabi Elazar: Para basileos ho nomos agrafos [u krále je zákon nepsaný]. Ve zvyku světa král z masa a krve vydá výnos; chce-li, plní jej; chtějí-li jiní, plní jej. Ale Svatý, budiž požehnán, není takový, ale vydá výnos a plní jej jako první. Jaký je důvod? „Budou dbát na mé ustanovení, já jsem Hospodin“ (Lv 22,9). Já jsem ten, kdo dodržel přikázání Tóry jako první. Řekl rabi Simon: Je psáno: „Před šedinami povstaneš a poctíš tvář starce a budeš se bát svého Boha, já jsem Hospodin“ (Lv 19,32). Já jsem ten, kdo splnil povstání před starcem jako první. Řekl rabi Simon: Je psáno: „Neboť který národ je veliký, jenž má spravedlivá ustanovení a práva“ atd. (Dt 4,8). Rabi Chama, syn rabiho Chaniny, a rabi Hošaja. Jeden řekl: Který národ je jako tento národ? Ve zvyku světa člověk, který ví, že má soud, obléká černé šaty, halí se do černého a nechává si růst vousy, protože neví, jak jeho soud dopadne. Ale Izrael není takový: oblékají bílé šaty, halí se do bílého, holí si vousy, jedí, pijí a radují se, neboť vědí, že jim Svatý, budiž požehnán, činí zázraky. A druhý řekl: Který národ je jako tento národ? Ve zvyku světa vládce řekne: Soud je dnes. A lupič řekne: Soud je zítra. Koho poslechnou? Copak ne vládce? Ale Svatý, budiž požehnán, není takový. Soud řekl: Dnes je Roš ha-šana. Svatý, budiž požehnán, říká andělům služby: Postavte tribunu, [ať se postaví obhájci, ať se postaví žalobci, neboť moji synové řekli: Dnes je Roš ha-šana.] Soud se poradil a odložil to na zítřek. Svatý, budiž požehnán, říká andělům služby: Přeneste tribunu na zítřek, ať se přenesou obhájci, ať se přenesou žalobci, neboť se moji synové poradili a odložili to na zítřek. Jaký je důvod? „Neboť je to zákon pro Izrael, právo Boha Jákobova“ (Ž 81,5). Není-li to zákon pro Izrael, jako by to nebylo právo Boha Jákobova. Rabi Krispa jménem rabiho Jochanana: Dříve jen „Hospodinovy svátky“ (Lv 23,2); odtud dále „které budete vyhlašovat“ (Lv 23,4). Řekl rabi Ila: Vyhlásili-li jste je, jsou mými svátky; a pokud ne, nejsou mými svátky. Řekl rabi Simon: Je psáno: „Mnoho jsi učinil, ty, Hospodine, můj Bože, své divy a své úmysly s námi“ (Ž 40,6). Dříve „mnoho jsi učinil“, odtud dále „své divy a své úmysly s námi“. Řekl rabi Levi: [Podobenství] o králi, který měl hodiny; jakmile jeho syn dorostl, předal mu je. Řekl rabi Josi bar Chanina: O králi, který měl stráž; jakmile jeho syn dorostl, předal mu ji. Řekl rabi Acha: O králi, který měl prsten; jakmile jeho syn dorostl, předal mu jej. Řekl rabi Chija bar Ba: O tesaři, který měl tesařské nástroje; jakmile jeho syn dorostl, předal mu je. Řekl rabi Jicchak: O králi, který měl poklady; jakmile jeho syn dorostl, předal mu je. A rabané říkají: O lékaři, který měl pouzdro s léky; jakmile jeho syn dorostl, předal mu je.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. פָּרָא בַּסִילֵיוֹס אוֹ נוֹמוֹס אַוגְרַיפֹיס. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם גוֹזֵר גְּזֵירָה. רָצָה מְקַיְימָהּ. רָצוֹ אֲחֵרִים מְקַיְימִים אוֹתָהּ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא גוֹזֵר גְּזֵירָה וּמְקַיְימָהּ תְּחִילָּה. מַה טַעַם. וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי אֲנִי יְי. אֲנִי הוּא שֶׁשִּׁימַּרְתִּי מִצְוָתֶיהָ שֶׁלַּתּוֹרָה תְחִילָּה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְי אֲנִי הוּא שֶׁקִּיַימְתִּי עֲמִידַת זָקֵן תְּחִילָּה. אָמַר רִבּי סִימוֹן. כְּתִיב כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חוּקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם וגו׳. רִבִּי חָמָא בֵּירִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִין לוֹבֵשׁ שְׁחוֹרִים וּמִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים. וּמְגַדֵּל זְקָנוֹ. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיאַךְ דִּינוֹ יוֹצֵא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵן. אֶלָּא לוֹבְשִׁים לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וּמְגַלְּחִין זְקָנָם וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִים. יוֹדְעִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְּ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן נִיסִּים. וְחוֹרָנָה אָמַר. אֵי זוֹ אוּמָּה כְאוּמָּה הַזָֹּאת בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם הַשִּׁלְטוֹן אוֹמֵר. הַדִּין הַיּוֹם. וְהַלֵּיסְטֵיס אוֹמֵר. לְמָחָר הַדִּין. לְמִי שׁוֹמְעִין. לֹא לַשִּׁלְטוֹן. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אָמְרוּ בֵית דִּין. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱמִידוּ בִימָה [יַעַמְדּוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַמְדּוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁאָמְרוּ בָנַי. הַיּוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה.] נִמְלְכוּ בֵית דִּין לְעָבְרָהּ לְמָחָר. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לְמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת. הֶעֱבִירוּ בִימָה לְמָחָר. יַעַבְרוּ סֻנֵיגוֹרִין יַעַַבְרוּ קַטֵּיגוֹרִין. שֶׁנִּמְלְכוּ בָנַיי לְעָבְרָהּ לְמָחָר. מַה טָעַם. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. אִם אֵינוֹ חוֹק לִיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל אֵינוֹ מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקב. רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְשֶׁעָבַר אֶלֶּא מוֹעֲדֵי יְי. מִיכָּן וָאֵילַךְ אֲשֶׁר תִִּקְרְאוּ אוֹתָם. אָמַר רִבִּי אִילָא. אִם קְרִיתֶם אוֹתָם הֵם מוֹעֲדַיי. וְאִם לָאו אֵינָן מוֹעֲדַיי. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כָּתוּב רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה יְי אֱלֹהַיי נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. לְשֶׁעָבַר רַבּוֹת עָשִׂיתָ. מִיּכָּן וְהֵילַךְ נִפְלְאוֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ אֵלֵינוּ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ אוּרְלוֹגִין. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בַּר חֲנִינָה. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ שׁוֹמֵרָה. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי אָחָא. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ טַבַּעַת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. לְנַגָּר שֶׁהָיוּ לוֹ כְלֵי נַגָּרוּת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ אוֹצָרוֹת כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָם לוֹ. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. לְרוֹפֵא שֶׁהָיָה לוֹ נַרְתִּיק שֶׁלְרְפוּאוֹת. כֵּיוָן שֶׁעָמַד בְּנוֹ מְסָרָהּ לוֹ.

