Sanhedrin 10:2 סנהדרין

Jeruzalémský talmud · Nezikin – Škody · halacha 10:2 · 27 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Důkaz 6 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Tři králové a čtyři prostí lidé nemají podíl na budoucím světě. Tři králové: Achab, Jarobeám a Menaše. Rabi Jehuda říká: Menaše má podíl na budoucím světě, neboť je řečeno: „Modlil se k němu a on se dal uprosit, vyslyšel jeho prosbu a přivedl ho zpět do Jeruzaléma do jeho království“ (2Pa 33,13). Řekli mu: Do jeho království ho přivedl zpět, nepřivedl ho zpět k životu budoucího světa. Čtyři prostí lidé: Bileám, Doeg, Achitofel a Gechazi.

משנה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים אַחְאָב יָרָבְעָם מְנַשֶּׁה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ. לֹא הֱשִׁיבוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת בִּלְעָם וְדוֹאֵג אֲחִיתֹפֶל וְגֵחֲזִי:

GEMARA: Tři králové a čtyři prostí lidé atd. A všichni zavedli nové přestupky.

הלכה: שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת כול׳. וְכוּלְּהֶם חִידְּשׁוּ עֲבֵירוּת.

Co vlastně udělal Jarobeám? Že udělal dvě zlatá telata. Ale kolik telat udělal Izrael! Učil rabi Šimon ben Jochaj: Třináct telat udělal Izrael a jedno veřejné pro všechny. A jaký je důvod? „A řekli: To jsou tví bohové, Izraeli“ (Ex 32,4): to je pro dvanáct kmenů. „To je tvůj bůh“ (Neh 9,18): to je jedno veřejné pro všechny.

וְכִי מֶה עָשָׂה יָרָבְעָם. עַל שֶׁעָשָׂה שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב. וַהֲלֹא כַמָּה עֲגָלִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עֲגָלִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד דֵּימוֹסִיָּא לְכוּלָּן. וּמַה טַעַם וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל. הֲרֵי לִשְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים. זֶה אֱלֹהֶיךָ הֲרֵי דֵּימוֹסִיָּא אַחַת לְכוּלָּן.

Co vlastně udělal Achab? Je psáno: „Bylo snad málo, že chodil v hříších Jarobeáma, syna Nevatova?“ (1Kr 16,31). Což lehké [přestupky] Achabovy nejsou jako těžké [přestupky] Jarobeámovy? A proč je Jarobeám uveden jako první? Protože první začal se zkázou. Co Achab dělal? Každý den se zdobil a stavěl se před Chiela, svého vojevůdce, a říkal mu: Kolik dnes stojím? A on mu říkal: Tolik a tolik. A on odděloval svou cenu pro modloslužbu. To je to, co je psáno: „Protože ses prodal, abys činil zlo v očích Hospodinových“ (1Kr 21,20). Rabi Levi vykládal tento verš šest měsíců k jeho hanbě: „Jen nikdo nebyl jako Achab, který se prodal, aby činil zlo v očích Hospodinových“ (1Kr 21,25). Přišel k němu v noci a řekl mu: Čím jsem se proti tobě prohřešil a čím jsem se před tebou provinil? Máš začátek verše, a nemáš jeho konec: „Neboť ho podněcovala Izebel, jeho žena“ (1Kr 21,25). Vykládal mu to šest měsíců k jeho chvále: „Jen nikdo nebyl jako Achab, neboť ho podněcovala Izebel, jeho žena.“

וְכִי מָה עָשָׂה אַחְאָב. כָּתוֹב וַיְהִי הֲנָקִל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט. וַהֲלֹא קוּלּוֹתָיו שֶׁל אַחְאָב הֵם כְּחוּמְרוֹתָיו שֶׁלְּיָרָבְעָם. וְלָמָּה נִמְנָה יָרָבְעָם תְּחִילָּה. שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּקַּלְקָּלָה תְחִילָּה. מָה הֲוָה אַחְאָב עֲבִיד. הֲוָה מְקַשֵּׁט גַּרְמֵיהּ בְּכָל יוֹם וְקָאִים לֵיהּ קוֹמֵי חִיאֵל אִסְרָטִילָטֵיהּ. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. בְּכַמָּה אֲנָא טָב יוֹמָא דֵין. וְהוּא אֲמַר לֵיהּ. כִֵּן וָכֵן. וְהוּא מַפְרִישׁ טִימִיתֵיהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה. הָדָא הִיא דִּכְתִיב יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְי. רִבִּי לֵוִי עֲבַד דְּרַשׁ הָדֵין קִרָיָיא אֲשִׁתָּה יַרְחִין לִגְנַאי. רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְי. אֲתַא לְגַבֵּיהּ בַּלֵּילְיָא. אֲמַר לֵיהּ. מֶה חָטִית לָךְ וּמַה סָרְחִית קֳדָמָךְ. אִית לָךְ רֵישֵׁיהּ דִּפְסוּקָא וְלֵית לָךְ סוֹפֵיהּ אֲשֶׁר הֵיסַתָּה אוֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ. עֲבַד דְּרַשׁ לֵיהּ שִׁיתָּא יַרְחִין לִשְׁבָח. רַק לֹא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הֵיסַתָּה אוֹתוֹ אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ.

Je psáno: „Za jeho dnů vystavěl Chiel z Bet-elu Jericho: Za cenu Abirama, svého prvorozeného, položil jeho základy a za cenu Seguba, svého nejmladšího, postavil jeho vrata“ (1Kr 16,34). Chiel je od Jóšafata, Jericho je z Benjamína. Ale zásluha se přivaluje skrze zasloužilého a vina skrze viníka. A tak se říká: „Za cenu Abirama, svého prvorozeného, položil jeho základy a za cenu Seguba, svého nejmladšího, postavil jeho vrata.“ U Abirama, svého prvorozeného, neměl z čeho se poučit. Ale u Seguba, ten zlý, měl z čeho se poučit. Protože chtěli rozmnožit svůj majetek, ovládla je kletba a postupně se hroutili, aby se splnilo, co je řečeno: „Podle slova Hospodina, Boha Izraele, které promluvil skrze Jozua, syna Nunova“ (1Kr 16,34). Je psáno: „A Eliáš Tišbejský z přistěhovalců Gileádu řekl Achabovi: Jakože živ je Hospodin, Bůh Izraele, před nímž stojím, nebude v těchto letech rosa ani déšť, leč na mé slovo“ (1Kr 17,1). Co má jedno společného s druhým? Svatý, budiž požehnán, totiž řekl Eliášovi: Tento Chiel je velký muž. Jdi a ukaž se mu. Řekl mu: Nepůjdu. Řekl mu: Proč? Řekl mu: Protože já půjdu a oni budou říkat slova, která tě rozhněvají, a nebudu to moci snést. Řekl mu: Budou-li říkat slovo, které mě rozhněvá, všechno, co nařídíš, splním. Šel a našel je, jak se zabývají tímto veršem: „Tehdy Jozue přísahal: Prokletý před Hospodinem muž, který povstane a vystaví toto město, Jericho! Za cenu svého prvorozeného položí jeho základy a za cenu svého nejmladšího postaví jeho vrata“ (Joz 6,26). Řekl: Požehnán budiž Bůh spravedlivých, který plní slova spravedlivého. A byl tam Achab. Achab jim řekl: Kdo je větší, Mojžíš, nebo Jozue? Řekli mu: Mojžíš. Řekl jim: V Tóře Mojžíšově je psáno: „Střezte se, aby se vaše srdce nedalo svést a abyste neodbočili a nesloužili jiným bohům a neklaněli se jim“ (Dt 11,16). A co je psáno potom? „A vzplane proti vám hněv Hospodinův a zavře nebesa a nebude deště“ (Dt 11,17). A já jsem nenechal na světě modlu, které bych nesloužil, a všechno dobro a útěcha, které jsou na světě, přišly za mých dnů. Slova Mojžíše se nesplnila, a slova Jozua se splní? Eliáš mu řekl: Je-li to podle tvých slov: „Jakože živ je Hospodin, Bůh Izraele, před nímž stojím, nebude v těchto letech rosa ani déšť, leč na mé slovo.“ Jakmile to uslyšel, začal plakat. To je to, co je psáno: „Když Achab uslyšel tato slova, roztrhl své šaty, oblékl si na tělo žíněný oděv a postil se, spal v žíněném oděvu a chodil zvolna“ (1Kr 21,27). Jak dlouho se postil? Postil se tři hodiny. Byl-li zvyklý jíst ve třetí, jedl v šesté; byl-li zvyklý jíst v šesté, jedl v deváté. „A chodil zvolna“: Co je ‚zvolna‘? Rabi Jehošua ben Levi řekl: Že chodil bos. Je psáno: „I stalo se slovo Hospodinovo k Eliáši Tišbejskému: Viděl jsi, že se Achab přede mnou pokořil?“ (1Kr 21,28-29). Svatý, budiž požehnán, řekl Eliášovi: Hleď, jak dobrý podíl jsem dal ve svém světě: Člověk přede mnou hřeší tolik, a učiní pokání, a já ho přijímám. To je to, co je psáno: „Viděl jsi, že se Achab přede mnou pokořil?“ Viděl jsi, že Achab učinil pokání? „Protože se Achab přede mnou pokořil, nepřivedu to zlo za jeho dnů; za dnů jeho syna přivedu zlo na jeho dům“ (1Kr 21,29).

