Chagiga 2:1 חגיגה

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 2:1 · 17 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Příběh 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Nevykládá se o zakázaných stycích před třemi, ani o Díle stvoření před dvěma, ani o Voze před jedním, ledaže je moudrý a chápe z vlastního poznání. Každému, kdo se dívá do čtyř věcí, by bylo lépe, kdyby nepřišel na svět: co je nahoře a co dole, co je vpředu a co vzadu. Každému, kdo nedbá na slávu svého Stvořitele, by bylo lépe, kdyby nepřišel na svět.

משנה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם מֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מַה לְּמַעְלָן וּמַה לְּמַטָּן מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִילּוּ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם:

GEMARA: „Nevykládá se o zakázaných stycích před třemi“ atd. Rabi Ba jménem Rava Jehudy: To je [názor] rabiho Akivy. Ale podle rabiho Jišmaela [je to jinak], neboť rabi Jišmael učí zákazy k tomu, kdo je koná. Z toho, že rabi Ami seděl a učil: zákaz pro aktivního, zákaz pro pasivního, to říká, že halacha je podle rabiho Jišmaela.

הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.

„Ani o Díle stvoření před dvěma.“ Rabi Ba jménem Rava Jehudy: To je [názor] rabiho Akivy. Ale podle rabiho Jišmaela se vykládá i o jeho průběhu. Z toho, že rabi Juda bar Pazi seděl a vykládal: Zpočátku byl svět vodou ve vodě, to říká, že halacha je podle rabiho Jišmaela. Rabi Juda bar Pazi vykládal: Zpočátku byl svět vodou ve vodě. Jaký je důvod? „A duch Boží se vznášel nad vodami“ (Gn 1,2). Pak z ní učinil sníh: „Hází svůj led jako drobty“ (Ž 147,17). Pak z něho učinil zemi: „Neboť sněhu říká: Buď zemí“ (Jb 37,6). A země stojí na vodě: „tomu, kdo rozprostřel zemi nad vodami“ (Ž 136,6). A vody stojí na horách: „nad horami stály vody“ (Ž 104,6). A hory stojí na větru: „Neboť hle, tvůrce hor a stvořitel větru“ (Am 4,13). A vítr visí na bouři: „bouřlivý vítr, který plní jeho slovo“ (Ž 148,8). A bouři učinil Svatý, budiž požehnán, jako amulet a zavěsil si ji na paži, neboť je řečeno: „a pod tím věčné paže“ (Dt 33,27).

וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בִּשְׁנָיִם. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרְשִׁין לְעוֹבְדָה. מִן מַה דְרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי יְתִיב דְּרַשׁ. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּרַשׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. מַה טַעַם. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ שֶׁלֶג. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִיתִּים. חָזַר וַעֲשָׂאוֹ אֶרֶץ. כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵה אָרֶץ. וְהָאָרֶץ עוֹמֶדֶת עַל מַיִם. לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. וְהַמַּיִם עוֹמְדִים עַל הָרִים. עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם. וְהֶהָרִים עוֹמְדִין עַל רוּחַ. כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. וְהָרוּחַ תְּלוּיָה בַסְּעָרָה. רוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ. וּסְעָרָה עֲשָׂאָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמִין קַמֵיעַ וּתָלָיָיהּ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם.

„Neboť hle, tvůrce hor…“ (Am 4,13). To je jeden ze šesti veršů, které Rabi četl a plakal. „Hledejte Hospodina, všichni pokorní země…“ (Sf 2,3). „Nenáviďte zlo a milujte dobro…“ (Am 5,15). „Ať vloží do prachu svá ústa…“ (Pl 3,29). „Neboť každý čin…“ (Kaz 12,14). „I řekl Samuel Saulovi: Proč jsi mě vyrušil…“ (1S 28,15). Řekl mu: Musel jsi rozhněvat svého Stvořitele právě skrze mne? Učinil jsi ze mne svou modlu. Nevíš, že jako se trestá ten, kdo uctívá, tak se trestá i ten, kdo je uctíván? A nejen to, ale myslel jsem si, že je den soudu, a bál jsem se. A je to úsudek od lehčího k těžšímu: Jestliže Samuel, učitel proroků, o němž je psáno: „A poznal celý Izrael od Danu až po Beer Ševu…“ (1S 3,20), se bál dne soudu, my tím spíše. A tento: „Neboť hle, tvůrce hor a stvořitel větru…“ (Am 4,13): I věci, v nichž není hříchu, se člověku zapisují do jeho účetní knihy. „A oznamuje člověku“: dech, který vychází z jeho úst. Rabi Chagaj jménem rabiho Jaabece: „tvůrce hor a stvořitel větru“. Rabi Chagaj jménem rabiho Jaabece: To jsou ta jitra: pustota, tma a šero.

כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וגו׳. זֶה אֶחָד מִשִּׁשָּׁה מִקְרִיּוֹת שֶׁהָיָה רִבִּי קוֹרֵא אוֹתָן ובוֹכֶה. בַּקְּשׁוּ אֶת יי כָּל עַנְוֵי הָאָרֶץ וגו׳. שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וגו׳. יִתֵּן בֶּעָפָר פִּיהוּ וגו׳. כִּי אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה וגו׳. וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי וגו׳. אָמַר לוֹ. לֹא הָיָה לָךְ לְהַרְגִּיז אֶת בּוֹרְאֲךָ אֶלָּא בִי. עֲשִׂיתָנִי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּךְ. אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ. כְּשֵׁם שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָעוֹבֵד כָּךְ נִפְרָעִין מִן הַנֶּעֱבַד. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהָיִיתִי סָבוּר שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין וְנִתְיָירֵאתִי. וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם שֵׁמוּאֵל רַבָּן שֶׁלְנְבִיאִים. שֶׁכָּתוּב בּוֹ וַיֵּדַע כָּל יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע וגו׳. נִתְיָירֵא מִיּוֹם הַדִּין. אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְהָדֵין כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ וגו׳. אֲפִילוּ דְבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵט נִכְתָּבִין לְאָדָם עֵל פִּינַקְסוֹ. וּמִי מַגִּיד לָאָדָם. הֲבָל הַיּוֹצֵא מִפִּיו. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יַעֲבֵץ. אִילֵּין צִיפָּארֵיי. תּוֹהוּ חוֹשֵׁךְ וְאֲפֵילָה.

Rabi Juda bar Pazi jménem rabiho Josiho ben rabi Judy: Hadrián se zeptal Akilase konvertity: Je pravda, že říkáte, že tento svět stojí na dechu? Řekl mu: Ano. Řekl mu: Jak mi to dokážeš? Řekl mu: Přiveď mi nákladní zvířata. Přivedl mu nákladní zvířata. Naložil na ně jejich náklad, postavil je a dal jim ulehnout, vzal je a uškrtil je. Řekl mu: Tady je máš, postav je. Řekl mu: Když jsi je uškrtil? Řekl mu: Copak jsem jim něco ubral? Není to dech, který z nich vyšel?

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. אַדְרִיָינוּס שָׁאַל לָעֲקִילַס הַגֵּר. קוּשְׁטִין אַתּוּן אָמְרִין דְּהֵין עַלְמָא קַיָים עַל רוּחָא. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ מוֹדַע לִי. אֲמַר לֵיהּ. אַיְיתִי לִי הוֹגָנִין. אַיְיתֵי לֵיהּ הוֹגָנִין. אַטְּעוּנוּנָון טָעוּנִיהוֹן. אַקִּימוֹן וְאַרְבָּעוֹן. נַסְתּוֹן וְחָנְקוֹן. אֲמַר לֵיהּ. הֵא לָךְ. אַקִּימוֹן. אֲמַר לֵיהּ. מִן דְּחָנְקָתוֹן. אֲמַר לֵיהּ. כְּלוּם חֲסַרְתְּנוֹן. לֹא רוּחָא הִיא דִנַפְקַת מִינְּהוֹן.

