Taanit 4:5 תענית

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 4:5 · 24 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 2Důkaz 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Pět věcí se přihodilo našim otcům sedmnáctého tamuzu a pět devátého ava. Sedmnáctého tamuzu byly rozbity desky, byla zrušena denní oběť, bylo prolomeno město, Apostomus spálil Tóru a postavil sochu ve Svatyni. Devátého ava bylo našim otcům rozhodnuto, že nevstoupí do země, Chrám byl zničen poprvé i podruhé, byl dobyt Betar a město bylo zoráno.

משנה: חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵירְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְהוֹבְקְעָה הָעִיר וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. בְּתִשְׁעָה בְאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה וְנִלְכְּדָה בֶּיתָּר וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.

GEMARA: Je psáno: „Sláva Hospodinova spočinula na hoře Sinaj a oblak ji přikrýval šest dní; sedmého dne zavolal Mojžíše“ (Ex 24,16). „A Mojžíš vystoupil“ (Ex 24,18). Sedmý [den] je po Desateru a začátek čtyřiceti. Mojžíš jim řekl: Čtyřicet dní budu na hoře. Když nastal čtyřicátý den a nepřišel, hned: „Lid viděl, že Mojžíš meškal sestoupit z hory“ (Ex 32,1). A když nastala šestá hodina a nepřišel, hned: „Lid se shromáždil k Áronovi a řekli mu: Vstaň, udělej nám bohy, kteří půjdou před námi“ atd. (Ex 32,1). „Hospodin řekl Mojžíšovi: Jdi, sestup, neboť se zkazil tvůj lid“ atd. (Ex 32,7). „Jozue uslyšel hlas lidu v jeho křiku a řekl Mojžíšovi: Hlas války v táboře“ (Ex 32,17). Mojžíš řekl: Člověk, který bude jednou vládnout nad šedesáti myriádami, neumí rozlišit mezi hlasem a hlasem? „Řekl: Není to hlas pokřiku vítězství ani hlas pokřiku porážky; hlas pokřiku já slyším“ (Ex 32,18). Rabi Asi řekl: Hlas chvály modly já slyším. Rabi Judan jménem rabi Asiho: Není pokolení, které by nemělo unci z hříchu zlatého telete. „Když se přiblížil k táboru, viděl tele a tance“ (Ex 32,19). Rabi Chilkija jménem rabi Achy: Z toho plyne, že člověk nemá soudit podle odhadu. Mojžíš vyložil závěrem od lehčího k těžšímu: Jestliže o Pesachu, který je jediným přikázáním, je řečeno: „Žádný neobřezanec z něho nebude jíst“ (Ex 12,48), tím spíše Tóra, v níž jsou obsažena všechna přikázání. „Mojžíš vzplanul hněvem, odhodil z ruky desky a rozbil je pod horou“ (Ex 32,19). Rabi Jišmael učil: Svatý, budiž požehnán, mu řekl, aby je rozbil, [neboť je řečeno:] „Napíšu na desky slova, která byla na prvních deskách, které jsi rozbil“ (Ex 34,1). Řekl mu: Dobře jsi udělal, že jsi je rozbil. Rabi Šmuel bar Nachman jménem rabi Jonatana: Desky byly dlouhé šest dlaní a široké tři. Mojžíš držel dvě dlaně a Svatý, budiž požehnán, dvě dlaně, a dvě dlaně byly volné uprostřed. Když Izrael učinil onen čin, Svatý, budiž požehnán, je chtěl vyrvat z ruky Mojžíše. Ale ruka Mojžíšova přemohla a vyrval mu je. To je to, čím ho Písmo na konci chválí, když říká: „a v celé mocné ruce“ (Dt 34,12). [Řekl Bůh:] Pokoj ruce, která mě přemohla! Rabi Jochanan jménem rabi Josiho bar Abaje: [Desky] chtěly uletět a Mojžíš je držel, [neboť je psáno:] „Uchopil jsem obě desky“ (Dt 9,17). Učí se jménem rabi Nechemji: Samo písmo uletělo. Rabi Ezra jménem rabi Jehudy birabi Simona: Desky byly břemenem čtyřiceti sea a písmo je neslo. Když písmo uletělo, ztěžkly v Mojžíšových rukou, spadly a rozbily se.

הלכה: כָּתוּב וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יי עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וַיַּעַל מֹשֶׁה. שְׁבִיעִי שֶׁהוּא לַאַחַר הַדִּיבְּרוֹת וּתְחִילָּה לָאַרְבָּעִים. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה. אַרְבָּעִין יוֹמִין אֲנָא מֵיעֲבֲד בְּטוּרָא כֵּיוָן שְׁהִגִּיעַ יוֹם אַרְבָּעִים וְלֹא בָא. מִיַּד וַיַּרְא הָעָם כִּי בוֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִ‌ן הָהָר. וְכֵיוָן שְׁהִגִּיעַ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָא. מִיַּד וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ וגו׳. וַיֹּאמֶר יי אֶל מֹשֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ וגו׳. וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה קוֹל מִלְחָמָה בַּמַּחֲנֶה. אָמַר מֹשֶׁה. אָדָם שֶׁהוּא עָתִיד לְהַנְהִיג שְׂרָרָה עַל שִׂשִּׁים רִיבּוֹא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַבְחִין בֵּין קוֹל לְקוֹל. וַיֹּאמֶר אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה וְאֵין קוֹל עֲנוֹת חֲלוּשָׁה קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. אָמַר רִבִּי יָסָא. קוֹל קִילוּס עֲבוֹדָה זָרָה אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ. רִבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רִבִּי יָסָא. אֵין כָּל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאֵין בּוֹ אוּנְקִי אַחַת מֵחֶטִיוֹ שֶׁלְעֶגֶל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחוֹלוֹת. רִבִּי חִלְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. מִיכָּן שֶׁלָּא יְהֵא אָדָם דָּן (עוּמָדוֹת) [אוּמָדוֹת]. דָּרַשׁ מֹשֶׁה מִקַּל וָחוֹמֶר. מָה אִם פֶּסַח שֶׁהִיא מִצְוָה יְחִידִית נֶאֱמַר בּוֹ כָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. הַתּוֹרָה שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלּוּחוֹת וַיְשַׁבֵּר אוֹתָם תַּחַת הָהָר. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ שֶׁיִּשְׁבְּרֵם. [שֶׁנֶּאֱמַר] וְאֶכְתֹּב עַל הַלּוּחוֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר שִׁיבַּרְתָּ. אָמַר לוֹ. יָפֶה עָשִׂיתָ שֶׁשִּׁיבַּרְתָּ. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. הַלּוּחוֹת הָיוּ אוֹרְכָן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה. וְהָיָה מֹשֶׁה תָפוּשׂ בִּטְפָחַיִים וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטְפָחַיִים וּטְפָחַיִים רֵיוַח בָּאֶמְצָע. כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחוֹטְפָן מִיָּדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה. וְגָבְרָה יָדוֹ שֶׁלְמֹשֶׁה וְחָטְפָן מִמֶּנּוּ. הוּא שֶׁהַכָּתוּב מְשַׁבְּחוֹ בַּסּוֹף וְאוֹמַר וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. יְיֵא שְׁלָמָא עַל יָדָא דְגָבֵרָת עַל מִינָא. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בַּר אַבַּיי. [הַלּוּחוֹת] הָיוּ מְבַקְּשִׁין לִפְרוֹחַ וְהָיָה מֹשֶׁה תוֹפְשָׂן. [דִּכְתִיב] וָאֶתְפּוֹשׂ בִּשְׁנֵי הַלּוּחוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נְחֶמְיָה. הַכְּתָב עַצְמוֹ פָרַח. רִבִּי עֶזְרָה בְשֵׁם רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי סִימוֹן. הַלּוּחוֹת הָיוּ מַשּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה וְהַכְּתָב הָיָה סוֹבִלָן. כֵּיוָן שֶׁפָּרַח הַכְּתָב כָּבְדוּ עַל יָדָיו שֶׁלְמֹשֶׁה וְנָפְלוּ וָנִשְׁתַּבְּרוּ.