„A o Roš ha-šana všichni, kdo přišli na svět, procházejí před Ním jako bnej maron.“ Rabi Acha řekl: Jako v této ohradě [pro ovce]. A rabané říkají: Jako tento [oddíl] v magnimonu. Jaký je důvod? „Ten, který všem utvořil srdce, který rozumí všem jejich činům“ (Ž 33,15). Řekl rabi Levi: „Ten, který všem utvořil srdce“, už rozumí všem jejich činům. Řekl rabi Elazar: Ve zvyku světa: [co je] pro hrnčíře snadnější, udělat sto džbánů, nebo si je prohlédnout? Copak ne prohlédnout? Řekl rabi Berechja: Jejich Tvůrce si přeje, aby jejich srdce bylo jediné k němu. Řekl rabi Avun: Ten, který je jediný ve svém světě, už rozumí všem jejich činům.

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנוֹ מֵרוֹן. רִבִּי אָחָא אָמַר. כְּהָדֵין דֵּירִין. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. כְּהָדָא (בֵנוֹמוֹן) [במגנימן]. מַה טַעַם. הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם [מַה] נוֹחַ לְיוֹצֵר הַזֶּה. לַעֲשׂוֹת מֵאָה קַנְקַנִּים אוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. לֹא לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶן. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. יוֹצְרָן רוֹצֶה שֶׁיְּהֵא לִיבָּן יָחִיד אֵלָיו. אָמַר רִבִּי אָבוּן. מִי שֶׁהוּא יָחִיד בְּעוֹלָמוֹ כְּבָר הֵבִין אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶן.