„Ani o Voze před jedním.“ Je to také podle rabiho Akivy? Je to slovo všech: aby člověk uměl dbát na slávu svého Stvořitele. Neřekl snad Rav: Člověk nesmí říci nic před svým učitelem, ledaže viděl nebo sloužil? Jak se postupuje? Zpočátku mu učitel otevírá začátky veršů a on je dokončuje. Rabi Chija jménem rabiho Jochanana: Rabi měl zkušeného žáka, který vykládal jednu kapitolu z Díla Vozu; Rabi s tím nesouhlasil a [žák] byl postižen vředy. Tato Tóra se podobá dvěma stezkám, jedné z ohně a druhé ze sněhu. Zahne-li na tuto, zemře v ohni; zahne-li na onu, zemře ve sněhu. Co má dělat? Ať jde uprostřed.

וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד. עוֹד הִיא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָדָם יוֹדֵעַ לָחוּס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ. לֹא כֵן אָמַר רַב. אֵין אָדָם רַשַּׁאי לוֹמַר דָּבָר (בְּנֶגַע צָרַעַת) [כְּנֶגֶד רַבּוֹ] אֶלָּא אִם כֵּן רָאָה אוֹ שִּׁימֵּשׁ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. כַּתְּחִילָּה רַבּוֹ פוֹתֵחַ לוֹ רָאשֵׁי פְסוּקִים וּמְסַכֵּים. רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תַּלְמִיד וָותִיק הָיָה לוֹ לְרִבִּי וְדָרַשׁ פֶּרֶק אֵחָד בְּמַעֲשֶׂה הַמֶּרְכָּבָה. וְלֹא הִסְכִּימָה דַּעְתּוֹ שֶׁלְרִבִּי. וְלָקָה בִשְׁחִין. הַתּוֹרָה הַזּוֹ דוֹמָה לִשְׁנֵי שְׁבִילִים. אֶחָד שֶׁלְאוֹר וְאֶחָד שֶׁלְשֶׁלֶג. הִיטָּה בָזֶה מֵת בָּאוֹר. הִיטָּה בָזוֹ מֵת בַּשֶּׁלֶג. מַה יַעֲשֶׂה. יְהַלֵּךְ בָּאֶמְצַע.

Stalo se, že Raban Jochanan ben Zakaj jel po cestě na oslu a rabi Elazar ben Arach šel za ním. Řekl mu: Rabi, nauč mě jednu kapitolu z Díla Vozu. Řekl mu: Cožpak mudrci neučili: Ani o Voze, ledaže je moudrý a chápe z vlastního poznání? Řekl mu: Rabi, dovol mi mluvit před tebou. Řekl mu: Mluv. Jakmile rabi Elazar ben Arach začal o Díle Vozu, sestoupil Raban Jochanan ben Zakaj z osla. Řekl: Není správné, abych slyšel o slávě svého Stvořitele a seděl přitom na oslu. Šli a posadili se pod jeden strom. A z nebe sestoupil oheň a obklopil je. A služební andělé před nimi poskakovali jako svatebčané, kteří se radují před ženichem. Jeden anděl promluvil z ohně a řekl: Podle tvých slov, Elazare ben Arachu, tak je tomu s Dílem Vozu. Hned všechny stromy otevřely svá ústa a zpívaly píseň: „Tehdy budou jásat stromy lesa“ (Ž 96,12). Když rabi Elazar ben Arach skončil s Dílem Vozu, vstal Raban Jochanan ben Zakaj, políbil ho na hlavu a řekl: Požehnán buď Hospodin, Bůh Abrahama, Izáka a Jákoba, který dal našemu otci Abrahamovi moudrého syna, jenž umí vykládat o slávě našeho Otce v nebesích. Někdo krásně vykládá, ale nekrásně plní; někdo krásně plní, ale nekrásně vykládá. Elazar ben Arach krásně vykládá a krásně plní. Blaze tobě, otče náš Abrahame, že z tvých beder vzešel Elazar ben Arach. Když to uslyšeli rabi Josef Kohen a rabi Šimon ben Netanel, začali i oni o Díle Vozu. Řekli: Bylo to jednoho dne v tamuzovém období. Země se zatřásla, v oblaku se objevila duha a ozval se nebeský hlas, který jim řekl: Hle, místo je pro vás volné a triklinium pro vás prostřeno. Vy a vaši žáci jste určeni pro třetí skupinu. To souhlasí s tím, kdo řekl: „sytost [čti: sedm] radostí je u tvé tváře“ (Ž 16,11): sedm skupin spravedlivých v budoucím věku.

מַעֲשֶׂה בְּרַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל הַדֶּרֶךְ רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר. וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו. אָמַר לוֹ. רִבִּי. הַשְׁנִינִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. אָמַר לוֹ. וְלֹא כָךְ שָׁנוּ חֲכָמִים. וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה. אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. אָמַר לוֹ. רִבִּי. תַּרְשִׁינִי לוֹמַר לְפָנֶיךָ אָנִי. אָמַר לוֹ. אֱמוֹר. כֵּיוָן שֶׁפָּתַח רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה יָרַד לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי מִן הַחֲמוֹר. אָמַר. אֵינוֹ בַדִּין שֶׁאֱהֵא שׁוֹמֵעַ כְּבוֹד קוֹנִי וַאֲנִי רָכוּב עַל הַחֲמוֹר. הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן תַּחַת אִילָּן אֶחָד. וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְקַפְּצִין לִפְנֵיהֶן כִּבְנֵי חוּפָּה שְׂמֵיחִין לִפְנֵי חָתָן. נַעֲנֶה מַלְאַךְ אֶחָד מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וְאָמַר. כִּדְבָרֶיךָ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ כֵּן הוּא מַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. מִיַּד פָּתְחוּ כָּל הָאִילוֹנוֹת (מֵהֶן) [פִּיהֶן] וְאָמְרוּ שִׁירָה. אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר. כֵּיוָן שֶׁגָּמַר רִבִּי לָעְזָר בֶּן עֲרָךְ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה עָמַד רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר. בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב שֶׁנָּתַן לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בֶּן חָכָם יוֹדֵעַ לִדְרוֹשׁ בִּכְבוֹד אָבִינוּ שֶׁבָּשָּׁמַיִם. יֵשׁ לָךְ נָאֶה לִדְרוֹשׁ וְאֵינוֹ נָאֶה מְקַיֵים. נָאֶה מְקַיֵים וְאֵינוֹ נָאֶה דוֹרֵשׁ. אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵים. אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ. שֶׁיָּצָא מֵחֲלָצֶיךָ אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ רִבִּי יוֹסֶף הַכֹּהֵן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל אַף הֵם פָּתְחוּ בְּמַעֲשֵׂה הַמֶּרְכָּבָה. אָמְרוּ. יוֹם אֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוז הָיָה. וְרָעֲשֶׁה הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְיָצְאָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן. הֲרֵי הַמָּקוֹם פָּנוּי לָכֶם וְהַטְּרִיקְלִין מוּצַע לָכֶם. אַתֶּם וְתַלְמִידֵיכֶם מְזוּמָּנִין לַכַּת שְׁלִישִׁית. וָאַתְיָא כְמָאן דְּאָמַר שׂוֹבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ. שֶׁבַע כִּיתּוֹת שֶׁלְצַדִּיקִים לְעָתִיד לבוֹא.