„Byla zrušena denní oběť.“ Rabi Simon jménem rabi Jehošuy ben Leviho: Za dnů řeckého království jim spouštěli [přes hradbu] dva koše zlata a vytahovali dva beránky. Jednou jim spustili dva koše zlata a oni jim vytáhli dvě kůzlata. V tu hodinu Svatý, budiž požehnán, osvítil jejich oči a našli dva beránky v komoře beránků. O té hodině svědčil rabi Jehuda ben Aba, že ranní denní oběť byla přinesena ve čtvrté hodině. Rabi Levi řekl: I za dnů tohoto ničemného království jim spouštěli dva koše zlata a vytahovali jim dvě kůzlata. A nakonec spustili dva koše zlata a vytáhli jim dvě prasata. Nedosáhli ani poloviny hradby, když se prase zapřelo a skočilo ze země Izraele čtyřicet parsa. V tu hodinu to způsobily hříchy a denní oběť byla zrušena a Chrám byl zničen.

וּבָטַל הַתָּמִיד. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בִּימֵי מַלְכוּת יָוָון הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין שְׁנֵי כְבָשִׂים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עֵינֵיהֶם וּמָצְאוּ שְׁנֵי טְלָאִים בְּלִישְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הֵעִיד רִבִּי יְהוּדָה בֶּן אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁלְשַׁחַר שֶׁקָּרַב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאָמַר רִבִּי לֵוִי. אַף בִּימֵי מַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְּשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. וּבַסּוֹף שִׁילְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁלְזָהָב וְהֶעֱלוּ לָהֶם שְׁנֵי חֲזִירִים. לֹא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְמַחֲצִית הַחוֹמָה עַד (שֶׁנָּתַץ) [שֶׁנָּעַץ] הַחֲזִיר וְקָפַץ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים פַּרְסָה. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה גָרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטַל הַתָּמִיד וְחָרַב הַבַּיִת.

Rabi Šimon ben Jochaj učil: Akiva, můj mistr, vykládal: „Takto praví Hospodin zástupů: Půst čtvrtého [měsíce], půst pátého, půst sedmého a půst desátého bude domu Izraele k veselí a radosti“ (Za 8,19). Půst čtvrtého — to je sedmnáctý tamuz, den, kdy byly rozbity desky, byla zrušena denní oběť, bylo prolomeno město, Apostomus spálil Tóru a postavil sochu ve Svatyni. Půst pátého — to je devátý av, kdy byl Chrám zničen poprvé i podruhé. Půst sedmého — to je třetí tišri, kdy byl zabit Gedalja ben Achikam. Půst desátého — to je desátý tevet, den, kdy se babylónský král opřel o Jeruzalém.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צוֹם הַחֲמִישִׁי. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָיה. צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צוֹם הָעֲשִׂירִי. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁסָּמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם.

„Bylo prolomeno město.“ Je psáno: „Devátého dne měsíce bylo město prolomeno“ (Jr 39,2), a ty říkáš toto? Rabi Tanchum bar Chanilaj řekl: Je zde zmatek ve výpočtech. To je, co je psáno: „V jedenáctém roce, prvního dne měsíce, stalo se ke mně slovo Hospodinovo: Synu člověka, protože Tyros řekl o Jeruzalémě: Hurá!“ (Ez 26,1–2). Co znamená „hurá“? Řekneš-li, prvního ava, ještě nebyl spálen. Řekneš-li, prvního elulu, za den a noc vyšel posel z Jeruzaléma a přišel do Tyru? Ale je zde zmatek ve výpočtech. Rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš. Rabi Jochanan řekl: Jako král, který seděl a počítal účty. Přišli a řekli mu: Tvůj syn byl zajat. A jeho účty se zmátly. Řekl: Ať je toto počátek účtů. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Jako král, který seděl a počítal své účty. Přišli a řekli mu: Tvůj syn byl zajat a posvěcen. Řekl: Ať je toto počátek účtů. Rabi Mana se ptal: Dobrá, zmátly se pro minulost; snad [i] pro budoucnost? Ať podle toho, kdo říká devátého dne měsíce, nebo podle toho, kdo říká sedmnáctého, [v čem se liší?] Je dvacet jedna dní ode dne, kdy bylo město prolomeno, do dne, kdy byl zničen Chrám. Rabi Avuna řekl: Znamení: „Vidím mandloňovou hůl“ (Jr 1,11). Jako tato mandloň od chvíle, kdy vyráží poupata, do chvíle, kdy dokončí své plody, [potřebuje] dvacet jedna dní, tak ode dne, kdy bylo město prolomeno, do dne, kdy byl zničen Chrám, je dvacet jedna dní. Kdo říká devátého dne měsíce: Prvního ava byl Chrám zničen. Kdo říká sedmnáctého: Devátého ava byl Chrám zničen.

וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. כָּתוּב בְּתִשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ הוֹבְקְעָה הָעִיר וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִילַאי. קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ הָיָה דְבַר יי אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צּוֹר עַל יְרוּשָׁלַם הֶאָח. מָהוּ הֶאַח. אִין תִּימַר. בְּאֶחָד בְּאַב. עַדַּיִין לָא נִשְׂרַף. אִין תֵּימַר בְּאֶחָד בְּאֶלּוּל. [בְּ]יוֹם וָלַיְלָה נְפַק בַּלְדָּרָה מִן יְרוּשָׁלִַם וְאָתֵי לְצוֹר. אֶלָּא קִילְקוּל חֶשְׁבוֹנוֹת יֵשׁ כָּאן. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹת. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ. וְנִתְקַלְקְלוֹ חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. לַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ. נִשְׁבָּה בִּנְךָ וְנִתְקַדֵּשׁ. אָמַר. יֵיעָשֶׂה זֶה רֹאשׁ לַחֶשְׁבוֹנוֹת. רִבִּי מָנָא בָעִי. נִיחָא נִתְקַלְקְלוֹ לְשֶׁעָבַר. דִּילְמָא לְהַבָּא. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. [מַה בֵינִיהוֹן.] עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּנָה. סִימָנָא מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רוֹאֶה. מָה הַלּוּז הַזֶּה מִשֶּׁהוּא מוֹצִיא אֶת נִיצּוֹ וְעַד שֶׁהוּא גוֹמֵר אֶת פֵּירוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. כָּךְ מִיּוֹם שְׁהוֹבְקְעָה הָעִיר וְעַד יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. מָאן דְּאָמַר. בַּתִּשְׁעָה לַחוֹדֶשׁ. (בְּשִׁבְעָה עָשָׂר) [בְּאֶחָד] בְּאַב חָרַב הַבַּיִת. מָאן דְּאָמַר בְּשִׁבְעָה עָשָׂר. בְּתִשְׁעָה בְאַב חָרַב הַבַּיִת.

Rabi Šimon ben Jochaj učil: Akiva, můj mistr, vykládal: „Takto praví Hospodin zástupů: Půst čtvrtého [měsíce], půst pátého, půst sedmého a půst desátého“ atd. (Za 8,19). Půst čtvrtého — to je sedmnáctý tamuz, den, kdy byly rozbity desky, byla zrušena denní oběť, bylo prolomeno město, Apostomus spálil Tóru a postavil sochu ve Svatyni. Půst pátého — to je devátý av, kdy byl Chrám zničen poprvé i podruhé. Půst sedmého — to je třetí tišri, den, kdy byl zabit Gedalja ben Achikam. Půst desátého — to je desátý tevet, kdy se babylónský král opřel o Jeruzalém. To je, co je psáno: „Stalo se ke mně slovo Hospodinovo v devátém roce, v desátém měsíci, desátého dne měsíce: Synu člověka, zapiš si jméno tohoto dne, právě tohoto dne; babylónský král se opřel o Jeruzalém“ (Ez 24,1–2). A já říkám: Půst desátého je pátý tevet, den, kdy přišla zpráva do vyhnanství. To je, co je psáno: „Stalo se v jedenáctém roce, v pátém [měsíci], pátého dne měsíce našeho vyhnanství, přišel ke mně uprchlík z Jeruzaléma a řekl: Město bylo prolomeno“ (Ez 33,21). V Judsku se však postí kvůli události a ve vyhnanství kvůli zprávě. Rabi Akiva vykládal první naposled a poslední jako první. A já vykládám první jako první a poslední naposled. A já považuji svá slova za přijatelnější než slova rabi Akivy.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ. כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי וגו׳. צוֹם הָרְבִיעִי זֶה שִׁבְעָה עָשָׂר בַּתַּמּוּז. יוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת. וּבָטַל הַתָּמִיד. וְהוֹבְקְעָה הָעִיר. וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. צוֹם הַחֲמִישִׁי. זֶה תִשְׁעָה בְאַב. שֶׁבּוֹ חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָיה. צוֹם הַשְּׁבִיעִי זֶה שְׁלֹשָׁה בַתִּשְׁרֵי. יוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם. צוֹם הָעֲשִׂירִי. זֶה עֲשָׂרָה בַטֵּבֵת. שֶׁבּוֹ סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלִַם. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי דְבַר יי אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחוֹדֶשׁ לֵאמֹר בֶּן אָדָם כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַם. וַאֲנִי אוֹמֵר. צוֹם הָעֲשִׂירִי זֶה חֲמִשָׁה בַטֵּבֵת. יוֹם שֶׁבָּאָת שְׁמוּעָה לַגּוֹלָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בִּ[ע]שְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּחֲמִישִׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחוֹדֶשׁ בְּגָלוּתֵינוּ בָּא אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלַם לֵאמֹר הוֹבְקְעָה הָעִיר. אֶלָּא שֶׁבִּיהוּדָה מִתְעַנִּין עַל הַמַּעֲשֶׂה. וּבַגָּלִיּוֹת עַל הַשְּׁמוּעָה. רִבִּי עֲקִיבָה דָרַשׁ רִאשׁוֹן אַחֲרוֹן וְאַחֲרוֹן רִאשׁוֹן. וַאֲנִי דוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. וַאֲנִי רוֹאֶה אֶת דְּבָרַיי מִדִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה.