„A o Sukot jsou souzeni za vodu.“ Mišna je podle rabiho Akivy, neboť rabi Akiva řekl: Vylévání vody je věc z Tóry: Druhého [dne] „a jejich litby“ (Nu 29,19), šestého „a její litby“ (Nu 29,31), sedmého „podle předpisu pro ně“ (Nu 29,33). Mem, jod, mem – majim [voda]. Tóra pravila: Přines ječmen jako prvotiny o Pesachu, aby ti bylo požehnáno obilí. Přines pšenici jako prvotiny o Šavuot, aby ti byly požehnány plody stromů. Řekni nyní: Vylévání vody o Sukot, aby ti byla požehnána voda. Rabi Šimon ben Jochaj učil: Byl-li Izrael o Roš ha-šana bezúhonný a byly mu určeny hojné deště a nakonec zhřešili: ubrat z nich není možné, [neboť rozsudek je již vydán]. Co Svatý, budiž požehnán, činí? Rozptýlí je na moře, do pouští a do řek, aby z nich země neměla užitek. Jaký je důvod? „Aby pršelo na zemi, kde není muž, na poušť, kde není člověk“ (Jb 38,26). Nebyl-li Izrael o Roš ha-šana bezúhonný a byly mu určeny slabé deště a nakonec činili pokání: přidat k nim není možné, [neboť rozsudek je již vydán]. Co Svatý, budiž požehnán, pro ně činí? Spouští je v míře pro zemi a přivádí s nimi rosy a větry, aby z nich země měla užitek. Jaký je důvod? „Její brázdy napojuješ, urovnáváš její hroudy, změkčuješ ji přívaly, její rostlinstvo žehnáš“ (Ž 65,11). „Suchem i horkem jsou pohlceny vody sněhu, peklo těmi, kdo zhřešili“ (Jb 24,19). Viny, které Izrael spáchal v létě, je obraly o vody sněhu. Je psáno: „Stále jsou na ní oči Hospodina, tvého Boha, od začátku roku“ (Dt 11,12). Kahana řekl: Je psáno „mereshit“ [z chudoby]: „až do konce roku“ (tamtéž). Zarmucuje ji na začátku a dává jí dobrý konec nakonec.

וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמָּיִם. מַתְנִיתָא דְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ״ם יוֹ״ד מֵ״ם מַיִם. אָמְרָה הַתּוֹרָה. הֲבֵא שְׂעוֹרִים בִּיכּוּרִים בַּפֶּסַח שֶׁתִּתְבָּרֵךְ לְפָנֶיךְ הַתְּבוּאָה. הֲבֵא חִיטִּים בִּיכּוּרִים בָּעֲצֶרֶת שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ פֵּירוֹת הָאִילָן. אֶמוֹר מֵעַתָּה. נִיסּוּךְ הַמַּיִם בְּחָג שֶׁיִּתְבָּרְכוּ לְפָנֶיךְ הַמַּיִם. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. הֲרֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵם גְּשָׁמִים מְרוּבִּין וּבַסּוֹף חָטְאוּ. לְפַחוֹת מֵהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָ גְזֵירָה.] מַה הַקַּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה. מְפַזְּרָן לְיַמִּים וּלְמִדְבָּרוֹת וְלַנְהָרוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. הֲרֵי שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּשֵׁירִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ לָהֵן גְּשָׁמִים מְעוּטִין וּבַסּוֹף עָשׂוּ תְשׁוּבָה. לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֵי אֶיפְשַׁר [שֶׁכְּבָר נִגְזְרָ גְזֵירָה.] מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן. מוֹרִידָן כְּדֵי הָאָרֶץ וּמַשִּׁיב עִמָּהֶן טְלָלִים וְרוּחוֹת כְּדֵי שֶׁתֶּיהֱנֶה הָאָרֶץ מֵהֶן. מַה טַעַם. תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ. צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ. עֲוֹנוֹת שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּיִיץ גָּזְלוּ מֵהֶן מֵימֵי הַשֶּׁלֶג. כָּתוּב תָּמִיד עֵינֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה. כָּהֲנָא אָמַר. מֵרֵשִׁית כְּתִיב. וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. מַדְוֶה לָהּ בְּרֹאשָׁהּ וִיהַב לָהּ אַחֲרִית טָבָא בְסֵיפָא.

Originál: Jerusalem Talmud Rosh Hashanah 1:3 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.