Další příběh: Rabi Jehošua šel po cestě a Ben Zoma šel proti němu. Pozdravil ho, a on mu neodpověděl. Řekl mu: Odkud a kam, Ben Zomo? Řekl mu: Díval jsem se do Díla stvoření. Mezi horními vodami a dolními vodami není víc než plná šíře otevřené dlaně. Je řečeno zde „vznášel se“ (Gn 1,2) a je řečeno jinde: „Jako orel, který probouzí své hnízdo, se vznáší nad svými mláďaty“ (Dt 32,11). Jako vznášení, řečené jinde, se dotýká a nedotýká, tak i vznášení, řečené zde, se dotýká a nedotýká. Rabi Jehošua řekl svým žákům: Ben Zoma je venku. A neuplynulo mnoho dní, a Ben Zoma zemřel.

שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּירִבִּי יְהוּשֻׁעַ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ. וּבֶן זוֹמָא בָא כְנֶגְדּוֹ. שָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ וְלֹא הֵשִׁיבוֹ. אָמַר לוֹ. מַאַיִין וּלְאַיִין בֶּן זוֹמָא. אָמַר לוֹ. מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְמַעֲשֵׁה בְרֵאשִׁית. וְאֵין בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא (אֶחָד) [כְּמָלֵא] פּוֹתֵחַ טֶפַח. נֶאֱמַר כָּאן רִיחוּף. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִינּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֶף. מַה רִיחוּף שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אַף רִיחוּף שֶׁנֶּאֱמַר כָאן נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְתַלְמִידָיו. הֲרֵי בֶּן זוֹמָא מִבַּחוּץ. וְלֹא הָיוּ יָמִים קַלִּים עַד שֶׁנִּפְטָר בְּן זוֹמָא.

Rabi Juda bar Pazi jménem rabiho Josiho ben rabi Judy: Tři přednesli své učení před svým učitelem: rabi Jehošua před Rabanem Jochananem ben Zakajem, rabi Akiva před rabim Jehošuou a Chananja ben Chachinaj před rabim Akivou. Odtud dále jejich poznání není čisté. Čtyři vstoupili do Sadu. Jeden nahlédl a zemřel. Jeden nahlédl a byl postižen. Jeden nahlédl a osekal sazenice. Jeden vstoupil v pokoji a vyšel v pokoji. Ben Azaj nahlédl a byl postižen; o něm Písmo říká: „Našel jsi med, jez, co ti stačí“ (Př 25,16). Ben Zoma nahlédl a zemřel; o něm Písmo říká: „Drahá je v Hospodinových očích smrt jeho věrných“ (Ž 116,15). Acher nahlédl a osekal sazenice. Kdo je Acher? Eliša ben Avuja, který zabíjel velké v Tóře. Říká se, že každého žáka, kterého viděl vynikat v Tóře, zabil. A nejen to, ale když vstoupil do školy a viděl děti před učitelem, říkal: Co tito dělají, že tu sedí? Řemeslem tohoto je stavitel, řemeslem tohoto tesař, řemeslem tohoto lovec, řemeslem tohoto krejčí. A když to slyšely, opouštěly [učitele] a odcházely. O něm Písmo říká: „Nedovol svým ústům, aby přivedla do hříchu tvé tělo“ (Kaz 5,5), neboť zničil dílo rukou toho člověka. Také v době pronásledování jim nakládali břemena a oni se snažili, aby dva nesli jedno břemeno, kvůli [pravidlu o] dvou, kteří vykonali jednu práci. Řekl: Nakládejte jim každému zvlášť. Šli a nakládali jim každému zvlášť. Oni se snažili skládat je v [prostoru] karmelit, aby nevynášeli ze soukromého prostoru do veřejného. Řekl: Nakládejte jim láhve. Šli a nakládali jim láhve. Rabi Akiva vstoupil v pokoji a vyšel v pokoji; o něm Písmo říká: „Táhni mě za sebou, poběžíme…“ (Pís 1,4).

רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה. שְׁלֹשָׁה הִרְצוּ תוֹרָתָן לִפְנֵי רַבָּן. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי. רִבִּי עֲקִיבָה לִפְנֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. חֲנַנְיָה בֶּן חֲכִינַיי לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה. מִיכָּן וָהֵילַךְ אֵין דַּעְתָּן נְקִיָיה. אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. אֶחָד הֵצִיץ וָמֵת. אֶחָד הֵצִיץ וְנִפְגַּע. אֶחָד הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. אֶחָד נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. בֶּן עַזַּאי הֵצִיץ וְנִפְגַּע. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֶר דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכוֹל דַּיֶיךָּ. בֶּן זוֹמָא הֵצִיץ וָמֵת. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר יָקָר בְּעֵינֵי יי הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. אַחֵר הֵצִיץ וְקִיצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. מַנִּי אַחֵר. אֱלִישַׁע בֵּן אַבּוּיָה. שְׁהָיָה הוֹרֵג רָבֵי תוֹרָה. אָמְרִין. כָּל תַּלְמִיד דַּהֲוָה חֲמִי לֵיהּ מְשֻׁבָּח בְּאוֹרַיְתָא הֲוָה קְטִיל לֵיהּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דַּהֲוָה עֲלִיל לְבֵית וַועֲדָא וַהֲוָה חֲמִי טַלָּיָיא קוֹמֵי סַפְרָא. וַהֲוָה אֲמַר. מָה אִילֵּין יָתְבִין עָבְדִין הָכָא. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן בַּנַּאי. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן נַגָּר. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן צַיָיד. אוּמְנוּתֵיהּ דָּהֵן חַיָיט. וְכֵיוָן דַּהֲווֹן שָׁמְעִין כֵּן הֲווֹן שָׁבְקִין לֵיהּ וְאָזְלִין לוֹן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וגו׳. שֶׁחִיבֵּל מַעֲשֶׂה יָדָיו שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ. אוּף בִּשְׁעַת שּׁוּמָדָא הֲווֹן מַטְעֲנִין לוֹן מְטוּלִין. וִהֲווֹן מִתְכַּוְונִין מִיטְעוֹן תְּרֵי חַד מְטוּל. מִשֵּׁם שְׁנַיִם שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אַחַת. אֲמַר. אַטְעוֹנְנוֹן יְחִידָאִין. אָזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן יְחִידָיִין. וְהֲווֹן מִתְכַּוְונִין מִיפְרוֹק בְּכַרְמְלִית. שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַרַבִּים. אֲמַר. אַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִיִין. אָזְלוֹן וְאַטְעוֹנִינוֹן צְלוֹחִיִין. רִבּי עֲקִיבָה נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְשָׁלוֹם. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר מָשְׁכֵינִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה וגו׳.