„Apostomus spálil Tóru.“ Kde ji spálil? Rabi Acha řekl: Na brodu u Lodu. A mudrci říkají: Na brodu u Tarlusy. „A postavil sochu ve Svatyni.“ Někteří tanaité učí: Byla postavena. Kdo říká „byla postavena“: socha Menašeho. Kdo říká „postavil“: socha Apostoma. Proč tento [den] neustanovili jako půst? Chinena, otec Bar Jenty, jménem rabi Benaji: Protože to většina pospolitosti nepřijala. Rabi Jehošua ben Levi řekl: Všechno, co se stalo při tomto [prvním Chrámu], se vrátilo, a všechno, co se stalo při tomto [druhém], se nevrátilo. Rabi Levi řekl: Je psáno: „Které člověk bude konat a bude jimi žít“ (Lv 18,5). A světlo očí člověka se vrací až po čtyřiceti dnech.

וְשָׂרַף אַפּוֹסְטוֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה. אֵיכָן שְׂרָפָהּ. רִבִּי אָחָא אָמַר. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּלוֹד. וְרַבָּנִן אָמְרֵי. בְּמַעֲבַרְתָּא דְּטַרְלוֹסָה. וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הוּעֲמַד. מָאן דְּאָמַר הוּעֲמַד. צַלְמוֹ שֶׁלְמְנַשֶּׁה. מָאן דְּאָמַר. הֶעֱמִיד. צַלְמוֹ שֶׁלְאַפּוֹסְטוֹמוֹס. מִפְּנֵי מַה לֹא קָבְעוּ אוֹתוֹ תַעֲנִית. חִינְנָא אָבוֹי דְבַר יַנְטָה בְשֵׁם רִבִּי בְּנָיָיה. שֶׁלֹּא קִיבְּלוּ רוֹב צִיבּוּר עֲלֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה חָזַר. וְכָל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה בָזֶה לֹא חָזַר. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. וְאֵין מָאוֹר עֵינָיו שֶׁלְאָדָם חוֹזֵר אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם.

To je, co je psáno: „Stalo se druhého roku, druhého měsíce, dvacátého dne měsíce“ atd. (Nu 10,11). A je psáno: „Vydali se od hory Hospodinovy na tři dny cesty“ (Nu 10,33). Rabi Zecharja, zeť rabi Leviho: Jako ty děti, které utekly ze školy a vyšly do vesnic. Téhož dne propukli v chtivost: „až do měsíce dní, dokud vám nevyjde z nosu“ (Nu 11,20). A sedm dní Mirjam: „A Mirjam byla zavřena vně tábora“ (Nu 12,15). A čtyřicet dní vyzvědačů: „Vrátili se z prozkoumání země po čtyřiceti dnech“ (Nu 13,25). „Šli a přišli k Mojžíšovi a Áronovi“ atd. (Nu 13,26). Přišli a našli je, jak se zabývají halachami o chale a orle. Řekli jim: Do země nevstoupíte, a vy se zabýváte halachami o chale a orle! Hned: „Celá obec pozvedla a vydala svůj hlas a lid plakal té noci“ (Nu 14,1). Řekl jim: Vy jste přede mnou plakali pláčem marným; při životě! Vy budete jednou plakat pláčem skutečným. „Hořce pláče v noci“ (Pl 1,2). Rabi Šimon ben Jochaj učil: Je psáno: „Mojžíš slyšel lid, jak pláče po svých rodinách“ atd. (Nu 11,10) — kvůli šesti zakázaným svazkům, které jim Mojžíš zakázal.

הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁינִית בַּחוֹדֶשׁ הַשֵּׁינִי בְּעֶשְׂרִים בַּחוֹדֶשׁ וגו׳. וְכָתוּב וַיִּסְעוּ מֵהַר יי דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים. רִבִּי זְכַרְיָה חַתְנֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי. לְאִילֵּין טַלְיָיא דְמִיתְפַּנֵּיי מִן סִיפְרָא וְנַפֵקוּן לוֹן [בכ]פָרֵיי. בּוֹ בַיּוֹם נִתְאַווּ תַאֲוָה. עַד חוֹדֶשׁ יָמִים עַד אֲשֶׁר יֵצֵא מֵאַפְּכֶם. וּבְשִׁבְעַת יְמֵי מִרְיָם. וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וּבְאַרְבָּעִים יוֹם שֶׁל מְרַגְּלִים. וַיָּשׁוּבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם. וַיֵּלְכוּ וַיָּבוֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וגו׳. אֲתוֹן אַשְׁכְּחִינוֹן עֲסִיקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. אָמְרוּ לָהֶן. לָאָרֶץ אֵין אַתֶּם נִכְנָסִין וְאַתֶּם עֲסוּקִין בְּהִילְכוֹת חַלָּה וְעָרְלָה. מִיַּד וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הוּא. אָמַר לָהֶן. אַתֶּם בְּכִיתֶם לְפָנַי בְכִיָיה שֶׁלְתִּפְלוּת. חַיַּי. עֲתִידִין אַתֶּם לִבְכּוֹת בְּכִיָיה שֶׁלְמַמָּשׁ. בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה. תַּנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כָּתוּב וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בּוֹכֶה לְמִשְׁפְּחוֹתָיו וגו׳. עַל שֵׁשׁ עֲרָיוֹת שֶׁאָסַר לָהֶן מֹשֶׁה.

Řekl jim: Přesto, co jste viděli? Řekli mu: „Je to země, která pohlcuje své obyvatele“ (Nu 13,32). V každém městě, do něhož jsme vešli, jsme nacházeli mrtvé. Svatý, budiž požehnán, jim řekl: O dobrodiní, které jsem vám prokázal, jste řekli: Je to země, která pohlcuje své obyvatele! V každém městě, do něhož vešli, zemřel nejlepší muž města. Zatímco se jím zabývali, celé město naříkalo, a oni mezitím odešli a nikdo o nich nevěděl. A nadto jste řekli: „Byli jsme ve svých očích jako kobylky, a tak jsme byli v jejich očích“ (Nu 13,33). Víte, co jsem pro vás před jejich tváří udělal? Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Mluvili slova proti Výsostem: „Vždyť je silnější než my“ (Nu 13,31). Řekli: Jakoby ani On si s nimi neporadil. Rabi Levi jménem rabi Chamy bar Chaniny: „S hlukem velkého ryku“ (Jr 11,16) — kvůli hlasu velkého ryku, který jste vydali, „zapálil na něm oheň a jeho ratolesti se ulámaly“ (Jr 11,16).

אֲמַר לוֹן. אֲפִילוּ כֵן מַה חֲמִיתוֹן. אָמְרוּן לֵיהּ. אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא. כָּל קֵירְוָוא דַהֲוִינָן עָלִין תַּמָּן הֲוִינָן מַשְׁכַּחִין מֵתִין. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם אָמַרְתֶּם אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא. כָּל קִירְיָיה דַהֲווֹן עָלֵין בָּהּ הֲוָה טָב קַרְתָּא מַיִית. עַד דַּהֲווֹן מִיטַפְּלִין בֵּיהּ הֲווֹן מְיַילְּלִין קַרְתָּא וְנַפְקִין לוֹן וּבַר נַשׁ לָא יְדַע בְּהוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאַמַרְתוֹן וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם. יָדְעִין הֲוִיתוֹן מַה דַהֲוִינָא עֲבַד לְכוֹן בְּאַפֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּיבְּרוּ [דְבָרִים] כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. אָמְרוּ. כִּבְיָכוֹל אֶפִילוּ לָא יְכִיל לְהוֹן. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדוֹלָה. לְקוֹל (הַמִּילַּה) [הֲמוּלָה] הַגְּדוֹלָה שֶׁאָמַרְתֶּם. הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו.