כָּתוּב בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת יְרִיחוּ בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ. חִיאֵל מִן יְהוֹשָׁפָט. יְרִיחוֹ מִבִּנְיָמִן. אֶלָּא שֶׁמְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָיב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ. בַּאֲבִירָם בְּכוֹרוֹ לֹא הָיָה מְאַיִין לְלַמֵּד. וּבִשְׂגוּב הָרָשָׁע הָיָה לוֹ מְאַיִין לְלַמֵּד. לְפִי שֶׁרָצוּ לְרַבּוֹת אֶת מָמוֹנָן וְשָׁלְטָה בָהֶן מְאֵירָה וְהָיוּ מִתְמוֹטְטִין וְהוֹלְכִין. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר כִּדְבַר יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. כָּתוּב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. וְכִי מָה עִנְיָין זֶה אֶצֶל זֶה. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. הָדֵין חִיאֵל גַּבְרָא רַבָּא הוּא. אֵיזִיל חֲמֵי לֵיהּ אַפִּין. אֲמַר לֵיהּ. לֵי נָה מֵיזַל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא מֵיזַל וִינוּן אָמְרִין מִילִּין דְּמַכְעִסִין לָךְ וְלֵינָה יְכִיל מִיסְבּוֹל. אֲמַר לֵיהּ. וְאִין אָמְרִין מִילָּה דְּמַכְעֲסָה לִי כָּל מַה דְאַתְּ גְּזַר אֲנָא מְקַיֵים. אֲזַל וְאַשְׁכְּחוֹן עֲסִיקִין בָּהֵן קִרְיָיא וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְי אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ. אֲמַר. בְּרִיךְ הוּא אֱלֹהֵהוֹן דְּצַדִּיקַיָיא דִמְקַיֵים מִילֵּי דְצַדִּיקָא. וַהֲוָה תַמָּן אַחְאָב. אֲמַר לוּן אַחְאָב. וְכִי מִי גָדוֹל מִמִּי מֹשֶׁה אוֹ יְהוֹשֻׁעַ. אָמְרִין לֵיהּ. מֹשֶׁה. אֲמַר לוּן. בְּתוֹרָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה כָתוּב הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וּמַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָה אַף יְי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. ולֹא הִינַּחְתִּי עֲבוֹדָה זָרָה בָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָבַדְתִּי אוֹתָהּ. וְכָל טָבָן וּנְחָמָן דְּאִית בְּעָלְמָא אֲתוֹן בְּדָרִי. מִילּוֹי דְמֹשֶׁה לֹא קַמָּן וּמִילּוֹי דִּיהוֹשֻׁעַ מְקַיֵּם. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ. אִם כִּדְבָרֶיךָ חַי יְי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע כֵּן הִתְחִיל בּוֹכֶה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ אַחְאָב אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיָּשֶׂם שַׂק עַל בְּשָׂרוֹ וַיָּצוֹם וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק וַיְהַלֵּךְ אַט. כַּמָּה נִתְעַנֶּה. שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת נִתְעַנֶּה. אִם הָיָה לָמוּד לוֹכַל בְּשָׁלֹשׁ אָכַל בְּשֵׁשׁ. אִם לָמוּד לוֹכַל בְּשֵׁשׁ אָכַל בְּתֵּשַׁע. וַיְהַלֵּךְ אַט. מָהוּ אַט. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ יָחֵף. כְּתִיב וַיְהִי דְּבַר יְי אֶל אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי לֵאמֹר. הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָיי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ. רְאֵה מָנָה טוֹבָה שֶׁנָּתַתִּי בְעוֹלָמִי. אָדָם חוֹטֵא לְפָנַיי כַמָּה וְעוֹשֶׂה תְשׁוּבָה וַאֲנִי מְקַבְּלוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָיי. חֲמִית אַחְאָב עֲבַד תְּשׁוּבָה. יַעַן כִּי נִכְנַע אַחְאָב מִפָּנַיי לֹא אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה אֶל בֵּיתוֹ.

Co vlastně udělal Achaz? Že vystavěl trůn v nádvoří. To je to, co je psáno: „A sloupoví trůnu, které vystavěli v domě“ atd. (2Kr 16,18). Rabi Chonija jménem rabiho Lazara: Proč se jmenoval Achaz? Že se zmocnil [achaz] synagog a studoven. Čemu se Achaz podobal? Králi, který měl syna, svěřil ho vychovateli a chtěl ho zabít. Řekl: Zabiji-li ho, provinil jsem se smrtí. Ale odtáhnu od něho jeho kojnou a sám zemře. Tak řekl Achaz: Nejsou-li kůzlata, nejsou kozli; nejsou-li kozli, nejsou ovce; nejsou-li ovce, není pastýř; není-li pastýř, není svět; není-li svět, jakoby [není Bůh]. Tak si Achaz myslel a říkal: Nejsou-li malí, nejsou velcí; nejsou-li velcí, nejsou mudrci; nejsou-li mudrci, nejsou proroci; nejsou-li proroci, není Duch svatý; není-li Duch svatý, nejsou synagogy a studovny; jakoby Svatý, budiž požehnán, nenechá sídlit svou Šechinu v Izraeli. Rabi Jaakov bar Abaje jménem rabiho Achy to odvozuje odtud: „Budu čekat na Hospodina, který skrývá svou tvář před domem Jákobovým, a budu v něho doufat“ (Iz 8,17). Není na světě těžší hodiny než ta, kdy Svatý, budiž požehnán, řekl Mojžíšovi: „A já v onen den jistě skryji svou tvář“ (Dt 31,18). Od té hodiny: „A budu v něho doufat“, neboť mu řekl na Sinaji: „Neboť nebude zapomenuta z úst jeho potomstva“ (Dt 31,21). A co jsi tím dosáhl? „Hle, já a děti, které mi dal Hospodin“ (Iz 8,18). Byly to jeho děti? Nebyli to jeho žáci? Ale to učí, že mu byli drazí a nazýval je svými dětmi.

וְכִי מָה עָשָׂה אָחָז. עַל יְדֵי שֶׁבָּנָה כִסֵּא בָעֲזָרָה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאֶת אולָּם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר בָּנוּ בַבָּיִת וגו׳. רִבִּי חוֹנִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. לָמָּה נִקְרְא שְׁמוֹ אָחָז. שֶׁאָחַז בַּבָּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבַבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. לְמָה הָיָה אָחָז דּוֹמֶה. לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ בֵן וּמְסָרוֹ לְפֵידָגוֹגוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לְהוֹרְגוֹ. אָמַר. אִם אֲנִי הוֹרְגוֹ הֲרֵי אֲנִי מִתְחַיֵיב מִיתָה. אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי מוֹשֵׁךְ אֶת מֵינִיקְתּוֹ מִמֶּנּוּ וּמֵעַצְמוֹ הוּא מֵת. כָּךְ אָמַר אָחָז. אִם אֵין גְּדָיִים אֵין תַּיָישִׁים. אִם אֵין תַּיָישִׁים אֵין צֹאן. אִם אֵין צֹאן אֵין רוֹעֶה. אִם אֵין רוֹעֶה אֵין עוֹלָם. אִם אֵין עוֹלָם כִּבְיָכוֹל. כָּךְ הָיָה אָחָז סָבוּר בְּדַעְתּוֹ לוֹמַר. אִם אֵין קְטַנִּים אֵין גְּדוֹלִים. אִם אֵין גְּדוֹלִים אֵין חֲכָמִים. אִם אֵין חֲכָמִים אֵין נְבִיאִים. אִם אֵין נְבִיאִים אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. אִם אֵין רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ אֵין בָּתֵּי כְנֵיסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כִּבְיָכוֹל אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבַּיי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא מַיְיתֵי לָהּ מִן הָדָא וְחִיכִּיתִי לַיי הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִיוֵּיתִי לוֹ. אֵין לָךְ שָׁעָה קָשָׁה בָעוֹלָם מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא. מֵאוֹתָה הַשָּׁעָה וְקִוֵּיתִי לוֹ שֶׁאָמַר לוֹ בְסִינַי כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ. וּמָה אַתְּ מוֹעִיל. הִנֵּה אָנֹכִי וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן לִי יְי. וְכִי יְלָדָיו הָיוּ וַהֲלֹא תַלְמִידָיו הָיוּ. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ חֲבִיבִין עָלָיו וְהָיָה קוֹרֵא אוֹתָם בָּנַיי.

Co vlastně udělal Menaše? Je psáno: „V těch dnech se Chizkijáš roznemohl k smrti“ atd. až „neboť zemřeš a nebudeš žít“ (Iz 38,1). „Neboť zemřeš“: v tomto světě. „A nebudeš žít“: v budoucnosti. Řekl mu: A proč? Řekl mu: Protože sis nechtěl pořídit syny. Řekl mu: [Proč] jsem si nechtěl pořídit syny? Řekl mu: Viděl jsem, že bych zplodil zlého syna; proto jsem si nechtěl pořídit syny. Řekl mu: Vezmi si mou dceru, snad z mě a z tebe vzejde dobrý člověk. Přesto nevzešel než zlý člověk. To je to, co je psáno: „A nástroje lakomce jsou zlé“ (Iz 32,7). Řekl mu: Tebe neposlechnu. Neskočím než k tomu, co mi řekl můj děd. Řekl mi totiž: Uvidíš-li zlé sny nebo zlá vidění, skoč ke třem věcem a budeš zachráněn. A to jsou: k modlitbě, k dobročinnosti a k pokání. A všechny tři jsou v jednom verši: „Pokoří-li se můj lid, nad nímž je vzýváno mé jméno, a budou se modlit“: to je modlitba. „A budou hledat mou tvář“: to je dobročinnost, jak říkáš: „Já ve spravedlnosti uzřím tvou tvář, procitnu a nasytím se tvou podobou“ (Ž 17,15). „A odvrátí se od svých zlých cest“: to je pokání. Učiní-li tak, co je tam psáno? „A já vyslyším z nebes, odpustím jejich hřích a uzdravím jejich zemi“ (2Pa 7,14). Ihned: „A obrátil.“

וְכִי מָה עָשָׂה מְנַשֶּׁה. כָּתוּב בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וגו׳ עַד כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. כִּי מֵת אַתָּה. בּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא תִחְיֶה. לְעָתִיד לָבוֹא. אֲמַר לֵיהּ. וְלָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דְּלָא בְעִית מִיקְמָה לָךְ בְּנִין. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּא לָא בְעִית מִיקְמָה לָךְ בְּנִין. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִית דַּאֲנָא מֵקִים בַּר רְשִׁיעַ. בְּגִין כֵּן לָא בְעִית מִיקְמָה בְנִין. אֲמַר לֵיהּ. סַב בְּרַתִּי. דִּילְמָא מִינִּי וּמִינָּךְ הוּא מוּקִים בַּר נַשׁ טַב. אַף עַל גַּב לָא קָם אֶלָּא בַּר נַשׁ בִּישׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים. אֲמַר לֵיהּ. לָא לָךְ אֲנָא שְׁמַע. אֵינִי קוֹפֵץ אֶלָּא לְמַה שֶׁאָמַר לִי זְקֵינִי. שֶׁאָמַר לִי. אִם רָאִיתָ חַלוֹמוֹת קָשִׁים אוֹ חֶזְיוֹנוֹת קָשִׁים קְפוֹץ לִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים וְאַתְּ נִיצּוֹל. וְאֵילּוּ הֵן. לִתְפִילָּה וְלִצְדָקָה וְלִתְשׁוּבָה. וּשְׁלָשְׁתָּן בְּפָסוּק אֶחָד. וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ זֶה תְפִילָּה. וִיבַקְשׁוּ פָנַי זוֹ צְדָקָה. כְּמַה דְתֵימַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ. וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים זוֹ תְשׁוּבָה. אִם עָשׂוּ כֵן מַה כְתִיב תַּמָּן. וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. מִיָּד וַיַּסֵּב.