Rabi Meir seděl a vykládal v domě studia v Tiberiadě. Kolem jel jeho učitel Eliša na koni v Šabat. Přišli a řekli mu: Hle, tvůj učitel je venku. Přerušil výklad a vyšel k němu. Řekl mu: Co jsi dnes vykládal? Řekl mu: „A Hospodin požehnal konci [Jóbova života]…“ (Jb 42,12). Řekl mu: A čím jsi začal? Řekl mu: „A Hospodin přidal všemu, co měl Jób, dvojnásob“ (Jb 42,10): že mu zdvojnásobil všechen jeho majetek. Řekl: Běda těm, kdo ztrácejí a nenacházejí! Tvůj učitel Akiva tak nevykládal, ale: „A Hospodin požehnal konci Jóbova života více než jeho počátku“: pro zásluhu přikázání a dobrých skutků, které měl od svého počátku. Řekl mu: A co jsi vykládal dále? Řekl mu: „Lepší je konec věci než její počátek“ (Kaz 7,8). Řekl mu: A čím jsi začal? Řekl mu: Člověk, který v mládí zplodil syny a ti zemřeli, a ve stáří [zplodil další] a ti přežili: to je „lepší je konec věci než její počátek“. Člověk, který v mládí obchodoval a prodělal, a ve stáří vydělal: to je „lepší je konec věci než její počátek“. Člověk, který v mládí studoval Tóru a zapomněl ji, a ve stáří ji uchoval: to je „lepší je konec věci než její počátek“. Řekl: Běda těm, kdo ztrácejí a nenacházejí! Tvůj učitel Akiva tak nevykládal, ale: „Lepší je konec věci než její počátek“: když je dobrá od svého počátku. A na mně se to stalo. Můj otec Avuja patřil k velkým Jeruzaléma. V den, kdy mě měli obřezat, pozval všechny velké Jeruzaléma a usadil je v jednom domě a rabiho Eliezera a rabiho Jehošuu v jiném domě. Když jedli a pili, začali tleskat a tančit. Rabi Eliezer řekl rabimu Jehošuovi: Když se oni zabývají svým, zabývejme se my svým. Posadili se a zabývali se slovy Tóry: od Tóry k Prorokům a od Proroků ke Spisům. A z nebe sestoupil oheň a obklopil je. Avuja jim řekl: Moji pánové, přišli jste spálit můj dům nade mnou? Řekli mu: Bůh chraň! Seděli jsme a opakovali slova Tóry, od Tóry k Prorokům a od Proroků ke Spisům, a slova se radovala jako při svém darování ze Sinaje a oheň je olizoval jako při jejich darování ze Sinaje. A při svém prvním darování ze Sinaje nebyla dána v ohni? „A hora hořela ohněm až do srdce nebes“ (Dt 4,11). Můj otec Avuja jim řekl: Moji pánové, je-li taková síla Tóry, zůstane-li mi tento syn naživu, oddělím ho pro Tóru. Protože jeho úmysl nebyl pro Nebesa, proto se [slova Tóry] v tom člověku neudržela. Řekl mu: A co jsi vykládal dále? Řekl mu: „Nevyrovná se jí zlato ani sklo“ (Jb 28,17). Řekl mu: A čím jsi začal? Řekl mu: Slova Tóry je těžké získat jako zlaté nádoby a snadné ztratit jako skleněné nádoby. A jako zlaté a skleněné nádoby, když se rozbijí, lze znovu udělat takové, jaké byly, tak i učenec, který zapomněl své učení, se může vrátit a naučit se ho jako zpočátku. Řekl mu: Dost, Meire, až sem je šabatová hranice. Řekl mu: Jak to víš? Řekl mu: Z kopyt mého koně, kterými jsem odpočítával dva tisíce loktů. Řekl mu: Všechna tato moudrost je v tobě, a ty se nevrátíš? Řekl mu: Nemohu. Řekl mu: Proč? Řekl mu: Protože jsem jednou jel na koni kolem Svatyně svatých na Den smíření, který připadl na Šabat, a slyšel jsem nebeský hlas vycházející ze Svatyně svatých a říkající: „Vraťte se, odpadlí synové“ (Jr 3,14), kromě Elišy ben Avuji, který poznal mou sílu a vzbouřil se proti mně. Odkud to všechno k němu přišlo? Jednou seděl a opakoval v údolí Ginosar a viděl člověka, jak vylezl na vrchol palmy, vzal matku s mláďaty a v pořádku slezl. Nazítří viděl jiného člověka, jak vylezl na vrchol palmy, vzal mláďata a matku vypustil; slezl a uštkl ho had a zemřel. Řekl: Je psáno: „Matku jistě vypustíš a mláďata si vezmeš, aby se ti vedlo dobře a abys prodloužil své dny“ (Dt 22,7). Kde je dobro tohoto člověka? Kde je prodloužení jeho dnů? Nevěděl, že to rabi Jaakov vyložil před ním: „aby se ti vedlo dobře“ v budoucím světě, který je celý dobrý; „abys prodloužil své dny“ v budoucnu, která je celá dlouhá. A někteří říkají: Protože viděl jazyk rabiho Jehudy Pekaře, jak leží v psí tlamě a krvácí. Řekl: To je Tóra a to její odměna! To je jazyk, který vydával slova Tóry, jak náleží; to je jazyk, který se všechny své dny namáhal v Tóře. [To je Tóra a to její odměna!] Zdá se, že není odměny a není vzkříšení mrtvých. A někteří říkají: Když jím jeho matka byla těhotná, procházela kolem domů modloslužby a přivoněla k tomu druhu [obětí], a ta vůně se jí rozlézala tělem jako jed zmije. Po čase Eliša onemocněl. Přišli a řekli rabimu Meirovi: Hle, tvůj učitel je nemocný. Šel ho navštívit a našel ho nemocného. Řekl mu: Nevrátíš se? Řekl mu: A když se vrátí, jsou přijati? Řekl mu: Není snad psáno: „Vracíš člověka až do prachu“ (Ž 90,3)? Až do rozdrcení duše přijímají. V tu hodinu Eliša zaplakal, skonal a zemřel. Rabi Meir se radoval ve svém srdci a říkal: Zdá se, že můj učitel skonal v pokání. Když ho pohřbili, sestoupil z nebe oheň a spálil jeho hrob. Přišli a řekli rabimu Meirovi: Hle, hrob tvého učitele hoří. Vyšel se podívat a našel ho hořící. Co udělal? Vzal svůj plášť, rozprostřel ho na něj a řekl: „Zůstaň přes noc…“ (Rt 3,13). Zůstaň v tomto světě, který se podobá noci. „A ráno“: to je budoucí svět, který je celý ráno. „Vykoupí-li tě dobrý, ať tě vykoupí“: to je Svatý, budiž požehnán, který je dobrý, neboť je o něm psáno: „Dobrý je Hospodin ke všem a jeho slitování je nad všemi jeho díly“ (Ž 145,9). „A nebude-li tě chtít vykoupit, vykoupím tě já, jakože živ je Hospodin“ (Rt 3,13). A [oheň] uhasl. Řekli rabimu Meirovi: Řeknou-li ti na onom světě: Koho chceš navštívit, svého otce, nebo svého učitele? Řekl jim: Přiblížím se nejprve ke svému učiteli a potom ke svému otci. Řekli mu: A poslechnou tě? Řekl jim: Copak jsme se neučili: Zachraňují pouzdro knihy s knihou a pouzdro tefilin s tefilin? Zachrání Elišu Achera pro zásluhu jeho Tóry. Po čase přišly jeho dcery žádat o almužnu od Rabiho. Rabi rozhodl a řekl: „Ať není nikoho, kdo by mu prokazoval milosrdenství, a ať není nikoho, kdo by se slitoval nad jeho sirotky“ (Ž 109,12). Řekly mu: Rabi, nehleď na jeho skutky, hleď na jeho Tóru. V tu hodinu Rabi zaplakal a rozhodl, že mají být zaopatřeny. Řekl: Jestliže ten, kdo se namáhal v Tóře ne pro Nebesa, hleďte, co z toho vzešlo; ten, kdo se namáhá v Tóře pro ni samu, tím spíše.