Učí se: Rabi Josi říká: Den, kdy byl Chrám zničen, byl po skončení Šabatu a po skončení sedmého roku, ve stráži Jehojariva, devátého ava. A tak i podruhé. V obou případech levité stáli na pódiu a říkali: „Obrátil na ně jejich nepravost a v jejich zlobě je vyhladí, vyhladí je Hospodin, náš Bůh“ (Ž 94,23). Rabi Šimon ben Lakiš se zeptal před rabi Jochananem: Smí se říkat zpěv bez úliteb? Řekl mu: Slyšme to z toho, co se učí: V obou případech levité stáli na pódiu a říkali: „Obrátil na ně jejich nepravost“ atd. Rabi Abahu řekl: Rozcházeli se rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš. Rabi Jochanan řekl: Říká se zpěv bez úliteb. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Neříká se zpěv bez úliteb. Rabi Jochanan namítl rabi Šimonovi ben Lakišovi: Vždyť se učí: V obou případech levité stáli na pódiu a říkali: „Obrátil na ně jejich nepravost.“ Rabi Šimon ben Lakiš mu řekl: Co z toho vyvozuješ? Řekl mu: Protože kdyby byly úlitby, byl by to čas zpěvu. Rabi Jochanan řekl: Zpěv toho dne. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Zpěv včerejšího dne.

תַּנֵּי. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת הָיָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁלְיְהוֹיָרִיב בְּתִשְׁעָה בִאַב. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם יַצְמִיתֵם יי אֱלֹהֵינוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מָהוֹ לוֹמַר שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם וגו׳. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מְאַחַר שֶׁאִילּוּ נְסָכִים הָיוּ זְמַנּוֹ שֶׁלְשִׁיר הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל.

Rabi Levi řekl: Jehojariv — muž; Meron — město; Mesarvej — vydal (masar) dům (bajta) nepřátelům. Rabi Berechja řekl: [Jehojariv] — Jah se přel (Jah heriv) se svými syny, protože se vzepřeli a odporovali mu. Jedaja Amok Ciporim — Jah poznal (Jah jada) hlubokou radu (eca amuka) v jejich srdci a vyhnal je do Cipor.

אָמַר רִבִּי לְוִי. יְהוֹיָרִיב גַּבְרָה מֵירוֹן קַרְתָּה. מְסַרְבֵיי. מְסַר בֵּיְיתָא לִשׂנָאַיָיא. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. [יְהוֹיָרִיב] י״ה הֵרִיב עִם בָּנָיו עַל שֶׁמָּרוּ וְסָרְבוּ בוֹ יְדַעְיָה עָמוֹק צִיפּוֹרִים. יְדַע יָ״ה עֵיצָה עֲמוּקָה שֶׁבְּלִיבָּם וְהֶגְלָם לְצִיפּוֹרִין.

„Byl dobyt Betar.“ Rabi vykládal dvacet čtyři příběhů k [verši] „Pohltil Hospodin a neslitoval se“ (Pl 2,2), a rabi Jochanan vykládal šedesát. Byl snad rabi Jochanan větší než Rabi? Ale protože Rabi byl blízko zničení Svatyně, byli tam starci, kteří si to pamatovali, a když vykládal, plakali, utichli a vstali. Učí se: Rabi Jehuda birabi Ilaj řekl: Baruch, můj mistr, vykládal: „Hlas je hlas Jákobův a ruce jsou ruce Ezauovy“ (Gn 27,22). Hlas Jákobův křičí kvůli tomu, co mu učinily ruce Ezauovy v Betaru.

וְנִלְכְּדָה בֵּיתְתָּר. רִבִּי הֲוָה דְרַשׁ עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה עוֹבְדִין בְּבִּילַּע יי וְלֹא חָמַל. וְרִבִּי יוֹחָנָן דְּרַשׁ אֲשִׁיתִּין. וְרִבִּי יוֹחָנָן יְתִיר עַל רִבִּי. אֶלָּא עַל יְדֵי דְּרִבִּי הֲוָה סְמִיךְ לְחֻרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא הֲוָה תַמָּן סַבִּין נְהִירִין וַהֲוָה דְרַשׁ וְאִינּוּן בָּכֵיי וּמִשְׁתַּתְּקִין וְקַיְימִין לֹון. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִלָעִאי. בָּרוּךְ רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו. קוֹלוֹ שֶׁלְיַעֲקֹב צָוַוח מִמָּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ יָדָיו שֶׁלְעֵשָׂו בְּבִיתְתָּר.