Neboť je psáno: „A Chizkijáš obrátil svou tvář ke zdi a modlil se k Hospodinu“ (Iz 38,2). Ke které zdi pozvedl oči? Rabi Jehošua ben Levi řekl: Ke zdi Rachab pozvedl oči: „Neboť její dům byl ve zdi hradby a bydlela na hradbě“ (Joz 2,15). Řekl před ním: Pane všech světů, Rachab ti zachránila dvě duše; hleď, kolik duší jsi zachránil jí! To je to, co je psáno: „A mládenci, vyzvědači, přišli a vyvedli Rachab, jejího otce, její matku, její bratry a všechno, co měla, i všechny její rodiny vyvedli a usadili je vně tábora Izraele“ (Joz 6,23). Učil rabi Šimon ben Jochaj: I kdyby v její rodině bylo dvě stě lidí a ti šli a připojili se ke dvěma stům rodin, všichni by byli zachráněni pro její zásluhu. Moji otcové, kteří ti přiblížili všechny tyto proselyty, o co víc, abys mi dal můj život!

דִּכְתִיב וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל יְי. לְאֵי זֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לְקִירָהּ שֶׁלְּרָחָב נָשָׂא עֵינָיו. כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. רָחָב שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ. רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצַּלְתָּ לָהּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבוֹאוּ הַנְּעָרִים הַמְרַגְּלִים וַיּוֹצִיאוּ אֶת רָחָב וְאֶת בֵּית אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאֶת אַחֶיהָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהּ וְאֵת כָּל מִשְׁפְּחוֹתֶיהָ הוֹצִיא וַיַּנִּיחוּם מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ הָיָה בְמִשְׁפְּחוֹתֶיהָ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְנִדְבְּקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהֶן הָיוּ נִיצָּלִין בִּזְכותָהּ. אֲבוֹתַיי שֶׁקִּרְבוּ לָךְ כָּל הַגֵּרִים הַלָּלוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת נַפְשִׁי.

Rabi Šmuel bar Nachman řekl: Pozvedl oči ke zdi Šunemky: „Udělejme malou horní zděnou komoru a dejme mu tam lůžko, stůl, židli a svícen“ (2Kr 4,10). Řekl před ním: Pane všech světů, Šunemka udělala Elíšovi jednu zeď a oživil jsi její syna. Moji otcové, kteří ti učinili všechnu tuto chválu, o co víc, abys mi dal můj život!

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. נָשָׂא אֶת עֵינָיו בְּקִירָהּ שֶׁלַּשּׁוּנָמִית. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַית קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִיטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. שׁוּנָמִית קִיר אֶחָד עָשְׂתָה לֶאֱלִישָׁע וְהֶחֱיֵיתָה אֶת בְּנָהּ. אֲבוֹתַיי שֶׁעָשׂוּ לָךְ אֶת הַשְּׁבָח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת נַפְשִׁי.

Rabi Chinena bar Papa řekl: Upřel oči na zdi Chrámu: „Když kladli svůj práh k mému prahu a svou veřej vedle mé veřeje, a mezi mnou a nimi byla zeď“ (Ez 43,8). Byli to velcí lidé a nemohli vystupovat a modlit se každou hodinu, a tak se modlili ve svých domech. A Svatý, budiž požehnán, jim to počítal, jako by se modlili v Chrámu. Moji otcové, kteří ti učinili všechnu tuto chválu, o co víc, abys mi dal můj život!

רִבִּי חִינְנְא בַּר פַּפָּא אָמַר. נָתַן עֵינָיו בְּקִירוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. בְּתִתָּם סִיפָּם אֶת סִיפִּי וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶן. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת ולְהִתְפַּלֵּל בָּכָל שָׁעָה וְהָיוּ מִתְפַּלְּלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ נִתְפַּלְלוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבוֹתַיי שֶׁעָשׂוּ לָךְ אֶת כָּל הַשְּׁבָח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת נַפְשִׁי.

A rabíni říkají: Upřel oči na stěny svého srdce, neboť je řečeno: „Mé nitro, mé nitro! Svíjím se, stěny mého srdce! Mé srdce ve mně bouří, nemohu mlčet“ (Jr 4,19). Řekl před ním: Pane světů, prošel jsem dvě stě čtyřicet osm údů, které jsi mi dal, a nenašel jsem, že bych tě některým z nich rozhněval. O co víc, ať je mi dán můj život!

וְרַבָּנִין אָמְרִין. נָתַן עֵינָיו בְּקִירוֹת לִבּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִיבִּי הוֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. חִיזַּרְתִּי עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּה בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּי אוֹתְךָ בְּאֶחָד מֵהֶן. עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֵן לִי נַפְשִׁי.

Je psáno: „A stalo se slovo Hospodinovo k proroku Izajášovi: Jdi a řekni Chizkijášovi, vůdci mého lidu: Tak praví Hospodin, Bůh Davida, tvého otce: Slyšel jsem tvou modlitbu, viděl jsem tvé slzy; hle, přidám k tvým dnům patnáct let“ (Iz 38,4-5; 2Kr 20,5). Řekl mu: Právě jsem mu řekl tak, a teď mu mám říci tak? Je to velký muž a neuvěří mi. Řekl mu: Je velmi pokorný a uvěří ti. A nejen to, ale ještě se ta zpráva nerozšířila po městě: „Izajáš ještě nevyšel ze středního nádvoří“ (2Kr 20,4), je psáno: ‚města‘.

כְּתִיב וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר. לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּה נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְי אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִילָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי מוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֲמַר לֵיהּ. כְּדוֹן אָמְרִית לֵיהּ הָכֵין. וּכְדוֹן אֲנָא מֵימַר לֵיהּ הָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. גַּבְרָא רַבָּה הוּא וְלֵית הוּא מְהֵימְנָתִי. אֲמַר לֵיהּ. עִינְוָון סַגִּין הוּא וְהוּא מְהֵימָן לָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא עֲדַיִין לֹא יָצָאת הֲבָרָה בָעִיר. וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכוֹנָה. הָעִיר כְּתִיב.

Když povstal Menaše, pronásledoval Izajáše. Chtěl ho zabít a on před ním utekl. Utekl k cedru a cedr ho pohltil; zůstaly jen třásně jeho pláště. Přišli a řekli to před ním. Řekl jim: Jděte a rozřežte cedr. Rozřezali cedr a bylo vidět téci krev. „Ale Hospodin nechtěl odpustit“ (2Kr 24,4). Odtud, že nemá podíl v budoucnosti. A což není psáno: „Kromě hříchů Menašeho, syna Chizkijášova, krále judského“ (2Kr 21,16)? Řekněme: Dokud se neobrátil. „Pro všechna pohoršení, jimiž ho Menaše popudil“ (2Kr 23,26). Řekněme: Dokud neučinil pokání. A což není psáno: „Neboť on, Amon, rozmnožil vinu“ (2Pa 33,23)? Nepřidal, ale zavedl nové. A což není psáno: „Také nevinnou krev prolil Menaše velmi mnoho, až naplnil Jeruzalém od úst k ústům“ (2Kr 21,16)? Je možné, aby člověk z masa a krve naplnil Jeruzalém nevinnou krví od úst k ústům? Ale že zabil Izajáše, který se vyrovnal Mojžíšovi, o němž je psáno: „Od úst k ústům s ním mluvím“ (Nu 12,8).

כַּד דְּקָם מְנַשֶּׁה הַוָה פרי חוֹרֵי יְשַׁעְיָה. בָּעֵי מִיקְטְלוּנֵיהּ וְהוּא עֲרַק מִן קֳדָמוֹיי. עֲרַק לְאַרְזָא וּבְלָעֵיהּ אַרְזָא. חֲסַר צִיצִתָא דְגוּלְתֵיהּ. אֲתוֹן וְאָמְרִין קֳדָמוֹי. אֲמַר לוֹן. אַזְלוֹן וְנַסְּרוֹן אַרְזָא. וְנַסְּרוּ לְאַרְזָא וְאִיתְחֲמֵי דָּמָא נְגַד. וְלֹא אָבָה יְי לִסְלוֹחַ. מִיכָּן שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לְעָתִיד לָבוֹא. וְהָא כְתִיב מִלְבַד חַטּאוֹת מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. נֵימַר. עַד דְּלֹא יַחֲזוֹר בֵּיהּ. עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. נֵימַר. עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. וְהָא כְתִיב כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. לֹא הוֹסִיף אֶלָּא חִידֵּשׁ. וְהָכְתִיב וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַם פֶּה לָפֶה. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבָשָׂר וְדָם לְמַלְאוֹת אֶת יְרוּשָׁלַם דָּם נָקִי פֶּה לָפֶה. אֶלָּא שֶׁהָרַג אֶת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּמֹשֶׁה. דִּכְתִיב בֵּיהּ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ.

Je psáno: „Hospodin mluvil k Menašemu a k jeho lidu, ale neposlouchali. Přivedl tedy na ně velitele vojska [asyrského] krále a zajali Menašeho bachochim“ (2Pa 33,10-11). Co je ‚bachochim‘? V poutech na rukou. Rabi Levi řekl: Udělali mu bronzovou mulu, dali ho do ní a topili pod ní. Když viděl, že jeho tíseň je opravdu tíseň, nenechal na světě modlu, kterou by nevzýval. Když mu to nic neprospělo, řekl: Pamatuji se, že mi můj otec předčítal v synagoze tento verš: „Když se ocitneš v tísni a potkají tě všechny tyto věci v posledních dnech, navrátíš se k Hospodinu, svému Bohu, a budeš poslouchat jeho hlas. Neboť Hospodin, tvůj Bůh, je Bůh milosrdný, neopustí tě, nezahubí tě a nezapomene na smlouvu s tvými otci, kterou jim odpřisáhl“ (Dt 4,30-31). Hle, budu ho vzývat. Odpoví-li mi, dobře, a pokud ne, všechny tváře jsou stejné. A služební andělé ucpávali okna, aby modlitba Menašeho nevystoupila před Svatého, budiž požehnán. A služební andělé říkali před Svatým, budiž požehnán: Pane světa, člověka, který sloužil modlám a postavil sochu ve svatyni, přijmeš v pokání? Řekl jim: Nepřijmu-li ho v pokání, zavřu dveře přede všemi kajícníky. Co pro něho učinil Svatý, budiž požehnán? Prokopal mu prokop pod trůnem své slávy a vyslyšel jeho prosbu. To je to, co je psáno: „Modlil se k němu a on se dal uprosit [vajeater], vyslyšel jeho prosbu a přivedl ho zpět“ (2Pa 33,13). Rabi Lazar be-rabi Šimon řekl: V arabštině volají na prokop [chatarta] atarta. „A přivedl ho zpět do Jeruzaléma do jeho království“ (2Pa 33,13). Čím ho přivedl zpět? Šmuel bar Bina jménem rabiho Achy: Větrem ho přivedl zpět, jak říkáš: ‚Který přivádí vítr.‘ „A poznal Menaše, že Hospodin je Bůh“ (2Pa 33,13). V tu chvíli řekl Menaše: Je soud a je Soudce.