רִבִּי מֵאִיר הֲוָה יְתִיב דְּרַשׁ בְּבֵית מִדְרָשָׁא דִטִיבֵּרִיָּה. עֲבַר אֱלישַׁע רַבֵּיהּ רְכִיב עַל סוּסְיָיא בְיוֹם שׁוּבְתָא. אֲתוֹן וְאָמְרוּן לֵיהּ. הָא רַבָּךְ לְבַר. פְּסַק לֵיהּ מִן דְּרָשָׁה וּנְפַק לְגַבֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה הֲוִיתָה דְרַשׁ יוֹמָא דֵין. אָמַר לֵיהּ. וַיי בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית וגו׳. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. וַיּוֹסֶף יי אֶת כְָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה. שֶׁכָּפַל לוֹ אֶת כָּל מָמוֹנָוֹ. אֲמַר. וַוי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא וַיי בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְכוּת מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁהָיָה בְיָדוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִישׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אָמַר לֵיהּ. לְאָדָם שֶׁהוֹלִיד בָּנִים בְּנַעֲרוּתוֹ וָמֵתוּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִתְקַיְימוּ. הֲוֵי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. לְאָדָם שֶׁעָשָׂה סְחוֹרָה בְיַלְדּוּתוֹ וְהִפְסִיד. וּבְזִקְנוּתוֹ וְנִשְׂתַּכֵּר. הֲוִי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. לְאָדָם שֶׁלָּמַד תּוֹרָה בְנַעֲרוּתוֹ וּשְׁכָחָהּ. וּבְזִקְנוּתוֹ וְקִיְימָהּ. הֲוִי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. אֲמַר. וַוי דְּמוֹבְדִין וְלָא מַּשְׁכָּחִין. עֲקִיבָה רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁהוּא טוֹב מֵרֵאשִׁיתוֹ. וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה. אַבּוּיָה אַבָּא מִגְּדוֹלֵי יִרושָׁלִַם הָיָה. בְּיוֹם שֶׁבָּא לְמוֹהֲלֵינִי קָרָא לְכָל גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלִַם וְהוֹשִׁיבָן בְּבַיִת אֶחָד. וּלְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר וּלְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּבַיִת אֶחָד. מִן דְּאָכְלוּן וְשָׁתוּן שְׁרוֹן מְטַפְּחִין וּמְרַקְּדִין. אֲמַר רִבִּי לִיעֶזֶר לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. עַד דְּאִינּוּן עֲסִיקִין בְּדִידוֹן נַעֲסוֹק אֲנָן בְּדִידָן. וְיָשְׁבוּ וְנִתְעַסְּקוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהִקִּיפָה אוֹתָם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה. רַבּוֹתַיי. מַה בָאתֶם לִשְׂרוֹף אֶת בֵּיתִי עָלַי. אָמְרוּ לוֹ. חַס וְשָׁלוֹם. אֶלָּא יוֹשְׁבִין הָיִינוּ וְחוֹזְרִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מִן הַתּוֹרָה לַנְּבִיאִים וּמִן הַנְּבִיאִים לַכְּתוּבִים. וְהָיוּ הַדְּבָרִים שְׁמֵיחִים כִּנְתִינָתָן מִסִּינַי. וְהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַחֶכֶת אוֹתָן כִּלְחִיכָתָן מִסִּינַי. וְעִיקַּר נְתִינָתָן מִסִּינַי לֹא נִיתְנוּ בָאֵשׁ. וְהָהָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. אָמַר לָהֶן אַבּויָה אַבָּא. רַבּוֹתַיי. אִם כָּךְ הִיא כּוֹחָהּ שֶׁלְתּוֹרָה. אִם נִתְקַיֵים לִי הַבֶּן הַזֶּה לַתּוֹרָה אֲנִי מַפְרִישׁוֹ. לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּונָתוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם לְפִיכָךְ לֹא נִתְקַיְימוֹ בְּאוֹתוֹ הָאִישׁ. אָמַר לֵיהּ. וּמַה הֲוִיתָה דְרִשׁ תּוּבָן. אָמַר לֵיהּ. לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה פָתַחְתָּ בֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. דִּבְרֵי תוֹרָה קָשִׁין לִקְנוֹת כִּכְלֵי זָהָב וְנוֹחִין לָאַבֵּד כִּכְלֵי זְכוּכִית. וּמַה כְלֵי זָהָב וּכְלֵי זְכוּכִית אִם נִשְׁתַּבְּרוּ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וְלַעֲשׂוֹתָן כֵּלִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. אַף תַּלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר וּלְלַמְּדוֹ כַתָּחִילָּה. אָמַר לִיהּ. דַּיֶיךָ מֵאִיר. עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת. אֲמַר לֵיהּ. מִן הֵן אַתְּ יְדַע. אֲמַר לֵיהּ. מִן טַלְפֵּי דְּסוּסַיי דַהֲוִינָא מַנִּי וְהוֹלֵךְ אַלְפַּיִים אַמָּה. אֲמַר לֵיהּ. וְכָל הָדָא חָכְמְתָא אִית בָּךְ וְלֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אֲנָא יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. שֶׁפַּעַם אַחַת הָיִיתִי עוֹבֵר לִפְנֵי בֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים רָכוּב עַל סוּסִי בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת וְשָׁמַעְתִּי בַּת קוֹל יוֹצֵאת מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְאוֹמֶרֶת. שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים. חוּץ מֵאֱלִישָׁע בֵּן אֲבוּיָה. שְׁיָּדַע כוֹחִי וּמָרַד בִּי. וְכָל דָּא מִן הֵן אֲתַת לֵיהּ. אֶלָּא פַּעַם אַחַת הָיָה יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה בְּבִקְעַת גִּינָיסַר. וְרָאָה אָדָם אֶחָד עָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל וְנָטַל אֵם עַל הַבָּנִים. וְיָרַד מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם. לְמָחָר רָאָה אָדָם אַחֵר שֶׁעָלָה לְרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְנָטַל אֶת הַבָּנִים וְשִׁילַּח אֶת הָאֵם. וְיָרַד מִשָּׁם וְהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת. אָמַר. כָּתוּב שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. אֵיכָן הִיא טוֹבָתוֹ שֶׁלָּזֶה. אֵיכָן הִיא אֲרִיכוּת יָמָיו שֶׁלָּזֶה. וְלָא הָיָה יְדַע שְׁדְּרָשָׁהּ רִבִּי יַעֲקֹב לְפָנִים מִמֶּנּוּ. לְמַעַן יִיטַב לָךְ. לְעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ טוֹב. וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. לְעָתִיד שֶׁכּוּלּוֹ אָרוֹךְ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁרָאָה לְשׁוֹנוֹ שֶׁלְרִבִּי יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם נָתוּן בְּפִי הַכֶּלֶב שׁוֹתֵת דָּם. אָמַר. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ. זֶה הוּא הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה מוֹצִיא דִבְרֵי תוֹרָה כְּתִיקֻּנָן. זֶהוּ הַלָּשׁוֹן שֵׁהָיָה יַגִּיעַ בַּתּוֹרָה כָל יָמָיו. [זוֹ תוֹרָה וְזוֹ שְׂכָרָהּ.] דּוֹמֶה שֶׁאֵין מַתַּן שָׂכָר וְאֵין תְּחִיַית הַמֵּתִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אִמּוֹ כְּשֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת בּוֹ הָיְתָה עוֹבֶרֶת עַל בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה וְהֵרִיחָה מֵאוֹתוֹ הַמִּין. וְהָיָה אוֹתוֹ הָרֵיחַ מְפַעְפֵּעַ בְּגוּפָהּ כְּאִירְסָהּ שֶׁלְחֲכִינָה. לְאַחַר יָמִים חָלָה אֱלִישַׁע. אָתוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא רַבָּךְ בְּאִישּׁ. אֲזַל בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ בְּאִישׁ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ חֲזַר בָּךְ. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין חָזְרִין מִתְקַבְּלִין. אֲמַר לֵיהּ. וְלָא כֵן כְּתִיב. תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא. עַד דִּיכִדּוּכָהּ שֶׁלְנֶפֶשׁ מְקַבְּלִין. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּכָה אֱלִישַׁע וְנִפְטָר וָמֵת. וְהָיָה רִבִּי מֵאִר שָׂמֵחַ בְּלִיבּוֹ וְאוֹמֵר. דּוֹמֶה שְׁמִּתּוֹךְ תְּשׁוּבָה נִפְטָר רִבִּי. מִן דְּקָבְרוּנֵיהּ יָרְדָה הָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׂרְפָה אֶת קִבְרוֹ. אָתוּן וְאָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. הָא קִיבְרֵיהּ דְּרַבָּךְ אַיְיקַד. נְפַק בָּעֵי מְבַקַּרְתֵּיהּ. וְאַשְׁכְּחֵיהּ אַיְיקַד. מַה עֲבַד. נְסַב גּוּלְתֵּיהּ וּפָרְסֵיהּ עֲלוֹי. אָמַר. לִינִי הַלַּיְלָה וגו׳. לִינִי בָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁדּוֹמֶה לַלַּיְלָה. וְהָיָה בַבּוֹקֶר. זֶה הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁכּוּלּוֹ בּוֹקֶר. אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב. דִּכְתִיב בֵּיהּ טוֹב יי לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי יי. וְאִיטְפִּיַית. אָמְרוּן לְרִבִּי מֵאִיר. אִין אָמְרוּן לָךְ בְּהַהוּא עָלְמָא. לְמָאן אַתְּ בָּעֵי לְמְבַקְּרָה. לְאָבוּךְ אוֹ לְרַבָּךְ. אֲמַר לוֹן. אֲנָא מִיקְרַב לְרִבִּי קָדְמַיי וּבָתָר כֵּן לְאַבָּא. אָמְרִין לֵיהּ. וּשְׁמָעִין לָךְ. אֲמַר לֹון. וְלָא כֵן תַּנִּינָן. מַצִּילִין תִּיק הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר, תִּיק תְּפִילִּין עִם הַתְּפִילִּין. מַצִּילִין לְאֱלִישַׁע אַחֵר בִּזִכוּת תּוֹרָתוֹ. לְאַחַר יָמִים הָלְכוּ בְנוֹתָיו לִיטּוֹל צְדָקָה מֵרִבִּי. גָּזַר רִבִּי וְאָמַר. אַל יְהִי לוֹ מוֹשֵׁךְ חָסֶד וְאַל יְהִי חוֹנֵן לִיתוֹמָיו. אָמְרוּ לוֹ. רִבִּי. אַל תַּבֵּט בְּמַעֶשָׂיו. הַבֵּט בְּתוֹרָתוֹ. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה בָכָה רִבִּי וְגָזַר עֲלֵיהֶן שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ. אָמַר. מַה אִם זֶה שֶׁיָּגַע בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְשׁוּם שָׁמַיִם רְאוּ מַה הֶעֱמִיד. מִי שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