Rabi Šimon ben Jochaj učil: Akiva, můj mistr, vykládal: „Vyšla hvězda (kochav) z Jákoba“ (Nu 24,17) — vyšel Kozva z Jákoba. Rabi Akiva, když viděl Bar Kozivu, říkal: Toto je král Mesiáš. Rabi Jochanan ben Torta mu řekl: Akivo, tráva ti vyroste z tváří, a Syn Davidův ještě nepřijde. Rabi Jochanan řekl: Hlas císaře Hadriána zabíjí v Betaru osmdesát tisíc myriád. Rabi Jochanan řekl: Osmdesát [tisíc] párů trubačů obklopovalo Betar. Každý z nich velel několika vojskům. Byl tam Ben Koziva a měl dvě stě tisíc mužů s uťatým prstem. Mudrci mu vzkázali: Dokdy budeš Izraelity činit mrzáky? Řekl jim: A jak je možné je jinak vyzkoušet? Řekli mu: Každý, kdo nedokáže jedoucí na svém koni vytrhnout cedr z Libanonu, ať není zapsán do tvého vojska. Měl dvě stě tisíc takových a dvě stě tisíc takových. A když vycházel do boje, říkal: Pane světa, nepomáhej a nezahanbuj! „Nezavrhl jsi nás, Bože, a nevycházíš s našimi vojsky?“ (Ž 60,12). Tři a půl roku Hadrián obléhal Betar. Rabi Elazar z Modiinu seděl v žíni a popelu, modlil se každý den a říkal: Pane světů, nezasedej dnes k soudu, nezasedej dnes k soudu! Hadrián chtěl odejít. Jeden Samaritán mu řekl: Neodcházej, neboť vidím, co udělat, a vydám ti město. Vešel stokou do města. Vešel a našel rabi Elazara z Modiinu, jak stojí a modlí se. Předstíral, že mu šeptá do ucha. Obyvatelé města ho viděli a přivedli ho k Ben Kozivovi. Řekli mu: Viděli jsme, jak tento stařec hovoří s tvým přítelem. Řekl mu: Co jsi mu řekl a co on řekl tobě? Řekl mu: [Jestliže] ti to řeknu, král mě zabije; a jestliže ti to neřeknu, ty mě zabiješ. Lépe, ať mě zabije král než ty. Řekl mu: Řekl mi, že vydám město. Přišel k rabi Elazarovi z Modiinu. Řekl mu: Co ti řekl tento Samaritán? Řekl mu: Nic. Co jsi mu řekl? Řekl mu: Nic. Kopl ho a zabil ho. Hned vyšel hlas z nebe a řekl: „Běda ničemnému pastýři, který opouští ovce! Meč na jeho rámě a na jeho pravé oko! Jeho rámě zcela uschne a jeho pravé oko zcela pohasne“ (Za 11,17). Zabil jsi rabi Elazara z Modiinu, rámě všeho Izraele a jejich pravé oko! Proto rámě toho muže zcela uschne a jeho pravé oko zcela pohasne. Hned byl Betar dobyt a Ben Koziva zabit. Přinesli jeho hlavu k Hadriánovi. Řekl jim: Kdo ho zabil? Jeden Samaritán mu řekl: Já jsem ho zabil. Řekl mu: Ukaž mi jeho mrtvolu. Ukázal mu ji. Našel hada ovinutého kolem ní. Řekl: Kdyby ho nezabil jeho Bůh, kdo by ho mohl zabít? A vztáhl na něho: „Kdyby je jejich Skála neprodala a Hospodin je nevydal“ (Dt 32,30). Zabíjeli v nich, až se kůň ponořil do krve po nozdry. A krev valila balvany o váze čtyřiceti sea, až krev tekla do moře čtyři míle. Řekneš-li, že [Betar] je blízko moře — vždyť je od moře vzdálen čtyřicet mil. Říkali: Tři sta mozků dětí našli na jednom kameni. A našli tři koše kousků tefilin, po devíti sea; a někteří říkají devět [košů] po třech sea. Učí se: Raban Šimon ben Gamliel říká: V Betaru bylo pět set škol a nejmenší z nich neměla méně než pět set dětí. A říkaly: Přijdou-li na nás nepřátelé, vyjdeme proti nim s těmito rydly a vyklovneme jim oči. Když to však způsobily hříchy, zavinuli každého do jeho svitku a spálili ho. A ze všech nezůstal nikdo než já. A vztáhl na sebe: „Mé oko působí mé duši bolest nad všemi dcerami mého města“ (Pl 3,51). Ničemný Hadrián měl velkou vinici, osmnáct mil na osmnáct mil, jako z Tiberiady do Cipor. Obehnal ji plotem z padlých v Betaru, do výšky člověka s nataženýma rukama. A nenařídil, aby byli pohřbeni, dokud nepovstal jiný král a nenařídil, aby byli pohřbeni.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב. דָּרַךְ כּוֹזִבָּא מִיַּעֲקֹב. רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר. דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בֵּן תּוֹרְתָא. עֲקִיבָה. יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ (וְאַדַּיִין) [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹל אַדְרִיָינוּס קַיְסָר הוֹרֵג בְּבֵיתְתָּר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִיבּוֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] זוּג שֶׁלְתוֹקְעֵי קְרָנוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אֶת בֵּיתְתָּר. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְמוּנֶּה עַל כַּמָּה חַיָילוֹת. וְהָיָה שָׁם בֶּן כּוֹזִבָּה וְהָיָה לֹו מָאתַיִם אֶלֶף מְטִיפֵי אֶצְבַּע. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ לוֹ. עַד אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין. אָמַר לָהֶן. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹדְקָן. אָמְרוּ לוֹ. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וְעוֹקֵר אֶרֶז מִן לְבָנוֹן לָא יִהיֶה נִכְתָּב בְּאִיסְרַטְיָא שֵּׁלָּךְ. וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ וּמָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ. וְכַד דַּהֲוָה נְפַק לִקְרָבָא הֲוָה אֲמַר. רִיבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא. לֹא תִסְעוֹד וְלֹא תִ[כְסוֹף]. הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשָׂה אַדְרִיָינוּס מַקִּיף עַל בֵּיתְתָּר. וַהֲוָה רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק וְעַל הָאֶפֶר וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. בְּעָא אַדְרִיָינוּס מֵיזַל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד כּותַיי. לָא תֵיזִיל לָךְ. דַּאֲנָא חֲמִי מַה מֵיעֲבַד וּמַשְׁלִים לָךְ מְדִינְתָא. עָאַל לֵיהּ מִן בַּיְבָא דִמְדִינִתָא. עָאַל וְאַשְׁכָּח רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי קָאִים מַצְלִי. עֲבַד נַפְשֵׁיהּ לְחִישׁ לֵיהּ בְּגַו אוּדְנֵיהּ. חֶמוּנֵיהּ בְּנֵי מְדִינְתָא וְאַיְיתוּנֵיהּ גַּבֵּי בֶּן כוֹזִבָּא. אָמְרוּן לֵיהּ. חֲמִינָן הָהֵן סַבָּא מִשְׁתָּעֵי לַחֲבִיבָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אָמְרָת לֵיהּ וּמַה אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. [אִין] אֲנָא אֲמַר לָךְ מַלְכָּא קְטַל לִי. וְאִי לָא אֲנָא אֲמַר לָךְ אַתְּ קְטַל יָתִי. טַב לִי מַלְכָּא קְטַל יָתִי וְלָא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי דַאֲנָא מַשְׁלִים מְדִינְתָא. אֲתַא גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה אֲמַר לָךְ הָדֵין כּוּתַיָיא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. מָה אָמְרָת לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. יְהַב לֵיהּ חַד בְּעוּט וְקָטְלֵיהּ. מִיַּד יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה. הוֹי רוֹעִי הָאֱלִיל עוֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרוֹעוֹ יָבֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. הָרַגְתָּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי זְרוֹעָן שֶׁלכָּל יִשְׂרָאֵל וְעֵין יְמִינָם. לְפִיכָךְ זְרוֹעוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. מִיַּד נִלְכְּדָה בֵיתָתָּר וְנֶהֱרַג בֶּן כּוֹזִבָּה. אַתּוֹן טְעִינִין רִישֵׁיהּ גַּבֵּי אַדְרִיָינוּס. אֲמַר לוֹן. מָאן קְטַל הָדֵין. אֲמַר לֵיהּ חַד כּוּתַיָיא. אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי לִי פִטוּמֵיהּ. חֲמִי לֵיהּ פִטוּמֵיהּ. אַשְׁכַּח חֲכִינָה כִרִיכָה עֲלוֹי. אֲמַר. אִלוּלֵי אֱלָהָא דְקָטְלֵיהּ מָאן הֲוָה יְכִיל קָטְלֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי. אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם וַיי הִסְגִּרָם. וְהָיוּ הוֹרֵגִין בָּהֶם וְהוֹלְכִין עַד שֶׁשָּׁקַע הַסּוּס בָּדָם עַד חוֹטְמוֹ. וְהָיָה הַדָּם מְגַלְגֵּל סְלָעִים מַשְּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה עַד שֶׁהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם אַרְבָּעַת מִיל. אִם תֹאמַר שֶׁהִיא קְרוֹבָה לַיָּם. וַהֲלֹא רְחוֹקָה מִן הַיָּם אַרְבָּעִים מִיל. אָמְרוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מוֹחֵי תִינּוֹקוֹת מָצְאוּ עַל אֶבֶן אַחַת. וּמָצְאוּ שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁלְקְצוּצֵי תְפִילִּין שֶׁלְתֵּשַׁע תֵּשַׁע סְאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. תֵּשַׁע שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתְתָּר. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוּת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת. וְהָיוּ אוֹמְרִים. אִם בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתּוֹבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן וּמְנַקְּרִים אֶת עֵינֵיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁגָּרְמוּ עֲוֹנוֹת הָיוּ כוֹרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ. וּמִכּוּלָּם לָא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָא אָנִי. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ. עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי. כֶּרֶם גָּדוֹל הָיָה לְאַדְרִיָינוּס הָרָשָׁע. שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל עַל שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל כְּמִין טִיבֵּרִיְּא לְצִיפּוֹרִי. וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר מֵהָרוּגֵי בֵּיתְתָּר מְלֹא קוֹמָה וּפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא גָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ. עַד שֶׁעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר וְגָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ.

Rav Huna řekl: Když byli padlí v Betaru vydáni k pohřbu, bylo ustanoveno [požehnání] „Dobrý a činící dobro“. „Dobrý“ — že nezpáchli. „Činící dobro“ — že byli vydáni k pohřbu. Učí se: Rabi Josi říká: Betar trval padesát dva let po zničení Chrámu. A proč byl zničen? Protože po zničení Chrámu zapaloval světla. A proč zapaloval světla? Protože radní Jeruzaléma sedávali uprostřed města, a když viděli člověka, jak vystupuje do Jeruzaléma, říkali mu: Slyšeli jsme o tobě, že chceš být archontem a radním. A on jim říkal: Nemám to v úmyslu. — Slyšeli jsme o tobě, že chceš prodat svůj statek. A on jim říkal: Nemám to v úmyslu. A jeho přítel mu říkal: Co od něho chceš? Piš a já podepíšu. Psal a jeho přítel podepisoval. Poslali listinu jeho domácímu a řekli mu: Přijde-li ten a ten vejít do svého statku, nedovol mu to, neboť je prodán nám. Když to od nich uslyšel, říkal: Kéž by se zlomila noha toho muže, a nebyl by vystoupil do Jeruzaléma! To je, co je psáno: „Stopovali naše kroky, takže jsme nemohli chodit po našich ulicích“ (Pl 4,18). „Stopovali (cadu) naše kroky“ — zpustly cesty toho domu. „Přiblížil se náš konec“ (Pl 4,18) — přiblížil se konec toho domu. „Naplnily se naše dny“ (Pl 4,18) — naplnily se dny toho domu. Ani oni nevyvázli dobře: „Kdo se raduje z neštěstí, nevyvázne bez trestu“ (Př 17,5).