כָּתוּב וַיְדַבֵּר יְי אֶל מְנַשֶּׁה וְאֶל עַמּוֹ וְלֹא הִקְשִׁיבוּ. וַיָּבֵא עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים. מָהוּ בַחֹחִים. בְּכֵירוֹ מָנִיקִיָּא. אַמַר רִבִּי לֵוִי. מוּלָא שֶׁלִּנְחוֹשֶׂת עָשׂוּ לוֹ וְנָתְנוּ אוֹתוֹ בְּתוֹכָהּ וְהָיוּ מַסִּיקִין תַּחְתָּיו. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁצָּרָתוֹ צָרָה לֹא הִנִּיחַ עֲבוֹדָה זָרָה בָעוֹלָם שֶׁלֹּא הִזְכִּירָהּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הוֹעִיל לוֹ כְּלוּם אָמַר. זָכוּר אֲנִי שֶׁהָיָה אָבִי מַקְרֶא אוֹתִי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יי אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ. כִּי אֵל רַחוּם יְי אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם. הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא אוֹתוֹ. אִם עוֹנֶה אוֹתִי מוּטָּב וְאִם לָאו הָא כָל אַפְּיָא שָׁוִין. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְסַתְּמִין אֶת הַחַלּוֹנוֹת שֶׁלֹּא תַעֲלֶה תְפִילָּתוֹ שֶׁלִּמְנַשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. אָדָם שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל אַתָּה מְקַבְּלוֹ בִתְשׁוּבָה. אָמַר לָהֶן. אִם אֵינִי מְקַבְּלוֹ בִתְשׁוּבָה הֲרֵי אֲנִי נוֹעֵל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי כָל בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. מָה עָשָׂה לוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. חָתַר לוֹ חֲתִירָה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלּוֹ וְשָׁמַע תְּחִינָּתוֹ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִינָּתוֹ וַיְשִׁיבֵיהוּ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. בַּעֲרָבְיָיא צְוָוחִין לַחֲתַרְתָּה עֲתַרְתָּה. וַיְשִׁיבֵיהוּ יְרוּשָׁלַם לְמַלְכוּתוֹ. בְּמָה הֵשִׁיבוֹ. שְׁמוּאֵל בַּר בִּינָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. בָּרוּחַ הֵשִׁיבוֹ. כְּמַה דַתָּ מַר מַשִּׁיב הָרוּחַ. וַיֵּדַע מָנַשֶּׁה כִּי יְי הוּא הָאֱלֹהִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מְנַשֶּׁה. אִית דִּין וְאִית דַּיָין.

Co vlastně udělal zlý Bileám? Že dal Balakovi, synu Siporovu, radu, jak přivést Izrael pod meč. Řekl mu: Bůh tohoto národa nenávidí smilstvo. Ale postavte své dcery ke smilstvu a ovládnete je. Řekl mu: A poslechnou mě? Řekl mu: Postav svou dceru před ně a oni to uvidí a poslechnou tě. To je to, co je psáno: „Hlava národů rodu v Midjánu byl“ (Nu 25,15). Co udělali? Postavili si stánky od Bet-ješimonu až k Hoře sněhu a posadili tam ženy prodávající druhy pečiva. Stařenu posadili venku a dívku uvnitř. Izraelité jedli a pili. A jeden z nich vycházel na procházku tržištěm, aby si koupil věc od kramáře. Stařena mu prodávala věc za její cenu a dívka mu říkala: Pojď a vezmi si to levněji. Tak první den, tak druhý den a tak třetí den. A říkala mu: Od nynějška jsi jako člen domu. Vejdi a vyber si. A když vešel, byl tam džbán plný vína, amonského vína, které je silné a svádí tělo ke smilstvu, a jeho vůně pronikala. A ještě nebylo Izraeli zakázáno obětní víno. Říkala mu: Chceš vypít pohár vína? A on jí říkal: Ano. A ona mu dávala a on pil. A když vypil, víno v něm hořelo jako v břiše zmije. A on jí říkal: Vyslyš mě. A ona mu říkala: Chceš, abych tě vyslyšela? A on říkal: Ano. Ihned mu ze svého klína vytáhla sochu Peora a říkala mu: Pokloň se tomuto a já tě vyslyším. A on jí říkal: Cožpak se mám klanět modle? A ona mu říkala: Neklaníš se, jen se před ním obnažíš. To je to, co řekli mudrci: Kdo se obnažuje před Baal-Peorem, to je jeho služba. A kdo hází kámen na Merkura, to je jeho služba. A byl tam džbán plný vína, amonského vína, které je silné, které svádí tělo ke smilstvu, a jeho vůně pronikala. A ještě nebylo Izraeli zakázáno obětní víno. Říkala mu: Chceš vypít pohár vína? A on říkal: Ano. A ona mu dávala a on pil. Když vypil, víno v něm hořelo jako v břiše zmije. A on jí říkal: Vyslyš mě. A ona mu říkala: Zřekni se Tóry Mojžíšovy a já tě vyslyším. To je to, co je psáno: „Oni přišli k Baal-Peorovi a zasvětili se hanbě a stali se ohavnými jako to, co milovali“ (Oz 9,10), až se stali ohavnými svému Otci v nebesích.

וְכִי מָה עָשָׂה בִּלְעָם הָרָשָׁע. עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן עֵצָה לְבָלָק בֶּן צִפּוֹר לְהַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב. אָמַר לוֹ. אֱלוּהַּ שֶׁלְּאוּמָּה הַזּוֹ הוּא שׂוֹנֶא אֶת זְנוּת. אֶלָּא הֶעֱמִידוּ בְנוֹתֵיכֶם בְּזִימָּה וְאַתֶּם שׁוֹלְטִין בָּהֶן. אֲמַר לֵיהּ. וּמִישְׁמַע לִי אִינּוּן. אֲמַר לֵיהּ. אֲקִים בִּנְתָּךְ קוֹמוֹי וִינּוּן חַמְיָין וְשָׁמְעִין לָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב רֹאשׁ אוּמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא. מָה עָשׂוּ. בָּנוּ לָהֶן קִנְקְלִין מִבֵּית הַיְשִׁימוֹן עַד הַר הַשֶּׁלֶג וְהוֹשִׁיבוּ שָׁם נָשִׁים מוֹכְרוּת מִינֵי כִיסְנִין. הוֹשִׁיבוּ אֶת הַזְּקֵינָה מִבַּחוּץ וְאֶת הַנַּעֲרָה מִבִּפְנִים. וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין. וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹצֵא לְטַיֵיל בַּשּׁוּק וְלִיקַּח לוֹ חֵפֶץ מִן הַחֶנְוָונִי. וְהָיְתָה הַזְּקֵינָה מוֹכֶרֶת לוֹ אֶת הַחֵפֶץ בְּשָׁוְייוֹ וְהַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת לוֹ. בֹּא וְטוֹל לָךְ בְּפָחוּת. כֵּן בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְכֵן בַּיּוֹם הַשֵׁנִי וְכֵן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. מִיכָּן וְהֵילַךְ אַתָּה כְבֶן בַּיִת. הִיכָּנֵס וּבוֹר לָךְ. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה נִכְנַס הָיָה שָׁם צַרְצוּר מָלֵא יַיִן מִן הַיַּיִן הָעֲמוֹנִי שֶׁהוּא קָשֶׁה וְהוּא מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף לִזְנוּת. וְהָיָה רֵיחוֹ מְפַעְפֵעַ. וְאַדַּיִין לֹא נֶאֱסָר (יֵיְנָן שֶׁלְּגוֹיִם) [יַיִן נֶסֶךְ] עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַיִן. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הֵין. וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא שׁוֹתֶה. וְכֵיוָן שֶׁהוּא שׁוֹתֶה הָיָה הַיַיִן בּוֹעֵר בּוֹ כִכְרִיסָה שֶׁלַּחֲכִינָה. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הִישָּׁמְעִי לִי. וְהִיא אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ שֶׁאֶשְׁמַע לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. הֵין. מִיָּד הָיְתָה מוֹצִיאָה לוֹ טִפּוֹס שֶׁלִּפְעוֹר מִתּוֹךְ חֵיקָהּ שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. הִשְׁתַּחֲוֶה לָזֶה וַאֲנִי נִשְׁמַעַת לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. וְכִי לַעֲבוֹדָה זָרָה אֲנִי מִשְׁתַּחֲוֶה. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. אֵין אַתְּ מִשְׁתַּחֲוֶה אֶלָּא בִּמְגַלֶּה עַצְמָךְ לוֹ. זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים. הַפּוֹעֵר עַצְמוֹ לְבַעַל פְּעוֹר זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. וְהַזּוֹרֵק אֶבֶן לְמֶרְקוּלִיס זוֹ הִיא עֲבוֹדָתוֹ. וְהָיָה שָׁם צַרְצוּר מָלֵא יַיִן מִן הַיַּיִן הָעֲמוֹנִי שֶׁהוּא קָשֶׁה שֶׁהוּא מְפַתֶּה אֶת הַגּוּף לִזְנוּת וְהָיָה רֵיחוֹ מְפַעְפֵעַ. וְאַדַּיִין לֹא נֶאֱסָר יַיִן נֶסֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. רְצוֹנְךָ לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַיִן. וְהוּא אוֹמֵר הֵין. וְהִיא נוֹתֶנֶת לוֹ וְהוּא שׁוֹתֶה. כֵּיוָן שֶׁהוּא שׁוֹתֶה הָיָה הַיַיִן בּוֹעֵר בּוֹ כִכְרִיסָה שֶׁלְּעַכְנָא. וְהוּא אוֹמֵר לָהּ. הִישָּׁמְעִי לִי. וְהָיְתָה אוֹמֶרֶת לוֹ. הִינָּזֵר מִתּוֹרַת מֹשֶׁה וַאֲנִי נִשְׁמַעַת לָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבּוֹשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁיקּוּצִים כְּאָהֳבָם. עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ שִׁיקּוּצִים לָאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

Rabi Lazar řekl: Jako tento hřebík nelze vytáhnout ze dveří bez dřeva, tak nelze odejít od Peora bez [ztráty] životů. Příběh o Sovtovi z Ulamu, který pronajal svého osla jedné pohance, aby se šla poklonit Peorovi. Když dorazili k Peorovu domu, řekla mu: Počkej tu na mě, až vejdu a pokloním se Peorovi. Když vyšla, řekl jí: Počkej tu na mě, až vejdu a udělám to, co jsi udělala ty. Co udělal? Vešel, vykonal potřebu a utřel se Peorovým nosem. A všichni před ním chválili a říkali: Nikdo neudělal to, co udělal tento. Příběh o Menachemovi z Gufty Aríachovi, který válel džbány, a v noci k němu přišel kníže Peora. Co udělal? Vzal rožeň, postavil se proti němu a ten před ním utekl. Přišel k němu druhou noc a řekl mu: Menacheme, proč mě proklínáš? Dostal z něho strach a řekl mu: Už tě nebudu proklínat. Příběh o jednom vládci, který přišel ze zámoří, aby se poklonil Peorovi. Řekl jim: Přiveďte mi jednoho býka, jednoho berana a jedno jehně, abych se poklonil Peorovi. Řekli mu: Nepotřebuješ nic z toho. Jen se před ním obnažíš. Co udělal? Poštval na ně své ozbrojence a ti je bili a rozbíjeli jim mozek poleny a říkali jim: Běda vám a vašemu bludu!