Rabi Elazar jménem Bar Siry: Co je příliš podivuhodné pro tebe, co o tom můžeš vědět? Co je hlubší než podsvětí, co na tom chceš zkoumat? Přemýšlej o tom, co ti bylo povoleno; nemáš co činit se skrytými věcmi. Rav řekl: „Ať oněmí lživé rty“ (Ž 31,19). Ať ohluchnou, ať se svážou, ať umlknou. Ať ohluchnou, jak říkáš: „I řekl mu Hospodin: Kdo dal člověku ústa…“ (Ex 4,11). Ať se svážou, jak říkáš: „A hle, vázali jsme snopy“ (Gn 37,7). Ať umlknou, podle prostého významu. „Které mluví proti spravedlivému drze [doslova: odlehle]“: mluví proti Spravedlivému světa o věcech, které oddálil od svých tvorů. „V pýše a pohrdání“: to je ten, kdo se pyšní a říká: Vykládám o Díle stvoření. Myslí si, že se vyvyšuje, ale ve skutečnosti jen pohrdá.

רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם בַּר סִירָה. פְּלִיאָה מִמְּךָ מַה תֵדַע. עֲמוּקָה מִשְּׁאוֹל מַה תַחְקוֹר. בְּמַה שֶׁהוּרְשִׁיתָה הִתְבּוֹנֵן. אֵין לָךְ עֶסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת. רַּב אָמַר תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר. יִתְחָרְשָׁן יִתְפָּרְכָן יִשְׁתַּתְּקָן. יִתְחָרְשָׁן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וַיֹּאמֶר יי אֵלָיו מִי שָׂם פֶּה וגו׳. יִתְפָּרְכָן. כְּמַה דַתְּ אָמַר וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻומִּים. יִשְׁתַּתְּקָן. כִּשְׁמוּעוֹ. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק. הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיקוֹ שֶׁלְעוֹלָם דְּבָרִים שֶׁהֶעֱתִיק מִבִּרְיוֹתָיו. בְּגַאֲוָה וָבוּז. זֶה שֶׁהוּא מִתְגָּאֶה לוֹמַר. אֲנִי דוֹרֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה בְרֵאשִׁית. סָבוּר שֶׁהוּא כִמְגָאֶה. וְאֵינוֹ אֶלָּא כִמְבַזֶּה.

Rabi Josi ben Chanina řekl: Kdo se oslavuje hanbou svého druha, nemá podíl v budoucím světě. Kdo se oslavuje slávou Živého věků, tím spíše. Co je psáno dále? „Jak veliká je tvá dobrota, kterou jsi uchoval pro ty, kdo se tě bojí“ (Ž 31,20). Ať nemá podíl na „Jak veliká je tvá dobrota“. Rabi Levi řekl: Je psáno: „Slávou Boha je skrývat věc…“ (Př 25,2). Slávou Boha je skrývat věc [o tom], než byl svět stvořen. „Slávou králů je zkoumat věc“: odkdy byl svět stvořen. Rabi Levi řekl: Je psáno: „Víš toto od věků?“ (Jb 20,4). Ale ty [zkoumej] „odkdy byl člověk postaven na zemi“ (Jb 20,4).

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַמִּתְכַּבֵּד בַּקָּלוֹן חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ חֶלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַמִּתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד חַי הָעוֹלָמִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מַּה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵיאֶיךָ. אַל יְהִי לוֹ בְּמָה רַב טוּבְךָ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וגו׳. כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. כְּבוֹד מְלָכִים חֲקוֹר דָּבָר. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד. אֲבָל אַתְּ מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.

Rabi Jona [jménem] rabiho Ba: Je psáno: „Neboť se jen zeptej na první dny, které byly před tebou“ (Dt 4,32). Snad [i] před Dílem stvoření? Písmo říká: „ode dne, kdy Bůh stvořil člověka na zemi“ (Dt 4,32). Snad [jen] od šestého dne dál? Písmo říká: „první“. Poté, co Písmo rozšířilo, zúžilo. Učíme se to tedy od šestého [dne]: jako šestý je zvláštní tím, že patří k šesti dnům stvoření, tak ani ty mi nepředkládej nic než to, co je jako šestý. Snad [lze] poznat, co je nad nebesy a co pod propastí? Písmo říká: „a od jednoho konce nebes po druhý konec nebes“ (Dt 4,32). Ale o tom, než byl svět stvořen, vykládáš a tvé srdce souhlasí; odkdy byl svět stvořen, jdeš a tvůj hlas jde od jednoho konce světa ke druhému. Učil Bar Kapara: „ode dne“. Výrok rabiho Judy bar Paziho souhlasí s tímto [učením] Bar Kapary a to, co učil rabi Chija, souhlasí s tímto [učením] rabiho Ba.