אָמַר רַב חוּנָה. מִשֶּׁנִּיתְנוּ הֲרוּגֵי בֵיתְתָּר לִקְבוּרָה נִקְבְּעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַטּוֹב שֶׁלֹּא נִסְרְחוּ. וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּיתְנוּ לִקְבוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָשָׂת בֵּיתְתָּר לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה חָרְבָה. עַל שֶׁהִדְלִיקָה נֵירוֹת לְאַחַר חוּרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה הִדְלִיקָה נֵירוֹת. שֶׁהָיוּ בּוּלֶוְוטֵי יְרוּשָׁלִַם יוֹשְׁבִים בְּאַמְצַע הַמְּדִינָה. וּכְדוּ דַהֲווֹן חֲמֵיי בַּר נַשׁ סְלִיק לִירוּשָׁלִַם הֲווֹן אָמְרִין לֵיהּ. בְּגִין דְּשָׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מִתְעַבְדָה אַרְכוֹנְטֶס וּבוּלֶבוּטֶס. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעֵתִּי. בְּדִיל דְּשָׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מַזְבְּנָה אוֹסִיָיא דִילָךְ. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעְתִּי. וֶהַוָה חַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ. מַה אֵתְּ בָּעֵי מֶן דֵּין. כְּתוּב וַאַנִא חֲתַם. וַהֲוָה כְתִיב וְחַבְרֵיהּ חֲתַם. וַהֲווֹן מְשַׁלְּחִין אוּנִיתָא לְבַר בֵייתָה וְאָמְרוּן לֵיהּ. אִין אֲתַא פְּלָנְיָא מֵיעוֹל לְאוֹסְּיָיא דִידֵיהּ לָא תְשַׁבְקִינֵּיהּ דְּהִיא זְבִינָה גַּבָּן. וְכֵיוָן דַּהֲוָה שְׁמַע מִינְהוֹן כֵּן הֲוָה אֲמַר. הַלְּוַואי אְיתְבַּר רִיגְלֵיהּ דַּהֲהוּא גַּבְרָא. וְלָא סלַק לִירוּשָׁלִַם. הָדָא הוּא דִכְתִיב צָדוּ צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ. צָדוּ צְעָדֵינוּ. אַצְדִי אוֹרְחֲתֵיהּ דְּהָהוּא בֵיְיתָא. קָרַב קִצֵּינוּ. קָרַב קִיצֵּיהּ דַּהַהוּא בֵיְתָא. מָלְאוּ יָמֵינוּ. מָלֵא יוֹמוֹי דְהַהוּא בֵייתָא. אוֹף אִינּוּן לָא נַפְקוֹן טַבָּאוּת. שָׂמֵחַ לְאֵיד לֹא יִנָּקֶה.

Dva bratři byli v Kefar Chariva. Římané šli proti nim a oni je zabíjeli. A říkali: Hlavní věc je, že si vsadíme korunu na hlavy. Řekli: Zkusíme to ještě jednou. Když vycházeli, potkal je jeden stařec. Řekl jim: Váš Stvořitel ať vám pomáhá. Řekl: Ať nepomáhá a ať nezahanbí! „Nezavrhl jsi nás, Bože?“ (Ž 60,12).

[שְׁנֵי אַחִים הֲווֹן בִּכְפַר חֲרִיבָה. וַהֲווֹן רוֹמִים אָזְלִין עֲלֵיהוֹן וּמְקַטְּלִין לוֹן. וְאָמְרִין. כָּלַ סַמָּא דְמִילְּתָא נֵיתֵי כְלִילָא עַל רִישֵׁיהוֹן. אָמְרִין. מַבְדִּקִינָן אוֹף חַד זְמַן. מִנָפְקִין פְּגַע בֵּיהּ חַד סַב. אֲמַר לוֹן. בָּריֵיכוֹן סְעוֹדִינְכוֹן. אָמַר. לֹא יִסְעוֹד וְלֹא [יִסְמוֹךְ] <יִכְסוֹף> הֲלֹא אַתָּה אֱלֹקים זְנַחְתָּנוּ.]

Dva cedry byly na Hoře pomazání. Pod jedním z nich byly čtyři krámy, v nichž prodávali čisté věci. Z druhého brali každý měsíc čtyřicet sea holoubat a z nich zásobovali ptačími páry celý Izrael. Tur Šimon vydával každý předvečer Šabatu tři sta džbánů rozmělněného [pokrmu] pro letní [čas]. A proč byl zničen? Někteří říkají: Kvůli smilstvu. A někteří říkají: Protože hráli s míčem. Deset tisíc městeček bylo na Královské hoře, rabi Elazar ben Charsom měl z nich tisíc a proti nim tisíc lodí na moři. A všechna byla zničena. Tři městečka, jejichž daň vystupovala do Jeruzaléma na voze: Kabul, Šichin a Migdal Cevaja. A všechna tři byla zničena. Kabul kvůli svárům, Šichin kvůli čarodějnictví a Migdal Cevaja kvůli smilstvu. Tři vesnice, z nichž každá vydala dvakrát tolik, než vyšlo z Egypta: Kefar Biš, Kefar Šichlaja a Kefar Dichraja. Proč se jmenuje Kefar Biš? Protože nepřijímali pocestné. Proč se jmenuje Kefar Šichlaja? Protože své děti odchovávali jako řeřichu. Proč se jmenuje Kefar Dichraja? Protože všechny jejich ženy rodily chlapce; pokud některá odtamtud neodešla, neporodila dívku. Rabi Jochanan řekl: Osmdesát párů bratrů-kohanů se oženilo s osmdesáti páry sester-kohanek v jedné noci v Gofně; kromě bratrů bez sester, sester bez bratrů, kromě levitů, kromě Izraelitů. Rabi Jochanan řekl: Osmdesát krámů tkalců látek bylo v Migdal Cevaja. Rabi Chija bar Ba řekl: Osmdesát krámů prodejců čistých věcí bylo v Kefar Imra. Rabi Jirmeja jménem rabi Chiji bar Ba: Osmdesát kovových truhel bylo v Šichinu. Rabi Janaj řekl: Taková truhla za našich dnů nebyla. Rabi Zeira jménem Rava Huny: Imer byla nejmenší ze stráží, a přece vydala osmdesát pět tisíc mladých kohanů.