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מָה הַמַּסְמֵר הַזֶּה אֵי אֶיפְשַׁר לוֹ לִפְרוֹשׁ מִן הַדֶּלֶת בְּלֹא עֵץ כָּךְ אֵי אֶיפְשַׁר לִפְרוֹשׁ מִן הַפְּעוֹר בְּלֹא נְפָשׁוֹת. מַעֲשֶׂה בְּסוֹבְתָה מֵאוּלָם שֶׁהִשְׂכִּיר חֲמוֹרוֹ לְגוֹיָה אַחַת לְהִשְׁתַּחֲווֹת לִפְעוֹר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁלִּפְעוֹר אָמְרָה לוֹ. הַמְתֵּן לִי כָאן עַד שֶׁאִיכָּנֵס וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לִפְעוֹר. כֵּיוָן שֶׁיָּצָאת אָמַר לָהּ. הַמְתִּינִי לִי כָּאן עַד שֶׁאִיכָּנֵס וְאֶעֱשֶׂה כְמוֹת שֶׁעָשִׂית. מֶה עָשָׂה. נִכְנַס וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו וְקִינַּח עַצְמוֹ בְחוֹטְמוֹ שֶׁלִּפְעוֹר. וְהָיוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין לְפָנָיו וְאוֹמְרִין. לֹא עָשָׂה אָדָם כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה זֶה. מַעֲשֶׂה בִּמְנַחֵם אִישׁ גּוּפְתָּה אָרִיחַ שֶׁהָיָה מְגַלְגֵּל בָּחָבִיּוֹת וּבָא אֵלָיו שָׂרוֹ שֶׁלִּפְעוֹר בָּלַּיְלָה. מָה עָשָׂה. נָטַל אֶת הַשְּׁפוּד וְעָמַד עָלָיו וּבָרַח מִמֶּנּוּ. בָּא אֵלָיו בַּלַּיְלָה הַשֵּׁינֵי אָמַר לוֹ. מְנַחֵם. מַה אַתָּה מְקַלְלֵינִי. נִתְיָירֵא מִמֶּנּוּ וְאָמַר לוֹ. עוֹד אֵינִי מְקַלְלָךְ. מַעֲשֶׂה בְשִׁלְטוֹן אֶחָד שֶׁבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר. אָמַר לָהֶן. הֱבִיאוּ לִי פָּר אֶחָד אַיִל אֶחָד כֶּבֶשׂ אֶחָד לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְעוֹר. אָמְרוּ לוֹ. אֵין אַתָּה זָקוּק לְכָל אֵילּוּ. אֵין אַתְּ אֶלָּא כִמְגַלֶּה עַצְמָךְ לוֹ. מָה עָשָׂה. גִּירָה בָהֶם סניגורים וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן וּמְפַצְּעִין אֶת מוֹחֵיהֶם בְּגִיזִירִין וְאוֹמְרִים לָהֶן. אִי לָכֶם וּלְטָעוּתְכֶם.

Je psáno: „A vzplanul hněv Hospodinův proti Izraeli. I řekl Hospodin Mojžíšovi: Vezmi všechny náčelníky lidu a pověs je Hospodinu tváří ke slunci“ (Nu 25,3-4). Řekl mu: Posaď jejich náčelníky jako soudce nad nimi a ať popravují hříšníky tváří ke slunci. To je to, co je psáno: „Mojžíš řekl soudcům Izraele: Zabijte každý své muže, kteří se přidali k Baal-Peorovi“ (Nu 25,5). Kolik je soudců Izraele? Sedm myriád osm tisíc šest set. Velitelů nad tisíci šest set, velitelů nad stovkami šest tisíc, velitelů nad padesáti dvanáct tisíc, velitelů nad desíti šedesát tisíc. Vychází tedy, že soudců Izraele je sedm myriád osm tisíc šest set. Řekl jim: Každý z vás ať zabije dva. Vychází tedy patnáct myriád sedm tisíc dvě stě zabitých. „A hle, jeden muž ze synů Izraele přišel a přivedl ke svým bratrům Midjánku před očima Mojžíšovýma“ (Nu 25,6). Co je ‚před očima Mojžíšovýma‘? Jako když člověk říká: Tady, v tvém oku, Mojžíši. Řekl mu: Není Cipora Midjánka a nemá rozštěpená kopyta? Tato je čistá a tato nečistá? A byl tam Pinchas. Řekl: Není tu nikdo, kdo by ho zabil a byl kvůli němu zabit? Kde jsou lvi? „Lvíče Juda“ (Gn 49,9). „Dan je lvíče“ (Dt 33,22). „Benjamín je vlk, který trhá“ (Gn 49,27). Když Pinchas viděl, že nikdo z Izraele nic nedělá, ihned povstal ze svého sanhedrinu, vzal kopí do ruky a dal hrot pod svůj oděv. Začal se opírat o jeho dřevo, až došel k jeho vchodu. Když došel k jeho vchodu, řekli mu: Odkud a kam, Pinchasi? Řekl jim: Neuznáváte, že kmen Levi je všude vedle kmene Šimon? Řekli: Nechte ho, snad perušim tu věc dovolili. Když vešel, učinil pro něj Svatý, budiž požehnán, šest zázraků. První zázrak: Jejich zvykem je oddělit se jeden od druhého, a anděl je přilepil k sobě. Druhý zázrak: Namířil kopí proti jejímu břichu, aby jeho úd byl vidět z jejího břicha, kvůli pomlouvačům, aby neříkali: I on se mezi rameny dostal k nim a vykonal svou potřebu. Třetí zázrak: Anděl jim ucpal ústa a nemohli křičet. Čtvrtý zázrak: Nesklouzli ze zbraně, ale zůstali na místě. Pátý zázrak: Anděl mu zvedl nadpraží, aby oba vyšli mezi jeho rameny. Šestý zázrak: Když vyšel a [viděl] ránu, která hubila lid, co udělal? Hodil je na zem, postavil se a modlil se. To je to, co je psáno: „I povstal Pinchas a vykonal soud a rána se zastavila“ (Ž 106,30).

כְּתִיב וַיִּחַר אַף יְי בְּיִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר יְי אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיי נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. אָמַר לוֹ. הוֹשֵׁב אֶת רָאשֵׁיהֶם דַּיָינִים עֲלֵיהֶם וְיִהְיוּ הוֹרְגִים בַּחַטָּאִים נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. כַּמָּה הֵם שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת שִׁשִּׁים אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. אָמַר לוֹן. כָּל חַד מִינְּכוֹן יִקְטוֹל תְּרֵיי. נִמְצְאוּ הֹרְוגִין חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה רִיבּוֹא וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וּמָאתַיִם. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָינִית לְעֵינֵי מֹשֶׁה. מָהוּ לְעֵינֵי מֹשֶׁה. כְּאִינַּשׁ דָּמַר. הָא גַו עֵינָךְ מֹשֶׁה. אֲמַר לוֹ. אֵין צִפּוֹרָה מִדְיָנִית וְאֵין טְלָפֶיהָ סְדוּקוֹת. זוֹ טְהוֹרָה וְזוֹ טְמֵיאָה. וְהָיָה שָׁם פִּינְחָס. אָמַר. אֵין כָּאן אָדָם שֶׁיְּהַרְגֶּנּוּ וִיהָרֵג עַל יָדָיו. אֵיכָן הֵם הָאֲרָיוֹת. גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה. דָּן גּוּר אַרְיֵה. בִּנְיָמִן זְאֵב יִטְרָף. כֵּיוָן שֶׁרָאָה פִינְחָס שֶׁאֵין אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה כְּלוּם. מִיָּד עָמַד פִּינְחָס מִתּוֹךְ סַנְהֶדְרִין שֶׁלּוֹ וְלָקַח אֶת הָרוֹמַח בְּיָדוֹ וְנָתַן אֶת הַבַּרְזֶל תַּחַת פַּסִּיקִיָיא שֶׁלּוֹ. הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ עַל עֵץ שֶׁלָּהּ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְפִתְחוֹ אָמְרוּ לוֹ. מֵאַיִין וּלְאַיִין פִּינְחָס. אָמַר לָהֶן. אֵין אַתֶּם מוֹדִין לִי שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁלְּלֵוִי אֶצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁלְּשִׁמְעוֹן בְּכָל מָקוֹם. אָמְרוּ. הַנִּיחוּ לוֹ שֶׁמָּא הִתִּירוּ פְרוּשִׁים אֶת הַדָּבָר. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁשָּׁה נִיסִּים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן. דַּרְכָּן לִפְרוֹשׁ זֶה מִזֶּה וְהִדְבִּיקָן הַמַּלְאָךְ זֶה לָזֶה. הַנֵּס הַשֵּׁינִי. כִּיוֵּין אֶת הָרוֹמַח כְּנֶגֶד הַקֵּיבָה שֶׁלָּהּ כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זִכְרוּתוֹ נִרְאֵית מִתּוֹךְ קֵיבָה שֶׁלָּהּ מִפְּנֵי הַנּוֹקְרָנִין שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים. אַף הוּא בֵּין כְתֵיפָיו נִכְנַס עִמָּהֶן וְעָשָׂה אֶת צְרָכָיו. הַנֵּס הַשְּׁלִישִׁי. סָתַם הַמַּלְאָךְ אֶת פִּיהֶן וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִצְווֹחַ. הַנֵּס הָרְבִיעִי. לֹא נִשְׁמְטוּ מְן הַזַּיִין אֶלָּא עָמְדוּ בִמְקוֹמָן. הַנֵּס הַחֲמִישִּׁי. הִגְבִּיהַּ לוֹ הַמַּלְאָךְ אֶת הַשְּׁקוֹף כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶן בֵּין כְּתֵיפָיו. הַנֵּס הַשִּׁישִּׁי. כֵּיוָן שֶׁיָּצָא אֶת הַנֶּגֶף שֶׁהוּא מְחַבֵּל בָּעָם מָה עָשָׂה. הִשְׁלִיכָן לָאָרֶץ וְעָמַד וְנִתְפַּלֵּל. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְיַעֲמֹד פּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה.