רִבִּי יוֹנָה [בְשֵׁם] רִבִּי בָּא. כָּתוּב כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ. יָכוֹל קוֹדֶם לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תַּלְמוּד לוֹמַר לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ. יָכוֹל מִשִּׁישִּׁי וָאִילַךְ. תַּלְמוּד לוֹמַר רִאשֹׁוֹנִים. אַחַר שֶׁרִיבָה הַכָּתוּכ מִיעֵט. הֲרֵי אָנוּ לְמֵידִין מִשִּׁישִּׁי. מַה שִׁישִּׁי מְיוּחָד שֶׁהוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. אַף אַתְּ לֹא תְהֵא מֵבִיא לִי אֶלָּא אֶת שֶׁהוּא כְיוֹצֵא בַּשִּׁישִּׁי. יָכוֹל לֵידַע מַה לְמַעֲלָה מִן הַשָּׁמַיִם וּמַה לְמַטָּה מִן הַתְּהוֹם. תַּלְמוּד לוֹמַר וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ דוֹרֵשׁ וְלִיבָּךְ מַסְכִּים. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם אַתְּ הוֹלֵךְ וְקוֹלָךְ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. וּלְמִן הַיּוֹם. אַתְיָא דְּרִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי כְהָדָא דְבַר קַפָּרָא. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה כְּהָדָא דְרִבִּי בָּא.

Rabi Jona jménem rabiho Leviho: Svět byl stvořen písmenem bet. Jako je bet uzavřené ze všech stran a otevřené z jedné strany, tak nemáš právo vykládat, co je nahoře a co dole, co je vpředu a co vzadu, ale jen ode dne, kdy byl svět stvořen, a dále. Říkají písmenu bet: Kdo tě stvořil? A ono jim ukazuje svým hrotem a říká: Ten, kdo je nahoře. A jaké je jeho jméno? A ukazuje jim hrotem vzadu a říká: Hospodin je jeho jméno, Pán je jeho jméno. Jiný výklad: Proč bet? Protože je to výraz požehnání [beracha]. A ne alef, které je výrazem prokletí [arira]. Řekl Svatý, budiž požehnán: Stvořím svůj svět jen písmenem bet, aby všichni, kdo přicházejí na svět, neříkali: Jak může svět obstát, když byl stvořen výrazem prokletí? Ale hle, stvořím jej písmenem bet, výrazem požehnání, a snad obstojí.

רִבִּי יוֹנָה בֵשֵׁם רִבִּי לֵוִי. בֵּבֵי״ת נִבְרָא הָעוֹלָם. מַה בֵי״ת סָתוּם מִכָּל צְדָדָיו וּפָתוּחַ מִצַּד אֶחָד. כָּךְ אֵין לָךְ רְשׁוּת לִדְרוֹשׁ מַה לְמַעֲלָן וּמַה לְמַטָּן מַה לְפָנִים וּמַה לְאָחוֹר. אֶלָּא מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְלָבֹא. אוֹמְרִים לְבֵי״ת. מִי בְּרָאָךְ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה וְאוֹמֵר. זֶה שֶׁלְּמַעֲלָן. וּמַה שְׁמוֹ. וְהוּא מַרְאֶה לָהֶן בִּנְקוּדָה שֶׁלְּאַחֲרָיו וְאוֹמֵר יי שְׁמוֹ. אָדוֹן שְׁמוֹ. דָּבָר אַחֵר. וְלָמָּה בְּבֵי״ת. שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְלֹא בָאֲלֶף. שֶׁהוא לְשׁוֹן אֲרִירָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֵינִי בוֹרֵא אֶת עוֹלָמִי אֶלָּא בְבֵי״ת. שֶׁלֹּא יְהוּ כָל בָּאֵי הָעוֹלָם אוֹמְרִין. הֵיאַךְ הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמוֹד. וְנִבְרָא בִּלְשׁוֹן אֲרִירָה. אֶלָּא הֲרֵינִי בוֹרֵא אוֹתוֹ בְּבֵי״ת בִּלְשׁוֹן בְּרָכָה. וְאוּלַי יַעֲמוֹד.

Rabi Abahu jménem rabiho Jochanana: Dvěma písmeny byly stvořeny dva světy, tento svět a budoucí svět. [Jeden písmenem he a druhý písmenem jod.] Jaký je důvod? „Neboť v Jah, Hospodinu, je skála světů“ (Iz 26,4). A nevíme, který byl stvořen písmenem he a který jod. Ale z toho, co je psáno: „To jsou rodopisy nebes a země, když byly stvořeny [be-hibaram]“ (Gn 2,4): písmenem he je stvořil. Tedy tento svět byl stvořen písmenem he a budoucí svět písmenem jod. Jako je he otevřené dole, je to narážka na všechny, kdo přicházejí na svět, že sestupují do podsvětí. Jako má he hrot nahoře, tak od chvíle, kdy sestupují, stoupají. Jako je he otevřené na každou stranu, tak otevírá bránu všem kajícníkům. Jako je jod ohnuté, tak budou ohnuti všichni, kdo přicházejí na svět: „a všechny tváře zblednou“ (Jr 30,6). Když to David viděl, začal chválit těmito dvěma písmeny: „Haleluja [Chvalte Jah], chvalte, služebníci Hospodinovi, chvalte jméno Hospodinovo“ (Ž 113,1).

רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁתֵּי אוֹתִיוֹת נִבְרְאוּ שְׁתֵּי עוֹלָמוֹת. הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא. [אֶחָד בְּהֵ״א וְאֶחָד בְּיוּ״ד.] מַה טַעַם. כִּי בְּיָהּ יי צוּר עוֹלָמִים. וְאֵין אָנוּ יֹודְעִין אֵי זֶה נִבְרָא בְהֵ״א וְאִי זֶה מֵהֶם נִבְרָא בְיוּ״ד. אֶלָּא מִן מַה דִכְתִיב אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם. בְּהֵ״א בְּרָאָם. הֲוִי הָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְהֵ״א. וְהָעוֹלָם הַבָּא נִבְרָא בְיוּ״ד. מָה הֵ״ה (חָסֵר) [פָּתוּחַ] מִלְּמַטָּן. רֶמֶז לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁהֵן יוֹרְדִין לִשְׁאוֹל. מַה הֵ״א יֵשׁ לוֹ נְקוּדָה מִלְּמַעֶלָן. מִשָּׁעָה שֶׁהֵן יֹורְדִין הֵן עוֹלִין. מַה הֵ״א פָתוּחַ מִכָּל צַד. כָּךְ פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְכָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. מַה יוּ״ד כָּפוּף כָּךְ יִהְיוּ כָל בָּאֵי הָעוֹלָם כְּפוּפִין. וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן. כֵּיוָן שֶׁרָאָה דָוִד כֵּן הִתְחִיל לְקַלֵּס בִּשְׁתֵּי אוֹתְיוֹת. הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי.

Rabi Judan Nasi se zeptal rabiho Šmuela bar Nachmana: Co znamená to, co je psáno: „Upravte cestu Jezdci na oblacích, v Jah je jeho jméno, a jásejte před ním“ (Ž 68,5)? Řekl mu: Není žádného místa, které by nemělo správce nad svým vchodem. A kdo je správcem nad vchodem všech? Svatý, budiž požehnán. „V Jah je jeho jméno“: Vchod [bija] je jeho jméno. Rabi Elazar mu řekl: Tvůj učitel tak nevykládal, ale: Jako král, který postavil palác na místě stok, na místě smetišť, na místě zápachu. Kdo přijde a řekne: Tento palác je na místě stok, na místě smetišť, na místě zápachu, copak neuráží? Tak ten, kdo říká: Zpočátku byl svět vodou ve vodě, ten uráží. Jako královská zahrada, nad níž je postavena horní místnost: smí se [do ní] dívat, ale ne dotýkat se.