שְׁנֵי אֲרָזִים הָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה. בְּתַחַת אֶחָד מֵהֶן הָיוּ מוֹכְרִין אַרְבַּע חֲנוּיוֹת טַהֲרוֹת. וְהָאֶחָד הָיוּ מוֹצִיאין מִמֶּנּוּ אַרְבָּעִים סְאָה גוֹזָלוֹת בְּכָל חוֹדֶשׁ וָחוֹדֶשׁ. וּמֵהֶן הָיוּ מְסַפְּיקִין קִינִּים לְכָל יִשְׂרָאֵל. טוּר שִׁמְעוֹן הֲוָה מַפִּיק תַּלַת מְאָוְָון דְּגַרְבִּין דְּמַרְקוֹעַ לְקַיְיטָא כָּל עֲרוּבַת שׁוּבָּא. וְלָמָּה חָרַב. יֵשׁ אוֹמְרִים. מִפְּנֵי הַזְּנוּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִין. שֶׁהָיוּ מְשַׂחֲקִין בַּכַּדּוּר. עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים עֲיָירוֹת הָיוּ בְּהַר הַמֶּלֶךְ. וּלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם אֶלֶף מִכּוּלָּם. וּכְנֶגִדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. וְכוּלְּהֶם חָרְבוּ. שָׁלֹשׁ עֲיָירוֹת הָיָה קטמוס שֶׁלָּהֶן עוֹלֶה לִירוּשָׁלִַם בַּעֲגָלָה. כָּבוּל וְשִׁיחִין וּמִגְדַּל צְבָעְיָיא. וּשְׁלָשׁתָּן חָרְבוּ. כָּבוּל מִפְּנֵי הַמַּחְלוֹקֶת. שִׁיחִין מִפְּנֵי כְשָׁפִים. וּמִגְדַּל צְבָעְיָיא מִפְּנֵי הַזְּנוּת. שְׁלֹשָׁה כְפָרִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מוֹצִיא כִפְלַיִים כְיוֹצְאֵי מִצרַיִם. כְּפַר בִּישׁ וּכְפַר שִׁיחְלַיָיא וּכְפַר דִּיכְרַיָיא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר בִּישׁ. דְּלָא הֲווֹן מְקַבְּלִין לְעָבוֹרָאִ. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר שִׁיחְלַיָיא. דַּהֲווֹן מְרַבְּיָין בְּנֵיהוֹן כְּאִילֵּין תַּחְלוֹסַיָיא. וְלָמָּה הוּא קְרִי לוֹן כְּפַר דִּיכְרַיָיא. דַּהֲווֹן כָּל נְשֵׁיהוֹן יָלְדָן דִּיכְרִין. אִי לָא הֲוָות חָדָא מִינְּהוֹן נַפְקָא מִן תַּמָּן לָא הֲוָות יָלְדָה נוּקְבָּה. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים זוּגִים אַחִים כֹּהֲנִים נִישְּׂאוּ לִשְׁמוֹנִים זוּגוֹת אֲחָיוֹת כֹּהֲנוֹת בְּלַיְלָה אֶחָד בְּהָדָא גּוּפְנָא. חוץ מֵאַחִים בְּלֹא אֲחָיוֹת. מֵאֲחָיוֹת בְּלֹא אַחִים. חוּץ מִלְּוִיִּם. חוץ מִיִּשְׂרָאֵל. אַמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְאוֹרְגֵי פַּלְגֵּס הָיוּ בְמִגְדַּל צְבָעְיָיא. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. שְׁמוֹנִים חֲנוּיוֹת שֶׁלְמוֹכְרֵי טַהֲרוֹת הָיוּ בִכְפַר אִימְרָא. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. שֵׁמוֹנִים שִׁידּוֹת שֵׁלְמַתֶּכֶת הָיוּ בְשִׁיחִין. אָמַר רִבִּי יַנַּיי. שִׁידָּה לָא הָיְתָה בְיָמֵינוּ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָא. אִימֵּר הִיא הָיְתָה קְטַנַּה שֶׁבַּמִּשְׁמָרוֹת. וְהִיא הָיִתָה מוֹצִיאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה.

Rabi Jochanan řekl: Osmdesát tisíc mladých kohanů bylo zabito kvůli krvi Zecharjáše. Rabi Judan se zeptal rabi Achy: Kde zabili Zecharjáše, v Nádvoří žen, nebo v Nádvoří Izraelitů? Řekl mu: Ani v Nádvoří Izraelitů, ani v Nádvoří žen, ale v Nádvoří kohanů. A nezacházeli s jeho krví ani jako s krví berana, ani jako s krví gazely. Tam je psáno: „Vylije její krev a přikryje ji prachem“ (Lv 17,13). Ale zde: „Neboť její krev je v ní, na holou skálu ji dala“ (Ez 24,7). Proč to všechno? „Abych vyvolal hněv a vykonal pomstu, dal jsem její krev na holou skálu, aby nebyla přikryta“ (Ez 24,8). Sedm přestoupení spáchal Izrael v onen den: Zabili kohena, proroka a soudce, prolili nevinnou krev a znečistili nádvoří, a byl to Šabat a Den smíření. Když sem vystoupil Nevuzaradan, uviděl krev, jak vře. Řekl jim: Co je to? Řekli mu: Krev býků, beránků a beranů, které jsme přinášeli na oltáři. Hned přivedl býky, berany a beránky a porazil je na ní, a krev stále vřela. A protože se mu nepřiznali, pověsil je na mučidlo. Řekli: Protože Svatý, budiž požehnán, chce vymáhat jeho krev z naší ruky. Řekli mu: Je to krev kohena, proroka a soudce, který nám prorokoval [všechno, co nám činíš], a my jsme proti němu povstali a zabili ho. Hned přivedl osmdesát tisíc mladých kohanů a porazil je na ní, a krev stále vřela. V tu hodinu ji pokáral. Řekl jí: Co chceš, mám kvůli tobě zahubit celý tvůj národ? Hned se Svatý, budiž požehnán, naplnil milosrdenstvím a řekl: Jestliže tento, který je z masa a krve a krutý, se naplnil milosrdenstvím nad mými syny, tím spíše já, o němž je psáno: „Neboť Bůh milosrdný je Hospodin, tvůj Bůh; neopustí tě, nezahubí tě a nezapomene na smlouvu tvých otců“ (Dt 4,31). Hned pokynul krvi a ona se vsákla na svém místě.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה נֶהֶרְגּוּ עַל דָּמוֹ שֶׁלְזְכַרְיָה. רִבִּי יוּדָן שָׁאַל לְרִבִּי אָחָא. אֵיכָן הָרְגוּ אֶת זְכַרְיָה. בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים אוֹ בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ. לֹא בְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְעֶזְרַת הַנָּשִׁים אֶלָּא בְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים. וְלֹא נָהֲגוּ בְדָמוֹ לֹא כְדַם הָאַיִל וְלֹא כְדַם הַצְּבִי. תַּמָּן כְּתִיב וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר. בִּרַם הָכָא כִּי דָמָהּ בְּתוֹכָהּ הָיָה עַל צְחִיחַ סֶלַע שָׂמָתְהוּ כָּל כָּךְ לָמָּה. לְהַעֲלוֹת חֵימָה וְלִנְקוֹם נָקָם נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע בְּלִי הִכָּסוֹת. שֶׁבַע עֲבֵירוֹת עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל בִּאוֹתוֹ הַיּוֹם. הָרְגוּ כֹהֵן וְנָבִיא וְדַיָין. וְשָׁפְכוּ דַם נָקִי. וְטְימְּאוּ אֶת הָעֲזָרָה. וְשַׁבָּת וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים הָיָה. וְכֵיוָן שֶׁעָלָה נְבוּזַרְאַדָּן לְכָאן רָאָה אֶת הַדָּם תּוֹסֵס. אָמַר לָהֶן. מַה טִיבוֹ שֶׁלָּזֶה. אָמְרוּ לֹו. דַּם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְאֵילִים שֶׁהָיִינוּ מַקְרִיבִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. מִיַּד הֵבִיא פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים וּשְׁחָטָן עָלָיו (וְאַדַּיִין) [ןָעַדַּיִין] הַדָּם תּוֹסֵס. וְכִיוָן שֶׁלֹּא הוֹדוּ לוֹ תְּלָיָין בְּגַרְדּוֹן. אָמְרוּ. הוֹאִיל וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רוֹצֶה לִתְבוֹעַ דָמוֹ מִּיָּדֵינוּ. אָמְרוּ לוֹ. דַּם כֹּהֵן וְנָבִיא וְדַיָין הוּא שֵׁהָיָה מִתְנַבֵּא עָלֵינוּ [כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה לָנוּ]. וְעָמַדְנוּ עָלָיו וְהָרַגְנוּהוּ. מִיַּד הֵבִיא שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה וּשְׁחָטָן עָלָיו. וְאַדַּיִין הַדָּם תּוֹסֵס. בְּהַהִיא שַׁעְתָּא נְזַף בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אַתְּ בָּעֵי נוֹבַד כָּל אוּמָּתָךְ עֲלָךְ. מִיַּד נִתְמַלֵּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא רַחֲמִים וְאָמַר. מַה אִם זֶה שֶׁהוּא בָשָׂר וָדָם וְאַכְָזָרִי נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל בָּנַיי. אָנִי שֶׁכָּתוּב בִּי כִּי אֵל רַחוּם יי אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מִיַּד רָמַז לַדָּם וְנִבִלַע בִּמְקוֹמוֹ.

Rabi Jochanan řekl: Osmdesát tisíc mladých kohanů uprchlo do komor Chrámu a všichni uhořeli. A ze všech nezůstal nikdo než velekněz Jehošua ben Jehocadak, neboť je řečeno: „Není snad tento oharek vytržený z ohně?“ (Za 3,2).

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה בָּרְחוּ לָהֶם לְתוֹךְ קַלְתּוּתִים שֶׁלְבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְכוּלְּהֹם נִשְׂרְפוּ. וּמִכּוּלָּם לֹא נִשְׁתַּיֵיר אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר הֲלֹא זֶה אוּד מוּצָּל מֵאֵשׁ.