Když Izraelité přišli vykonat pomstu na Midjánu, našli tam Bileáma, syna Beorova. A co tam přišel dělat? Přišel si vzít odměnu za dvacet čtyři tisíce z Izraele, kteří kvůli němu zemřeli v Šitimu. Pinchas mu řekl: Neudělal jsi, co chtěl tvůj Stvořitel, ani neudělal jsi, co chtěl Balak. Neudělal jsi, co chtěl tvůj Stvořitel, neboť ti řekl: Nechoď s posly Balakovými, a šel jsi. Ani neudělal jsi, co chtěl Balak, neboť ti řekl: Jdi prokleť Izrael, a požehnal jsi jim. Ani já ti tvou odměnu nezkrátím. To je to, co je psáno: „A Bileáma, syna Beorova, zaklínače, zabili synové Izraele nad jejich zabitými“ (Joz 13,22). Co je ‚nad jejich zabitými‘? Že se vyrovnal všem jejich zabitým. Jiný výklad: ‚Nad jejich zabitými‘: Jako jejich zabití nemají žádnou podstatu, tak ani on nemá žádnou podstatu. Jiný výklad: ‚Nad jejich zabitými‘: Že plaval nad všemi jejich zabitými a Pinchas mu ukazoval čelenku a on se potápěl a klesal. Jiný výklad: ‚Nad jejich zabitými‘: To učí, že mu Izraelité dali jeho odměnu v plnosti a nezkrátili ho.

כְּשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לִנְקוֹם נִקְמַת מִדְיָן מָצְאוּ שָׁם בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר. וְכִי מַה בָא לַעֲשׂוֹת. בָּא לִיטּוֹל שָׂכָר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף שֶׁמֵּתוּ מִיִּשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ בַשִּׁיטִּים. אֲמַר לֵיהּ פִּינְחָס. לָא דְבָרְיָיךְ עֲבַדְתְּ וְלָא דְבָלָק עֲבַדְתְּ. לָא דָבָרְיָיךְ עֲבַדְתְּ. דָּמַר לָךְ. לָא תֵיזִיל עִם שְׁלוּחֵי בָלָק וַאֲזַלְתְּ. וְלָא דְבָלָק עֲבַדְתְּ. דַּאֲמַר לָךְ. אַיְזִיל לַיַיט יִשְׂרָאֵל וּבֵרַכְתְּנוֹן. אַף אֲנִי אֵינִי מְקַפְּחָךְ שְׂכָרָךְ. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל חַלְלֵיהֶם. מָהוּ עַל חַלְלֵיהֶם. שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל חַלְלֵיהֶם. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶם. מַה חַלְלֵיהֶם אֵין בָּהֶן מַמָּשׁ אַף הוּא אֵין בּוֹ מַמָּשׁ. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶם. שֶׁהָיָה צָף כְּנֶגֶד כָּל חַלְלֵיהֶם. וְהָיָה פִינְחָס מַרְאֶה לוֹ אֶת הַצִּיץ וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְיוֹרֵד. דָּבָר אַחֵר. עַל חַלְלֵיהֶם. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנָּתְנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל שְׂכָרוֹ מִשָּׁלֵם וְלֹא קִיפְּחוּהוּ.

Doeg byl muž velký v Tóře. Izraelité přišli a tázali se Davida: Odsouvají předkladné chleby Šabat? Řekl jim: Jejich rovnání odsouvá Šabat, ale ani jejich hnětení, ani jejich tvarování neodsouvá Šabat. A byl tam Doeg a řekl: Kdo je ten, který přichází rozhodovat přede mnou? Řekli mu: Je to David, syn Jišajův. Ihned šel a dal Saulovi, králi Izraele, radu, aby usmrtil Nov, město kněží. To je to, co je psáno: „Král řekl běžcům, kteří stáli kolem něho: Obraťte se a usmrťte kněze Hospodinovy, neboť i jejich ruka je s Davidem“ atd. až „a neodhalili mi ucho“ (1S 22,17). Kdo to byli? Rabi Šmuel bar Rav Jicchak řekl: Byli to Abner a Amasa. Řekli mu: Máš na nás něco jiného než tento pás a tento plášť? Tady ti je hážeme. „Ale služebníci krále nechtěli vztáhnout ruku na kněze Hospodinovy“ (1S 22,17). „A král řekl Doegovi“ (1S 22,18). Rabi Jehuda bar Pazi řekl: Je psáno Dojeg. Řekli mu: Byl jsi chycen jako ryba [dag]. Tys přestoupil, tys rozmnožil! „Obrať se ty a udeř na kněze Hospodinovy“ (1S 22,18). „I obrátil se Doeg Edomský a udeřil na kněze“ atd. (1S 22,18). Cožpak neučil rabi Chija: Neustanovují se dva velekněží zároveň? Ale to učí, že všichni byli hodni být velekněžími. Jak byl vzdálen? Rabi Chanina a rabi Jehošua ben Levi. Jeden řekl: Vyšel oheň ze Svatyně svatých a plál kolem něho. A druhý řekl: Přidali se k němu zkušení žáci, oni se učili a on zapomínal, aby se splnilo, co je řečeno: „Pohltil majetek, ale vyvrhne ho; z jeho břicha ho vyžene Bůh“ (Jb 20,15).

דּוֹאֵג אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הָיָה. בָּאוּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁאֲלוּ אֶת דָּוִד. לֶחֶם הַפָּנִים מָהוּ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. אָמַר לָהֶם. סִידּוּרוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַׁבָּת לֹא לִישָׁתוֹ וְלֹא עֲרִיכָתוֹ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. וְהָיָה שָׁם דּוֹאֵג וְאָמַר. מִי הוּא זֶה שֶׂבָּא לְהוֹרוֹת לְפָנַיי. אָמְרוּ לוֹ דָּוִד בֶּן יִשַׁי הוּא. מִיָּד הָלַךְ וְנָתַן עֵצָה לְשָׁאוּל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְהָמִית אֶת נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לָרָצִים הַנִּיצָּבִים עָלָיו סוֹבּוּ וְהָמִיתוּ אֶת כֹּהֲנֵי יְי כִּי גַם יָדָם עִם דָּוִד וגו׳ עַד וְלֹא גָלוּ אֶת אָזְנָיו. מִי הָיוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. אַבְנֵר וַעֲמָשָׂא הָיוּ. אָמְרוּ לֵיהּ. כְּלוּם אִית לָךְ עֲלֵינָן אֶלָּא הָדֵין זוֹנָרָה וְהָדֵין כלינירין. הָא טְרֵיפִין לָךְ. וְלֹא אָבוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ לִשְׁלוֹחַ אֶת יָדָם בְּכֹהֲנֵי יְי. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְדוֹיֵיג. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי. לְדוֹיֵג כְּתִיב. אָמְרוּ לוֹ. נִתְפַּשְׂתָּה כְדָג. אַתָּה עָבַרְתָּה רַבְּתָה. סוֹב אַתָּה וּפְגַע בַּכֹּהֲנֵי יי. וַיִּסֹּב דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי וַיִּפְגַּע בַּכֹּהֲנִים וגו׳. לֹא כֵן תַּנֵּי רִבִּי חִיָיה. אֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כוּלָּם רְאויִין לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. כֵּיצַד נִתְרָחֵק. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר. אֵשׁ יָצְאָה מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתָיו. וְחָרָנָה אָמַר. תַּלְמִידִים וַותִּיקִים נִזְדַּוְוגוּ לוֹ וְהָיוּ לְמֵידִים וְהוּא שָׁכַח. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר חַיִל בָּלַע וַיְקִיאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִישֶׁינּוּ אֵל.

Achitofel byl muž silný v Tóře. Je psáno: „David opět shromáždil všechny vybrané v Izraeli, třicet tisíc“ (2S 6,1). Rabi Berechja jménem rabiho Aby bar Kahany: Devadesát tisíc starších ustanovil David v jeden den a Achitofela mezi nimi neustanovil. To je to, co je psáno: „David opět shromáždil všechny vybrané v Izraeli, třicet tisíc.“ ‚Shromáždil‘ třicet, ‚opět‘ třicet a prostý smysl verše třicet: to je devadesát. Shledáš, že když David přišel nést Archu smlouvy Hospodinovy, nenesl ji podle Tóry: „Naložili Archu Boží na nový vůz“ atd. (2S 6,3). A Archa nadnášela kohany do výše a srážela je k zemi, nadnášela kohany do výše a srážela je k zemi. David poslal a přivedl Achitofela. Řekl mu: Neřekneš mi, co má tato Archa, že nadnáší kohany do výše a sráží je k zemi, nadnáší kohany do výše a sráží je k zemi? Řekl mu: Pošli se zeptat těch mudrců, které jsi ustanovil. David řekl: Kdo ví, jak ji zastavit, a nezastaví ji, ať skončí oběšením. Řekl slovo před ní a ona se zastavila. To je to, co je psáno: „Když nosiči Archy Hospodinovy ušli šest kroků, obětoval býka a vykrmené dobytče“ (2S 6,13). Rabi Chanina a rabi Mana. Jeden řekl: Při každém kroku býka a vykrmené dobytče a na konci sedm býčků a sedm beranů. A druhý řekl: Při každém kroku sedm býčků a sedm beranů a na konci býka a vykrmené dobytče. Svatý, budiž požehnán, řekl Achitofelovi: Slovo, které kojenci říkají v synagoze každý den, jsi mu neřekl: „Ale synům Kehatovým nedal, neboť na nich je služba svatyně, ponesou ji na ramenou“ (Nu 7,9). A toto jsi mu řekl? A tak shledáš, že když David přišel kopat základy Chrámu, vykopal patnáct set loktů a nenašel propast, a nakonec našel jeden střep a chtěl ho vyhodit. Řekl mu: Nemůžeš. Řekl mu: Proč? Řekl mu: Protože jsem zde přitlačen na propast. Řekl mu: A odkdy jsi zde? Řekl mu: Od chvíle, kdy Milosrdný dal zaznít svému hlasu na Sinaji: „Já jsem Hospodin, tvůj Bůh“ (Ex 20,2), země se zachvěla a klesla a já jsem sem dán, přitlačen na propast. Přesto ho neposlechl. Když ho vyhodil, propast vystoupila a chtěla zaplavit svět. A stál tam Achitofel. Řekl: Teď se David oběsí a já budu králem. David řekl: Kdo je moudrý, že ví, jak ji zastavit, a nezastaví ji, ať skončí oběšením. Řekl, co řekl, a zastavil ji. David začal zpívat píseň: „Píseň stupňů“ (Ž 120,1), píseň pro sto stupňů: Při každých sto loktech zpíval píseň. Přesto skončil oběšením. Rabi Josi řekl: To je to, co říká přísloví: Člověk se má bát kletby svého učitele, i když je bezdůvodná. Rabi Jirmeja jménem rabiho Šmuela bar Jicchaka: Svitek, který Šmuel předal Davidovi, pronesl Achitofel Duchem svatým. A co Achitofel dělal? Když k němu přišel člověk, aby se s ním poradil o nějaké věci, říkal mu: Jdi a udělej tak a tak. A nevěříš-li mi, jdi a dotaž se urim a tumim. A on šel, dotázal se a našel to tak. To je to, co je psáno: „A rada Achitofelova, kterou radil v oněch dnech, byla, jako když se někdo dotazuje na slovo Boží“ (2S 16,23). ‚Někdo‘ [iš, muž] se čte, a není psáno: Písmo ho nemohlo nazvat mužem.