רִבִּי יוּדָן נְשִׂיָיא שָׁאַל לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. מָהוּ דֵין דִּכְתִיב סוֹלּוּ לָרוֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו. אָמַר לֵיהּ. אֵין לָךְ כָּל מָקוֹם וּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְמוּנֶּה עַל בִּיָּה שֶׁלּוֹ. וּמִי מְמוּנֶּה עַל בִיאָה שֶׁבְּכוּלָּם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בְּיָהּ שְׁמוֹ. בִּי יָה שְׁמוֹ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי לָעְזָר. רַבָּךְ לָא הֲוָה דְרַשׁ כֵּן. אֶלָּא לְמֶלֶךְ שֶׁבָּנָה פַּלָטִין בִּמְקוֹם בִּיבִים בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת בִּמְקוֹם סָרִיּוֹת. מִי שֶׁהוּא בָא וְאוֹמֵר. הַפַּלָטִין הַזּוֹ בִּמְקוֹם בִּיבִין הוּא. בִּמְקוֹם אַשְׁפּוֹת הוּא. בִּמְקוֹם סָרִיּוֹת הוּא. אֵינוֹ פוֹגֵם. כָּךְ מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. כַּתְּחִילָּה הָיָה הָעוֹלָם מַיִם בְּמַיִם. הֲרֵי זֶה פוֹגֵם. לְפַרְדֵּיסוֹ שֶׁלְמֶלֶךְ וַעֲלִיָיה בְנוּיָה עַל גַּבָּיו. עָלָיו לְהַצִּיץ. אֲבָל לֹא לִיגַּע.

Bejt Šamaj říkají: Nejprve byla stvořena nebesa a potom země. Bejt Hilel říkají: Nejprve byla stvořena země a potom nebesa. Ti uvádějí důvod pro svá slova a oni uvádějí důvod pro svá slova. Jaký je důvod Bejt Šamaj? „Na počátku stvořil Bůh nebesa a zemi“ (Gn 1,1). Jako král, který udělal trůn; když ho udělal, udělal si podnožku: „Nebesa jsou můj trůn a země podnožka mých nohou“ (Iz 66,1). Jaký je důvod Bejt Hilel? „V den, kdy Hospodin Bůh učinil zemi a nebesa“ (Gn 2,4). Jako král, který stavěl palác; když postavil dolní [patra], postavil horní: „Má ruka založila zemi a má pravice rozepjala nebesa“ (Iz 48,13). Rabi Juda bar Pazi řekl: A toto podporuje Bejt Hilel: „Dávno jsi založil zemi a nebesa jsou dílem tvých rukou“ (Ž 102,26). Rabi Chanina řekl: Z místa, odkud Bejt Šamaj uvádějí důvod pro svá slova, je Bejt Hilel odrážejí. Jaký je důvod Bejt Šamaj? „Na počátku stvořil Bůh nebesa a zemi.“ Odtud je Bejt Hilel odrážejí: „A země byla“ (Gn 1,2): už byla. Rabi Jochanan jménem mudrců: Pokud jde o stvoření, předešla nebesa; pokud jde o dokončení, předešla země. Pokud jde o stvoření, předešla nebesa: „Na počátku stvořil Bůh…“ Pokud jde o dokončení, předešla země: „V den, kdy Hospodin Bůh učinil zemi a nebesa.“ Nebesa [stvořená] v první den podle Bejt Šamaj trvala tři dny a vydala svá plemena: první, druhý a třetí [den]; čtvrtý: „Buďte světla“ (Gn 1,14). Moře [stvořené] ve druhý den podle Bejt Šamaj trvalo tři dny a vydalo svá plemena: druhý, třetí a čtvrtý [den]; pátý: „Ať se vody zahemží“ (Gn 1,20). Země [stvořená] ve třetí den podle Bejt Šamaj trvala tři dny a vydala svá plemena: třetí, čtvrtý a pátý [den]; šestý: „Ať země vydá“ (Gn 1,24). Země [stvořená] v první den podle Bejt Hilel trvala dva dny a vydala svá plemena: první a druhý [den]; třetí: „Ať země vydá zeleň“ (Gn 1,11). Nebesa [stvořená] ve druhý den podle Bejt Hilel trvala dva dny a vydala svá plemena: druhý a třetí [den]; čtvrtý: „Buďte světla.“ Moře [stvořené] ve třetí den podle Bejt Hilel trvalo dva dny a vydalo svá plemena: třetí a čtvrtý [den]; pátý: „Ať se vody zahemží.“ Rabi Šimon ben Jochaj řekl: Divím se, jak se otcové světa mohli přít o stvoření světa, neboť já říkám: Nebesa a země byly stvořeny jen jako tato pánev a její poklice. Jaký je důvod? „Má ruka založila zemi a má pravice rozepjala nebesa“ (Iz 48,13). Rabi Elazar ben rabi Šimon řekl: Podle tohoto názoru, který řekl můj otec: Někdy uvádí [Písmo] nebesa před zemí a někdy zemi před nebesy. To však učí, že obojí je si rovno.

בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. שָׁמַיִם נִבְרְאוּ תְחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הָאָרֶץ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. הָאָרֶץ נִבְרֵאת תְּחִילָּה וְאַחַרְכָּךְ הַשָּׁמַיִם. אֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן וְאֵילּוּ מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה כִסֵּא. מִשֶׁעֲשָׂאוֹ עֶשָׂה אֻפֳּיפוֹדִיֹן שֶׁלּוֹ. הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. לַמֶּלֶךְ שֶׁעָשָׂה פַּלָטִין. מִשֶׁבָּנָה אֶת הַתַּחְתּוֹנִים עָשָׂה אֶת הָעֶלְיוֹנִים. אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִיפְּחָה שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. וְדָא מְסַיְיעָה לבֵית הִלֵּל. לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מִמָּקוֹם שֶׁבֵּית שַׁמַּי מֵבִיאֵין טַעַם לְדִבְרֵיהֶן מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. מִשָּׁם בֵּית הִלֵּל מְסַלְּקִין לוֹן. וְהָאָרֶץ הָיְתָה. כְּבָר הָיְתָה. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם חֲכָמִים. אִם לְבִירְיָיה שָׁמַיִם קָדְמוּ. וְאִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה. אִם לְבִירְיָיה שָׁמַיִם קָדְמוּ. בְּרֵאֹשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים וגו׳. אִם לְשִׁכְלוּל הָאָרֶץ קָדְמָה. בְּיוֹם עֲשׂוֹת יי אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. שָׁמַיִם בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת. יָם בַּשֵׁינִי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂה שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂה תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִישִּׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. אָרֶץ בַּשְּׁלִישִׁי כְּבֵית שַׁמַּי עָשָׂת שְׁלֹשָׁה יָמִים. וְעָשָׂת תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִישִּׁי. בַּשִּׁישִּׁי וְתּוֹצֵא הָאָרֶץ. אֶרֶץ בָּרִאשׁוֹן כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂת שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת רִאשׁוֹן וְשֵׁינִי. בַּשְּׁלִישִׁי תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ. שָׁמַיִם בַּשֵּׁינִי כְּבֵית הִלֵּל עַשׂוּ שְׁנֵי יָמִים. וְעָשׂוּ תוֹלְדוֹת שֵׁינִי וּשִׁלִישִׁי. בָּרְבִיעִי יְהִי מְאוֹרוֹת. יָם בַשְּׁלִישִׁי כְּבֵית הִלֵּל עַשָׂה שְׁנֵי יָמִים. וֳעָשָׂה תוֹלְדוֹת שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי. בַּחֲמִישִּׁי יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יֹוחַי. תָּמֵיהַּ אָנִי הֵיאַךְ נֶחְלְקוּ אָבוֹת הָעוֹלָם עַל בִּירְיַית הָעוֹלָם. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא כְלָפַּס הַזֶּה וּכְכִיסּוּיֵהּ. מַה טַעַם. אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִיפְּחָה שָׁמָיִם. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם כְּדַעַת הַזּוֹ שֶׁאָמַר אַבָּא פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים שָׁמַיִם לָאָרֶץ. פְּעָמִים שֶׁהוּא מַקְדִּים אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנִיהֶן שֵׁקוּלִים זֶה בָּזֶה.

Originál: Jerusalem Talmud Chagigah 2:1 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.