Rabi Jochanan řekl: Osmdesát tisíc mladých kohanů uprchlo mezi vojska Nabukadnecara a odešli k Ismaelitům. Řekli jim: Dejte nám napít, neboť máme žízeň. Přinesli před ně slané pokrmy a nafouklé měchy. Řekli jim: Najezte se a pak se napijete. Když si jeden z nich rozvázal měch a dal si ho do úst, vyšel vítr a zadusil ho. To je, co je psáno: „Výrok o Arábii“ (Iz 21,13) — těžké břemeno v Arábii. „V lese v Arábii budete nocovat“ (Iz 21,13) — jsme snad v lese Libanonu, abychom nocovali v Arábii? „Karavany Dedanců“ (Iz 21,13) — takto jednají synové strýců? Ismaeli, který žíznil, cožpak nebylo: „Vstříc žíznivému přineste vodu“ (Iz 21,14)? „Bůh otevřel její oči a uviděla studnu vody“ (Gn 21,19). Nepřišli jsme k vám z vlastní dobré vůle: „Neboť utekli před meči, před mečem vytaseným“ (Iz 21,15) — protože nechtěli zachovávat své sedmé roky, jak říkáš: „A sedmého [roku] ji necháš ladem a opustíš ji“ (Ex 23,11). „A před napjatým lukem“ (Iz 21,15) — protože nechtěli zachovávat své Šabaty, jak říkáš: „V těch dnech jsem viděl v Judsku lidi, jak šlapou lisy v Šabat“ (Neh 13,15). „A před tíhou války“ (Iz 21,15) — protože nechtěli bojovat v boji Tóry, [jak říkáš:] „Proto se říká v Knize válek Hospodinových“ (Nu 21,14).

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים אֶלֶף פִּירְחֵי כְהוּנָּה (בָקֵעוּ) [בָּרְחוּ] לְתוֹךְ חַיָילוֹתָיו שֶׁלְנְבוּכַד נֶצַר. וְהָלְכוּ לָהֶן אֶצֶל יִשְׁמְעֵאלִים. אָמְרוּן לוֹן. הָבוּ לָן נִישְׁתֵּי דַּאֲנָן צָהֵיי. הֵבִיאוּ לִפְנֵיהֶן מִינֵי מְלוחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחוֹת. אָמְרוּן לוֹן. אָכְלוּן וְאַתּוֹן שָׁתֵיי. וְכֵיוָן דַּהֲוָה חַד מִינְּהוֹן שָׁרֵי זִיקָא וִיהַיב לֵיהּ גַּו פּוּמֵיהּ. הֲוָה רוּחָא נְפַק וַהֲוָה חֲנַק לֵיהּ. הָדָא הוּא דִכְתִיב מַשָּׂא בַּעְרָב. מְטוּל רַב בַּעֲרָבִיָיא. בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ. מִי נְתוּנִים בְּיַעַר הַלְּבָנוֹן בַּעְרַב תָּלִינוּ. אֶלָּא אוֹרְחוֹת דְּדָנִים. כֵּן אוֹרַחְהוֹן דִּבְנֵי דוֹדַיָיא עָבְדִין. יִשְׁמָעֵאל שֶׁצָּמָא לֹא לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם. וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם. לָא מִן טֵיבוּתְכוֹן אָתוּן לְגַבֵּיכוֹן. כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשִׁה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר אֶת שְׁמִיטֵּיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וְהַשְּׁבִיעִית תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ. וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְשַׁמֵּר שַׁבְּתוֹתֵיהֶם. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹורְכִים גִּיתּוֹת בַּשַּׁבָּת. וּמִפְּנֵי כּוֹבֶד מִלְחָמָה. שֶׁלֹּא רָצוּ לְהִלָּחֵם בְּמִלְחַמְתָּהּ שֶׁלְתּוֹרָה. [כְּמַה דְאַתְּ אָמַר] עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת יי.

Rabi Jochanan řekl: Od Gevy po Antipatris bylo šedesát myriád městeček. Nejmenší z nich byl Bet Šemeš, o němž je psáno: „Pobil muže z Bet Šemeše, protože se dívali do schrány Hospodinovy“ atd. (1S 6,19). A to byly z jedné strany. [Dnes] kdybys v ní rozmístil rákosy, nepojme je. Rabi Chanina řekl: Země Izraele se smrskla.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְתְּ וְעַד אַנְטִיפַּרִיס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. הַקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן הִיא הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. דִּכְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַיָיה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

Rabi Zeira řekl: Pojď a podívej se, jak drzá je země Izraele, že rodí plody. Proč rodí plody? Dva amoraim: Jeden řekl: Protože ji hnojí. A druhý řekl: Protože obracejí její prach. Stalo se, že jeden stál a sel v údolí Arbelu. Vtiskl ruku [do země] a vyšel spálený prach a spálil setbu.

אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בּוֹא וּרְאֶה מַה חֲצִיפָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. מִפְּנֵי מָה הִיא עוֹשָׂה פֵירוֹת. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁמְזַבְּלִין אוֹתָהּ. וְחוֹרָנָה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהוּפְכִין אֶת עֲפָרָהּ. עוֹבְדָא הֲוָה בְּחַד דַּהֲוָה קָאִים זְרַע בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל. וְכָבַשׁ יָדֵיהּ וּנְפַק עֲפָרָה יְקִידָא וְאוֹקִיד זַרְעָא.

Učí se: Rabi Josi říká: Padesát dva let nebylo v zemi Izraele vidět letícího ptáka. Jaký je důvod? „Od ptáka po dobytek utekli a odešli“ (Jr 9,9). Rabi Chanina řekl: Čtyřicet let předtím, než byl Izrael vyhnán do Babylónie, zasadili v Babylónii datlové palmy, aby dychtili po sladkosti, která uvádí jazyk do Tóry. Rabi Chanina, syn rabi Abahua, řekl: Sedm set druhů čistých ryb, osm set druhů čistých kobylek a ptáků bez počtu — všichni odešli s Izraelem do vyhnanství do Babylónie. A když se vrátili, všichni se vrátili s nimi, kromě ryby, která se nazývá šibuta. A jak odešly ryby do vyhnanství? Rav Huna bar Josef řekl: Cestou propasti odešly a cestou propasti se vrátily.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא נִרְאֶה עוֹף טַס בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. מַה טַעַם. מֵעוֹף וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קוֹדֶם לְאַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא גָלֹו יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל נָטְעוּ תְמָרִים בְּבָבֶל. עַל יְדֵי שֶׁיְּהוּ לְהוּטִים אַחַר מְתִיקָה. שֶׁהִיא מְרַגֶּלֶת אֶת הַלָּשׁוֹן לַתּוֹרָה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דֵּרִבִּי אַבָּהוּ. שְׁבַע מְאוֹת מִינֵי דָגִים טְהוֹרִים וּשְׁמוֹנֶה מְאוֹת מִינֵי חֲגָבִים טְהוֹרִים וּלְעוֹף אֵין מִסְפָּר כּוּלְּהֹם גָּלוּ עִם יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל. וּכְשֶׁחָזְרוּ כּוּלְּהֹם חָזְרוּ עִמָּהֶן חוּץ מִן הַדָּג הַנִּקְרָא שִׁיבּוּטָא. וְדָגִים הֵיאַךְ גָּלוּ. רִבִּי חוּנָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. דֶּרֶךְ הַתְּהוֹם גָלוּ וְדֶרֶךְ הַתְּהוֹם חָזְרוּ.

Rabi Jochanan řekl: Blaze tomu, kdo uvidí pád Tadmoru! Neboť se podílel na zničení prvního Chrámu i na zničení druhého Chrámu. Při prvním zničení postavil osmdesát tisíc lukostřelců a při druhém zničení postavil osm tisíc lukostřelců.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁהוּא רוֹאֶה בְמַפַּלְתָּהּ שֶּׁלְתַּדְמוֹר. שֶׁהִיא הָיְתָה שׁוּתֶּפֶת בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן וּבְחֻרְבַּן הַבַּיִת הַשִּׁינִי. בְּחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנִים אֶלֶף קַשָּׁטִים. וּבְחֻרְבַּן הַשִּׁינִי הֶעֱמִידָה שְׁמוֹנַת אֲלָפִים קַשָּׁטִים.

„Město bylo zoráno.“ Rufus — ať jsou jeho kosti rozdrceny — zoral Svatyni.

וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. חָרַשׁ רוּפוּס שְׁחִיק עֲצָמוֹת אֶת הַהֵיכָל.

Originál: Jerusalem Talmud Taanit 4:5 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.