אֲחִיתוֹפֶל אָדָם גּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. כָּתוּב וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף. רִבִּי בְּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא. תִּשְׁעִים אֶלֶף זְקֵינִים מִינָּה דָּוִד בְּיוֹם אֶחָד וְלֹא מִינָּה אֲחִיתוֹפֶל עִמָּהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁלשִׁים אָלֶף. וַיֹּסֶף תַּלְתִּין. עוֹד תַּלְתְּין. וּפְשׁוּטֵיהּ דְקִרְיָיה תַּלְתִּין. הֲרֵי תִשְׁעִין. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יי לֹא נְשָׂאוֹ כַתּוֹרָה. וַיַּרְכִּיבוּ אֶת אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וגו׳. וַהֲוָה אֲרוֹנָא טְעִין כָּהֲנַיָא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַיָיא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. שְׁלַח דָּוִד וְאַיְיתֵי לַאֲחִיתוֹפֶל. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ אֲמַר לִי מַה לְדֵין אֲרוֹנָא דּוּ טְעִין כָּהֲנַיָיא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. טְעִין כָּהֲנַיָיא לְרוּמָא וּטְרִיף לוֹן לְאַרְעָא. אֲמַר לֵיהּ. שְׁלַח שְׁאוֹל לְאִילֵּין חֲכִימַיָּא דִמְנִיתָא. אֲמַר דָּוִד. מָאן דִּיְדַע לְמִיקְמְתָה וְלָא מִקְימָהּ יְהֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר דָּבָר קוֹמוֹי וְהוּא קָאִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְי שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שׁוֹר וּמְרִיא וּבְסוֹף שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵלִים. וְחָרָנָה אָמַר. עַל כָּל צְעִידָה וּצְעִידָה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵלִים וּבְסוֹף שׁוֹר וְּמרִיא. אֲמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַאֲחִיתוֹפֶל. מִילָּה דִּמְיָינְקַיָיא אָמְרִין בִּכְנִישְׁתָּא בְּכָל יוֹם לָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ. וְדָא אֲמַרְתְּ לֵיהּ. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא דָוִד לַחְפּוֹר תֵּימֶלְיוֹסִים שֶׁלְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ חָפַר חֲמֵשׁ עֶשֶׂר מָאוָון דְּאַמִּין וְלֹא אַשְׁכַּח תְּהוֹמָא וּבְסוֹפָא אַשְׁכַּח חַד עָצִיץ וּבְעָא מִירְמִיתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֵית אַתְּ יְכִיל. אֲמַר לֵיהּ. לָמָּה. אֲמַר לֵיהּ. דֲּנָא הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָא. אֲמַר לֵיהּ. וּמִן אֵימַת אַתְּ הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. מִן שַׁעְתָּא דְּשַׁמַּע רַחֲמָנָא קָלֵיהּ בְּסִינַי אֲנֹכִי יי אֱלֹהֶיךָ רְעָדַת אַרְעָא וּשְׁקוֹעַת וַאֲנָא יְהִיב הָכָא כְּבִישׁ עַל תְּהוֹמָא. אַף עַל גַּב כֵּן לָא שְׁמַע לֵיהּ. כֵּיוָן דְּרִימֵיהּ סְלִיק תְּהוֹמָא וּבְעָא מַטְּפָא עַלְמָא. וַהֲוָה אֲחִיתוֹפֶל קָאִים תַּמָּן. אֲמַר. כְּדוֹן דָּוִד מִתְחַנֵּק וַאֲנָא מְלִיךְ. אֲמַר דָּוִד. מָאן דַּחֲכַם דִּיְדַע מְקִימְתֵּיהּ וְלָא מֵקִים לֵיהּ יְיֵא סוֹפֵיהּ מִתְחַנְקָא. אֲמַר מַה דַאֲמַר וְאוּקְמֵיהּ. הִתְחִיל דָּוִד אוֹמֵר שִׁירָה. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. שִׁיר לְמֵאָה עוֹלוֹת. עַל כָּל מֵאָה אַמָּה הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה. אַף עַל גַּב כֵּן הֲוָה סוֹפֵהּ מִתְחַנְקְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְמַתְלָא אָמְרָה. צָרִיךְ בַּר נַשׁ חֲשִׁישׁ עַל לְוָוטֵייהּ דְּרַבָּה אֲפִילוּ עַל מַגָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק. מְגִילָּה שֶׁמָּסַר שְׁמוּאֵל לְדָוִד אֲמָרָהּ אֲחִיתוֹפֶל בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וּמַה הֲוָה אֲחִיתוֹפֶל עֲבִיד. כַּד הֲוָה בַּר נַשׁ אֲזַל מִמְלַךְ בֵּיהּ בְּמִילָּה הֲוָה אֲמַר לֵיהּ. אַיְזִיל עֲבִיד כֵּן וְהָכֵן. וְאִין לֵית אַתְּ מְהֵימָן לִי אֲזֵל וּשְׁאִיל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. וַהֲוָה אֲזַל שְׁאַל וּמַשְׁכַּח לֵיהּ כֵּן. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַעֲצַת אֲחִיתוֹפֶל אֲשֶׁר יָעַץ בַּיָּמִים הָהֵם כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל וגו׳ אִישׁ קְרֵי וְלָא כְתִיב. לֹא יָכְלוּ הַכְּתוּבִים לִקְרוֹתוֹ אִישׁ.

Jak byl vzdálen? „Achitofel viděl, že se jeho rada neprovedla, osedlal svého osla“ atd. (2S 17,23). Tři věci přikázal Achitofel svým synům. Řekl jim: Nebouřte se proti království domu Davidova, neboť shledáváme, že Svatý, budiž požehnán, jim projevuje přízeň i veřejně. A neobchodujte s tím, komu se hodina směje. A bude-li Aceret jasný, sejte krásnou pšenici. A nevíme, zda jasný s rosou, či jasný s vedrem.

כֵּיצַד נִתְרָחֵק. וַאֲחִיתוֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבוֹשׁ אֶת חֲמוֹרוֹ וגו׳. שְׁלֹשָה דְבָרִים צִוָּה אֲחִיתוֹפֶל אֶת בָּנָיו. אָמַר לָהֶם. אַל תִּמְרְדוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. דְּאַשְׁכַּחְנַן דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נְסִיב לוֹן אַפִּין אֲפִילוּ בְּפַרְהֶסִיָּא. וְאַל תִּשְׂאוּ וְתִתְּנוּ עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. וְאִם הָיְתָה הָעֲצֶרֶת בְּרוּרָה זִרְעוּ חִטִּים יָפוֹת. וְלָא יָדְעִין אִם בְּרוּרָה בְטַל וְאִם בְּרוּרָה בְשָׁרָב.

Gechazi byl muž silný v Tóře, ale měl tři věci: zlé oko, nevázanost v pohlavních věcech a neuznával vzkříšení mrtvých. Zlé oko: Když Elíša sedával při svém vyučování, Gechazi seděl u brány, takže ho žáci viděli a říkali: Gechazi nevchází, a my bychom vcházeli? A jeho učení se pronášelo a nikdo z něho neměl užitek. Když byl vzdálen, co je tam psáno? „Synové proroků řekli Elíšovi: Hle, místo, kde před tebou sedíme, je pro nás příliš těsné“ (2Kr 6,1). Nestačilo pojmout zástupy žáků, které tam byly.

גֵּיחֲזִי אָדָם גִּיבּוֹר בַּתּוֹרָה הָיָה. אֶלָּא שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים. עַיִן צָרָה וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. עַיִן צָרָה. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע יְתִיב בְּתִינּוּיֵיהּ הֲוָה גֵיחֲזִי יְתִיב לֵיהּ עַל תִּרְעָא דְּתַלְמִידַיָיא חַמְיָין לֵיהּ וְאָמְרִין. גֵּיחֲזִי לָא עָאַל וַאֲנָן עָלִון. וַהֲוָה תַנָּייוֹ מִתְאֲמַר וּבַר נַשׁ לָא מִיתְהֲנֵי כְלוּם. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרָחֵק מַה כְתִיב תַּמָּן. וַיֹּאמְרוּ בְנֵי הַנְּבִיאִים אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא (וגו׳) הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים שָׁם לְפָנֶיךָ צַר מִמֶּנּוּ. לָא אַסְחִין אוּכְלוּסַיָיא דְּתַלְמִידַיָיא דַּהֲווֹן תַּמָּן.

A nevázanost v pohlavních věcech: Neboť Šunemka říká svému muži: „Hle, vím, že je to svatý muž Boží, který k nám stále zachází“ (2Kr 4,9). Rabi Jona řekl: On je svatý a jeho žák není svatý. Rabi Avun řekl: Že se na ni za svůj život nepodíval. A rabíni z Cesareje říkají: Že za svůj život neviděla na jeho šatech kapku semene. Služka rabiho Šmuela bar Rav Jicchaka řekla: Já jsem prala šaty svého pána; nikdy jsem na šatech svého pána neviděla nic zlého. Je psáno: „Gechazi přistoupil, aby ji odstrčil“ (2Kr 4,27). Co je ‚odstrčil‘? Rabi Josi ben Chanina řekl: Že jí položil ruku na vznešenost její krásy, mezi její prsa.

וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה. שֶׁכֵּן הַשּׁוּנָמִית אוֹמֶרֶת לְאִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הוּא קָדוֹשׁ וְאֵין תַּלְמִידוֹ קָדוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. שֶׁלֹּא רָאָת טִיפַּת קֶרִי עַל בְּגָדָיו מִיָּמָיו. אַמָּתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמְרָה. אֲנָא הֲוִינָא מְשַׁזְּגָה מָנוֹי דְמָרִי. מִן יוֹמוֹי לָא חֲמִית מִילָּה בִישָׁא בְּמָאנוֹי דְמָרִי. כְּתִיב וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ. מָהוּ לְהָדְפָהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. שֶׁנָּתַן יָדוֹ בְּהוֹד שֶׁבְּיוֹפְיָהּ. בֵּין דַּדֶּיהָ.

A neuznával vzkříšení mrtvých: Shledáš, že když Elíša přišel oživit syna Šunemky, řekl mu: „Vezmi mou hůl do ruky a jdi. Potkáš-li někoho, nepozdravuj ho, a pozdraví-li tě někdo, neodpovídej mu“ (2Kr 4,29). Ale on tak neučinil. Když ho potkal člověk a řekl mu: Odkud a kam, Gechazi? On mu řekl: Jdu oživit mrtvého. Ten mu řekl: Nikdo neoživuje mrtvé než Svatý, budiž požehnán, o němž je psáno: „Hospodin usmrcuje a oživuje, svrhává do podsvětí a vyzvedá“ (1S 2,6). Šel a nic nedokázal. Vrátil se k němu a řekl mu: Vím, že kdyby spal, tvou rukou by se neprobudil.

וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֱלִישָׁע לְהַחֲיּוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּשׁוּנָמִית אָמַר לוֹ קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ. וְהוּא לָא עֲבַד כֵּן אֶלָּא כַד פְּגַע בַּר נַשׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. מֵאַיִין וּלְאַיִין גֵּיחֲזִי. ווּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא אֲזִיל מְחַיֶּה מֵתִים. ווּ אֲמַר לֵיהּ. לֵית דִּמְחַיֶּה מֵתִים אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דִּכְתִיב בֵּיהּ יְי מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אֲזַל לֵיהּ וְלָא עֲבַד כְּלוּם. חָזַר לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא יְדַע אִילּוּ הֲוָה דָמִיךְ לָא הֲוָה מִיתְעַר עַל יָדָךְ.

Shledáš, že když Naaman, velitel vojska krále Aramu, přišel k Elíšovi, přišel k němu se svým koněm a se svým vozem (2Kr 5,9). Rabi Jochanan řekl: Je psáno ‚se svým koněm‘. Chtěl mu dát zlato a stříbro, roucha a oděvy, drahé kameny a perly. A on to nepřijal. To je to, co je psáno: „Naléhal na něj, aby to vzal, ale odmítl“ (2Kr 5,16). Přišel Gechazi a řekl: „Jakože živ je Hospodin, poběžím za ním a vezmu od něho něco [meuma]“ (2Kr 5,20); je psáno ‚muma‘ [vada]. Šel, dohonil ho a vzal, co vzal, a ukryl to ve své horní komoře. Přišel k Elíšovi. Řekl mu: Odkud a kam, Gechazi? Odmítl jsi dar odměny spravedlivých? Řekl mu: „Tvůj služebník nikam nešel“ (2Kr 5,25). „A řekl: Nešlo mé srdce, když se muž obrátil od svého vozu ti vstříc? Je čas brát stříbro a zlato“ (2Kr 5,26), je čas brát drahé kameny a perly? Proto: „Naamanovo malomocenství ulpí na tobě“ (2Kr 5,27). Je psáno: „A u vchodu do brány byli čtyři malomocní muži“ atd. (2Kr 7,3). A kdo to byli? Rabi Jehuda jménem Rava: Byli to Gechazi a jeho tři synové.

אַתְּ מוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁבָּא נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם אֶצֶל אֱלִישָׁע בָּא אֵלָיו בְּסוּסוֹ וּבְרִכְבּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּסוּסוֹ כְתִיב. בְּעָא מִיתַּן לֵיהּ דְּהַב וּכְסַף אִסְטָלְוָון וּלְבוּשִׁין אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְצַר בּוֹ לָקַחַת וַיְמָאֵן. אֲתַא גֵּיחֲזִי וַאֲמַר חַי יְי כִּי אִם רַצְתִּי אַחֲרָיו וְלָקַחְתִּי מֵאִתּוֹ מְאוּמָה. מוּמָה כְתִיב. אֲזַל וּמָטָא בֵיהּ וּנְסַב מַה דִנְסַב וְאַטְמְרוֹן בְּעִילִיתֵיהּ. אֲתַא גַבֵּי אֱלִישָׁע. אֲמַר לֵיהּ. מֵאַיִין ולְאַיִין גֵּיחֲזִי. מֵיאַנְתָּה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִין. אָמַר לוֹ. לֹא הָלַךְ עַבְדְּךָ אָנֶה וָאָנָה. וַיֹּאמֶר לֹא לִיבִּי הָלַךְ כַּאֲשֶׁר הָפַךְ אִישׁ מֵעַל מֶרְכַּבְתּוֹ לִקְרָאתֶךָ הַעֵת לָקַחַת כֶּסֶף וְזָהָב הַעֵת לַקַּחַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. לְפִיכָךְ צָרַעַת נַעֲמָן תִּדְבַּק בּוֹ. כְּתִיב וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצוֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר וגו׳. וּמִי הָיוּ. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. גֵּיחֲזִי וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו הָיוּ.

Je psáno: „Elíša přišel do Damašku a Ben-hadad, král Aramu, byl nemocný“ atd. (2Kr 8,7). Co tam šel dělat? Šel a chtěl přiblížit Gechaziho a našel ho propadlého [malomocenstvím]. Odtud, že se odstrkuje levicí a přibližuje pravicí. Rabi Jochanan řekl: „Venku nenocoval cizinec, své dveře jsem otevíral poutníkovi“ (Jb 31,32). Odtud, že se odstrkuje levicí a přibližuje pravicí; ne jako to udělal Elíša, který odstrčil Gechaziho oběma rukama. Dvěma nemocemi onemocněl Elíša: jednou podle cesty země a druhou, že odstrčil Gechaziho.

כְּתִיב וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק וּבֶן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם חֹלֶה וגו׳. מָה אֲזַל בָּעֵי מֵיעֲבַד תַּמָּן. אֲזַל בָּעֵא מִקְרְבָא לְגֵיחֲזִי וְאַשְׁכְּחֵיהּ מוּחְלָט. מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָרְבִין בְּיָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר דְּלָתַיי לָאוֹרַח אֶפְתָּח. מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָרְבִין בְּיָמִין. לֹא כְשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו. שְׁנֵי חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע. אֶחָד כְּדֶרֶךְ הָאָרֶץ. וְאֶחָד שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי.

Rabi Chananja a rabi Jehošua ben Levi: Když hlasovali a řekli: Tři králové a čtyři prostí lidé nemají podíl na budoucím světě, vyšel hlas z nebe a řekl: „Má ti snad odplácet podle tebe, protože jsi zavrhl? Ty vol, a ne já, a co víš, to mluv“ (Jb 34,33). Chtěli k nim připojit Šalomouna. Přišel David a padl před nimi na zem. A někteří říkají: Vyšel oheň ze Svatyně svatých a plál kolem nich. Hadar Ila býval zvyklý se modlit a být vyslyšen. Když byl počítán s nimi, modlil se a nebyl vyslyšen. Vykladači znamení řekli: Všichni mají podíl na budoucím světě. Jaký je důvod? „Můj je Gileád a můj Menaše, Efrajim je ochrana mé hlavy, Juda je mé žezlo. Moáb je nádoba k mému umývání, na Edom hodím svůj střevíc“ (Ž 60,9-10). „Můj je Gileád“: to je Achab, král Izraele, který padl v Rámotu Gileádském. „Můj Menaše“: jak to zní. „Efrajim je ochrana mé hlavy“: to je Jarobeám, syn Nevatův, Efrajimec. „Juda je mé žezlo“: to je Achitofel. „Moáb je nádoba k mému umývání“: to je Gechazi. „Na Edom hodím svůj střevíc“: to je Doeg Edomský. Izrael řekl před Svatým, budiž požehnán: Pane všech světů, co máme dělat, když David, král Izraele, je tupí? „Muži krve a lsti se nedožijí poloviny svých dnů“ (Ž 55,24). Řekl jim: Je na mně učinit je přáteli jedny k druhým. „Nad Pelešetem budu jásat“ (Ž 108,10), „nade mnou, Pelešete, jásej“ (Ž 60,10). Je na mně otevřít jim dobré skutky a učinit je přáteli jedny k druhým.

רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה הֲמֵעִמְּךָ יְשַׁלְמֶנָּה כִּי מָאַסְתָּ אֶלָּא כִּי אַתָּה תִבְחַר וְלֹא אָנִי וּמַה יָדַעְתָּ דַבֵּר. בִּיקְשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶן. בָּא דָוִד וְנִשְׁטַתֵּחַ לִפְנֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵשׁ יָצָאת מִבֵּית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם. הָדָר עִילָה. הֲוָה יְלִיף מַצְלִי וּמִתְעַנֶּה. כֵּיוָן שֶׁנִּמְנֶה עִמָּהֶן צְלִי וְלָא אִיתְעֲנִי. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ. כּוֹלְּהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחוֹקְקִי. מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי. לִי גִלְעָד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. לִי מְנַשֶּׁה כִשְׁמוּעוֹ. אֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי זֶה יָרָבְעַם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְהוּדָה מְחוֹקְקִי זֶה אֲחִיתוֹפֶל. מוֹאָב סִיר רַחְצִי זֶה גֵיחֲזִי. עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי זֶה דוֹאֵג הָאֳדוֹמִי. אָמְרוּ יְשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מַה נַעֲבִיד וְדָוִד מַלְכָּא דְּיִשְׂרָאֵל מֵיקַל לוֹן. אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם. אֲמַר לוֹן. עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרוֹעָעִי. עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ.

Originál: Jerusalem Talmud Sanhedrin 10:2 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.